מארטון זלד

מארטון זלד
Zöld Márton
לידה	25 באפריל 1865; סקסארד, הונגריה
פטירה	22 בנובמבר 1946 (בגיל 81); בודפשט, הרפובליקה ההונגרית
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה
השכלה	האקדמיה הצבאית לודוויקה (1885)

מארטון זלד, מִשיאו-אגארד (תואר אצולה) (במקור מוריץ גרינהוט, בהונגרית: Zöld Márton; סקסארד, 25 באפריל 1865 – בודפשט, 22 בנובמבר 1946)^[1] היה גנרל צבא ממלכת הונגריה יהודי-הונגרי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארטון זלד נולד במשפחה יהודית כבנם של איגנץ גרינהוט ושל תרזיה וינקלר. הוא סיים את בתי הספר התיכוניים בערים פץ' ובסקשפהרוואר, ואת האקדמיה הצבאית לודוויקה (המוסד שסיפק את ההכשרה הצבאית האקדמית הגבוהה ביותר בהונגריה לפני 1945) בבודפשט. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הוא צעד מהעיר גיולה לדלמטיה ב-2 באוגוסט 1914, עם גדוד עממי (לא צבא סדיר). כמגן חצי האי קרוטולה מתחת לעיר לובצ'ה, הוא ניצח את הצבא המונטנגרי בקרב בן ארבעה ימים. מאוחר יותר נלחם בקרבות ינואר 1916 עם הגדוד שלו בוולהניה ולאחר מכן בבוקובינה. בהגנה ליד ראראנס, עודד את חייליו באומץ אישי, הוא דחק בגבורה את העליונות הכוחות הרוסיים שחדרו לתעלות ההגנה. על לוחמתו זו העניק לו מלך הונגריה, פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה את האצולה ההונגרית ואת מסדר כתר הברזל. בקרבות ליד פרזוניה ובקרבות ליסוניה (גליציה המזרחית), בחזית המזרחית האוקראינית, ובהמשך בחזית האיטלקית, ביצע זלד שורה שלמה של מהלכים צבאיים מצוינים, שהוכרו בהענקת האותות:

צלב הכשרות הצבאית דרגה 3
צלב הברזל בדרגה 2
מסדר כתר הברזל דרגה 3
צלב האביר של מסדר לאופולד (אוסטריה)
צלב הקצין במסדר אלברכט הסקסוני

הוא החזיר את החטיבה שלו מהחזית האיטלקית עם אבדות מינמליות. בתקופת מהפכת החרציות והרפובליקה הסובייטית ההונגרית הצטרף לצבא הלאומי (שלחם נגד הצבא האדום של הרפובליקה הסובייטית) בסגד בשנת 1918. בשנת 1921 הוענק לו תואר גנרל על ידי העוצר מיקלוש הורטי, מושל ממלכת הונגריה. מלבד הקולונל דיולה באואר (גם הוא בעל תואר אצולה) הוא היה הקצין היהודי היחיד (הנוסף) של הכוחות המזוינים ההונגרים שזכה בתואר גנרל אחרי 1918 ועד תום מלחמת העולם השנייה (בתקופת שלטון של משטר ימני-לאומני-אנטישמי).

זלד היה חבר במועצה הנשיאותית של הלקסיקון יהודי הונגרי.