חסידות בלאז'וב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות בלאז'וב היא חסידות גליציאנית, ענף מחסידות דינוב. אבי החסידות היה רבי צבי אלימלך שפירא, נכדו של רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי צבי אלימלך נולד בשנת ה'תר"א לרבי דוד מדינוב. בצעירותו היה עם אביו אצל רבי ישראל מרוז'ין ואצל רבי שלום מבעלז. היה חתנו של רבי משה מרוזבדוב. היה תלמידו של רבי חיים מצאנז. כיהן בריבטיטש (אחת מהעיירות שכיהן בהן סבו) ומשנת ה'תרכ"ג בבלאז'וב. לאחר פטירת אביו בשנת ה'תרל"ד החל לנהוג באדמו"רות. בשנת ה'תר"ע עבר ליאבורניק הסמוכה לבלאז'וב. במלחמת העולם הראשונה ברח לבודפשט. בחזרתו לגליציה בשנת ה'תרפ"ג התיישב בריישא. נפטר בה' בניסן ה'תרפ"ד. חתנו היה רבי ברכיה מאויהל. מתלמידיו המפורסמים היה רבי אהרן ראטה. חיבר ספר בשם "צבי לצדיק", על התורה, על המועדים ושו"ת.

בנו רבי יהושע נולד בי' בסיוון ה'תרכ"ב. היה חתנו של דודו רבי מנדל מרופשיץ ממנה נולדו לו שתי בנותיו הגדולות ובנו רבי מאיר, ובזיווג שני נישא לבתו של רבי יעקב דוכנר מדילטין[1]. כיהן ברבנות בריבטיטש. בשנת ה'תרמ"ה החל לכהן כרב הצעיר בבלאז'ובה. לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בריישא ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו. חיבר ספר בשם "קרן יהושע". נפטר בי"ב באדר א' ה'תרצ"ב. בניו היו:

חתניו היו בן דודו רבי מנשה מרוזבדוב, (בתו חנה-)הרב משה יוסף רוקח (נכדו של רבי שלום) ורבי יצחק מברדיוב ארצות הברית, בן דודו רבי יהודה מסטוטשין, רבי צבי אלימלך מדמביץ ורבי טוביה ממיידאן.

החסידות לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מימין לשמאל: הרב צבי יהודה שפירא מבלאז'וב, הרב שמואל דוד הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג, הרב בן-ציון אריה לייבוש הלברשטאם מבאבוב

בנו השלישי של רבי יהושע, רבי ישראל, ניצל מהשואה והקים את החסידות בארצות הברית. נולד בחשוון ה'תר"ן. היה חתנו של רבי שלום דוד אונגר מדז'בנה. כיהן ברבנות פרוחניק. לאחר פטירת אביו התמנה כרב ואדמו"ר באיסטריק. השתתף בכנסייה הגדולה בווינה בשנת ה'תרפ"ג. משפחתו נרצחה בשואה והוא ניצל בדרך נס. שהה זמן קצר בבריסל ולאחר מכן היגר לארצות הברית בהתחלה בוויליאמסבורג ולאחר מכן בבורו פארק שם פתח בית מדרש בלאז'וב ונחשב בדורו לאחד מגדולי האדמו"רים. נישא בשנית לבראניע בת הרב משה מנחם מלכיור. כיהן בראשות כולל גליציה. נפטר בא' בחשוון ה'תש"ן ונקבר בהר הזיתים.

לאחר פטירתו הוכתר בנו החורג, רבי צבי יהודה שפירא (לפני כן קושיצקי. תרצ"ו, 1936 - ט"ז בתמוז תשע"ה, 2015). הוא מילא את מקום אביו גם בנשיאות כולל גליציה[2].

עם פטירת רבי צבי יהודה, הוכתרו שלושת בניו לכהן תחתיו באדמו"רות[3]. בנו הבכור רבי אברהם יעקב שפירא מכהן יחד עם אחיו הבן השני רבי משה מנחם שפירא (חתן רבי מרדכי לייפר, האדמו"ר מנדבורנה-בורו פארק) בבית מדרשם של אביהם וסבם בבורו פארק. בנו השלישי, רבי יהושע יוסף שפירא, פתח בית מדרש נפרד בבורו פארק, ומכנה את חצרו בלאז'וב ריבאטיטש[4].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לחם עוני, הרב שלמה יהודה אינטרטר.
  • מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה.
  • יצחק אלפסי, החסידות, מעריב, 1977, עמ' 147–150.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]