מיקלוש הורטי

מיקלוש הורטי
Horthy Miklós

לידה	18 ביוני 1868 קנדרש, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	9 בפברואר 1957 (בגיל 88) אשטוריל, פורטוגל
מקום קבורה	קנדרש
מדינה	הונגריה
השכלה	המכללה הרפורמית של דברצן (1878)
תקופת פעילות	מ-1896
מפלגה	פוליטיקאי עצמאי
השקפה דתית	קלוויניזם
בת זוג	מגדונה פרגלי (22 ביולי 1901 – 9 בפברואר 1957 (55 שנים))
ילדים	מגדולנה הורטי, אישטװאן הורטי, פאולט הורטי, מיקלוש הורטי
מספר ילדים	4
פרסים והוקרה	עיטור מסדר העיט הלבן של פולין מסדר הדרבן המוזהב אביר במסדר הבשורה הקדושה אביר הצלב הגדול במסדר סנט מוריס ולזרוס אביר הצלב הגדול של מסדר הכתר האיטלקי כוכב גליפולי מסדר מוחמד עלי ממצרים מסדר ההצטיינות הצ'יליאני מסדר סן-מישל מסדר הנסיך דנילו הראשון, דרגה ראשונה מסדר קירילוס ומתודיוס הקדושים השרשרת הגדולה של המסדר העליון של החרצית הביצנית צלב קרל טרופ מסדר העיט האדום צלב ההצטיינות הצבאית מסדר החרצית Mobilization Cross 1912/13 מסדר ההצטיינות של הרפובליקה ההונגרית הצלב הגדול של מסדר הוורד הלבן של פינלנד עם צווארון (15 במאי 1931) מדליית הנצחה למלחמת החורף (1941) מסדר כתר הברזל המסדר הצבאי של מריה תרזה מסדר הכתר של המלך זבונימיר צווארון של מסדר קרלוס השלישי (1942) הצלב הגדול של מסדר המושיע צלב האבירים של צלב הברזל צלב הברזל, דרגה ראשונה צלב הברזל, דרגה שנייה מסדר העיט הגרמני Cross of Liberty 3rd Division, 1st Class (29 באפריל 1925) מסדר הצלב האדום האסטוני דרגה ראשונה (1 ביוני 1931) מסדר צלב העיט, דרגה 1 (31 באוגוסט 1931) מסדר שלושת הכוכבים, דרגה ראשונה מסדר הכוכב הלבן, דרגת צווארון (9 במרץ 1939) אביר הצלב הגדול של מסדר אולב הקדוש מסדר העיט השחור אביר הצלב הגדול במסדר מריה תרזיה אביר מסדר הפיל המסדר המלכותי של השרפים מסדר הכוכב של קאראג'ורג'ה אביר דרגה שנייה במסדר העיט האדום אביר הצלב הגדול במסדר אישטוון הקדוש של הונגריה הצלב הגדול עם שרשרת של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה ההונגרית מסדר כתר הברזל צלב ההצטיינות הצבאית דרגה שלישית Order of Vitéz מסדר הפיל הלבן
חתימה
יורש העצר ההונגרי 1 במרץ 1920 – 15 באוקטובר 1944 (24 שנים)
שירות ביטחוני
השתייכות	הצי האוסטרו-הונגרי
דרגה	סגן אדמירל
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה

אדמירל מיקלוש הורטי (נאג'באניאי) (בהונגרית: Vitéz Nagybányai Horthy Miklós;‏ 18 ביוני 1868 – 9 בפברואר 1957) היה מדינאי הונגרי שכיהן כעוצר ממלכת הונגריה ושליטה בפועל בין השנים 1920–1944. תקופת שלטונו התאפיינה במדיניות שמרנית וסמכותנית, ובניסיונות לשקם את מעמדה של הונגריה לאחר מלחמת העולם הראשונה וחוזה טריאנון.

במהלך מלחמת העולם השנייה הוביל את ארצו לברית עם מעצמות הציר, צעד שליווה באימוץ חקיקה אנטי-יהודית ורדיפת הקהילה היהודית, אם כי כל עוד החזיק ברסן השלטון נמנע מגירוש היהודים להשמדה. בשנת 1944, בעקבות ניסיונותיו של הורטי לנהל משא ומתן נפרד עם בעלות הברית, פלשה גרמניה הנאצית להונגריה ב"מבצע מרגרטה" והשתלטה על מוסדותיה. זמן קצר לאחר מכן הודח הורטי מתפקידו והוחלף בממשלת בובות של מפלגת "צלב החץ", מה שהוביל לשילוחם המיידי והמהיר של מאות אלפי מיהודי הונגריה למחנות ההשמדה. לאחר המלחמה הוגלה הורטי לפורטוגל, שם חי עד פטירתו. דמותו ההיסטורית נותרה שנויה במחלוקת עזה, בשל השילוב בין מדיניותו הלאומנית לבין חלקו באירועי השואה.

ביוגרפיה

נעורים וקריירה בצי במהלך מלחמת העולם הראשונה

הורטי נולד למשפחת אצולה הונגרית והתחנך בבית הספר הצבאי לקצינים. אף על פי שאחיו מת בתאונה בצי הקיסרי האוסטרו-הונגרי, בחר הורטי בקריירה ימית ושירת כקצין ימי ב-1886. עד 1907 שימש בתפקידי פיקוד בצי ובין 1908 ל-1914 היה שלישו הצבאי של הקיסר פרנץ יוזף הראשון שרחש לו הערכה רבה.

הורטי הצטיין במהלך מלחמת העולם הראשונה כקצין בצי האוסטרו-הונגרי והסב כמה תבוסות לצי האיטלקי. הוא נפצע בקרב במצר אוטרנטו במאי 1917. בעקבות הצלחתו בקרבות קוּדם במרץ 1918 לעמדת מפקד הצי הקיסרי, תפקיד בו החזיק עד שקיבל מקרל הראשון, קיסר אוסטריה את פקודת הכניעה לצי המשותף של סרביה ושל המדינות החדשות סלובניה וקרואטיה, ב-31 באוקטובר 1918.

בין מלחמות העולם

ב-16 בנובמבר 1918 הוכרזה הרפובליקה ההונגרית בראשותו של מיהאי קארואי. קארוי פעל במצב חירום, עקב התמוטטות האימפריה האוסטרו-הונגרית, ונאלץ לוותר על שטחים רבים - מה שהפך את הונגריה למדינה ללא מוצא לים, עם צי זעיר המורכב מכמה ספינות משמר השטות על נהר הדנובה. במצב זה לא היה כל תפקיד הולם לקצין צי כהורטי, אך זה שמר על תדמיתו כגיבור לאומי.

ממשלתו של קארוי נאלצה להתפטר ב-20 במרץ 1919, ובמקומה קמה לזמן קצר הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, בראשותו של הקומוניסט ממוצא יהודי בלה קון. קון נתקל בקשיים הן במדיניות הפנים, והן כלפי חוץ, כשצבא הונגריה נאלץ ללחום בצבא הצ'כי והרומני. בחזית הפנים, בעיר סגד שבדרום מזרח הונגריה, התגבש "צבא לבן" לאומני כנגד "הצבא האדום ההונגרי" של קון, בראשו עמד הורטי. הצבא "הלבן" הוקם ב-10 באפריל וזכה לתמיכת כוחות צרפת ששהו באזור. ב-6 באוגוסט כבשו כוחות רומניים את בודפשט, וסילקו את קון מהשלטון. בתמיכת החיילים הרומנים נכנס צבאו של הורטי לבודפשט ב-14 בנובמבר 1919. ב-25 בפברואר 1920 פינה הצבא הרומני את בודפשט. תקופת שלטון הצבא הלבן בחסות הרומנים בבודפשט התאפיינה בטרור כנגד גורמי שמאל וכן ברדיפת היהודים.

בחודש מרץ 1920 חידשה האספה הלאומית ההונגרית מחדש את הממלכה ההונגרית, אך בחרה שלא להחזיר לשלטון את קרל מבית הבסבורג מגלותו באוסטריה, אלא להכריז על הורטי כעוצר לתקופת זמן בלתי מוגבלת. כך נהיה האדמירל ללא צי - לעוצר ללא מלך, של המדינה ללא מוצא לים.

הורטי היה, מעל לכל, שליט בעל סגנון סמכותי. דעותיו הפוליטיות התאפיינו בשמרנות ימנית קיצונית. אף על פי שזכויות האדם של היהודים נשמרו בימי משטרו בדרך כלל, הרי שמרגע שעלה לשלטון הוטלו מגבלות תחיקתיות על היהודים, וכבר בספטמבר 1920 הוגבל מספר היהודים בחינוך הגבוה. בתחילה נמנע הורטי מאנטישמיות קיצונית כדוגמת זו של הנאצים, אך ככל שחלף הזמן, הלך משטרו והתקרב למשטרים הפשיסטיים הפרו-נאציים שקמו באירופה. מטרתו המדינית העיקרית הייתה להחזיר את השטחים שאבדו להונגריה בחוזה טריאנון; אגב כך ראה הורטי באדולף היטלר בן ברית נאמן, שערכים רבים ממשטרו היו מקובלים עליו.

הורטי בבודפשט, אוגוסט 1931

משטרו של הורטי לא היה טוטליטרי כמשטרו של היטלר, והוא איפשר קיומן של מפלגות אופוזיציה, פרט למפלגה הקומוניסטית. המשטר היה שמרני והיווה מעין המשך למשטר הקיסרי הקודם, שנשען על אלמנטים חברתיים של האצולה הישנה והשמרנים הוותיקים. המשבר הכלכלי של שנות השלושים, ופעילותם של קיצונים מן השמאל ומן הימין, היוו איום על המשטר, אך באופן כללי הורטי היה אהוד על העם ההונגרי, וכי משטרו היה סמכותי, אך לא רודני. הצטרפותו לברית עם מדינות הציר איפשרה להורטי להשיב להונגריה בין השנים 1938–1940 חלקים נרחבים מן השטחים שאבדו לה, כאשר התהפוכות המדיניות באירופה, בהן פירוקה של צ'כוסלובקיה, איפשרו כיבוש שליש מסלובקיה וכן את חבל רותניה. באוגוסט 1940, לאחר חתימת תכתיב וינה קיבלה הונגריה - בהתערבותו של היטלר - גם את צפון טרנסילבניה מרומניה, חבל שהיה בחזקת הונגריה עוד מימי הביניים.

במלחמת העולם השנייה

באפריל 1941 הייתה הונגריה לחברה מלאה במחנה מדינות הציר ולקחה חלק פעיל לצידן במלחמת העולם השנייה. ראש הממשלה פאל טלקי, שניסה למנוע התפתחויות אלו, התאבד כשהמציאות טפחה על פניו, וראש הממשלה החדש – לאסלו בארדושי, תמך במדיניות פרו-גרמנית: השיא היה השתתפותה של הונגריה, יחד עם בולגריה, בפלישה הגרמנית ליוגוסלביה. עם פתיחתו של מבצע ברברוסה – הפלישה הגרמנית לברית המועצות – הכריזה הונגריה אף היא מלחמה על ברית המועצות, לצד גרמניה ורומניה.

בשנים אלו החל הורטי בחקיקה אנטי-יהודית נמרצת, אך בשנים 1942–1943 הוא דחה את דרישות הגרמנים לריכוז כל היהודים במחנות ולגירושם להשמדה בפולין הכבושה. מצב היהודים בשנים אלו הלך והתדרדר; הכשירים לשירות צבאי גויסו לגדודי עבודה – לא ניתן להם נשק, אלא השתמשו בהם לעבודות כפייה, ורבבות מהם נספו בתנאים הקשים. "זרים" שנתפסו, נעצרו ולעיתים אף נרצחו. כן נרצחו יהודים בפוגרומים שהוסוו כפעילות נגד "פרטיזנים", אך פרט לכך דבק הורטי בדעתו שלא לשלוח את היהודים, כקיבוץ אתני, להשמדה – על אף לחץ גובר מצד ברלין.

ב-1944, עם התקדמותן של בעלות הברית, התקרב הצבא האדום לגבולות הונגריה. הגרמנים חששו כי הורטי יחבור לצד הסובייטים, ובחודש מרץ פלשו להונגריה במבצע מרגרטה ומינו בה ממשלת בובות. הורטי עצמו המשיך לכאורה להחזיק בתאריו, אולם איבד בפועל את כל סמכויותיו לטובת מיופה הכוח הנאצי אדמונד וזנמאייר. התפתחות זו הייתה טראגית ליהדות הונגריה. הנאצים החליטו לגרש באופן מיידי כחצי מיליון מיהודי הונגריה להשמדה במזרח תוך כמה חודשים.

מאמצע מאי 1944 הופץ בעולם המערבי דו"ח ורבה-וצלר. הדו"ח גרם בפעם הראשונה להבנה לגבי מהות והיקף ההשמדה של היהודים בשטחי הכיבוש של גרמניה הנאצית. נשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט שלח להורטי מכתב מאיים (על ידי שר החוץ קורדל הול) ב-26 ביוני. מספר ימים אחר כך, ב-2 ביולי, הופצצה בודפשט קשות בהתקפת 600 מפציצים אמריקאים. המכתב (עם מכתבים נוספים של מלך שוודיה, האפיפיור ועוד) יחד עם ההפצצה שכנעו את הורטי. ב-7 ביולי הורה הורטי באופן עצמאי על הפסקת המשלוחים לאושוויץ. בשלב זה היו כמאה וחמישים אלף יהודים בבודפשט בין החיים, אך רוב יהדות הונגריה הושמדה כבר באושוויץ על ידי הנאצים. אחרי הפסקת המשלוחים הציע הורטי למעצמות המערב כי שארית הפליטה תישלח למדינות שתסכמנה לקבלן. המשא ומתן על הצעה זו נמשך מספר שבועות, אך טורפד על ידי הגרמנים.

באוגוסט פיטר הורטי את ממשלת הבובות הגרמנית, ופתח במשא ומתן עם הסובייטים, אך הנאצים שוב התערבו. בנו של הורטי, מיקלוש הורטי ג'וניור נחטף על ידי איש הקומנדו הגרמני אוטו סקורצני, והורטי נאלץ להתפטר מתפקידו כעוצר ב-15 באוקטובר. במקומו מונה פרנץ סלשי, ראש המפלגה האנטישמית הפרו-נאצית צלב החץ לשליט במקום הורטי, ולא היה עוד תוקף להצעות להצלת שארית הפליטה של יהודי הונגריה.

את שארית המלחמה בילה הורטי במעצר בית בגרמניה, ובמאי 1945 שוחרר על ידי בעלות הברית.

לאחר המלחמה

למרות דרישתה של יוגוסלביה כי הורטי יישפט כפושע מלחמה, סירבו לכך בעלות הברית. לכך תרמה השפעתו האישית של סטלין, כהכרת תודה לניסיונו של הורטי להביא לשביתת נשק בשנת 1944. הורטי שימש כעד תביעה במשפטי נירנברג ב-1946 ולאחר מכן שוחרר. הוא התיישב באשטוריל שבפורטוגל, שהייתה אז תחת שלטונו הרודני של אנטוניו דה אוליביירה סלזאר, ושם הוא מת ב-1957. זיכרונותיו, בשם "חיים למען הונגריה", יצאו לאור בשנת 1953.

חייו האישיים

הורטי נישא למגדלנה, והיה אב לשני בנים (אישטוואן הורטי ומיקלוש הורטי ג'וניור), ששימשו כעוזריו, ולשתי בנות. שלושה מילדיו מתו לפניו. בצוואתו ביקש הורטי להיטמן בהונגריה רק לאחר עזיבת החייל הרוסי האחרון את אדמתה. בשנת 1993, עם עזיבת הכוחות הרוסיים האחרונים את הונגריה, נטמנה גופתו בעיר הולדתו, קנדרש.

ראו גם

• היסטוריה של הונגריה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיקלוש הורטי בוויקישיתוף

• מיקלוש הורטי באנציקלופדיה של השואה
• מיקלוש הורטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מיקלוש הורטי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• מיקלוש הורטי (1868-1957), דף שער בספרייה הלאומית