גיולה (עיירה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גיולה
Gyula
HUN Gyula Címer.svg
סמל גיולה
Flag of Gyula.svg
דגל גיולה
טירת גיולה
טירת גיולה
מדינה הונגריההונגריה  הונגריה
חבל דרום המישור הגדול
מחוז בקש
נפה נפת גיולה
שטח 162.3 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 29,606 (נכון ל־1 בינואר 2018)
קואורדינטות 46°39′00″N 21°16′58″E / 46.65°N 21.282777777778°E / 46.65; 21.282777777778 
אזור זמן UTC +1
http://www.gyula.hu
מרכז גיולה
בית הולדתו של פרנץ ארקל, מלחין ההמנון ההונגרי
הקפלה הרומית הקתולית בגיאולה

גיולההונגרית: Gyula (מידעעזרה); בגרמנית: Jula, יולה; ברומנית: Jula, ז'ולה, או Giula, ג'ולה; בטורקית: Göle, גלה) היא עיירה במחוז בקש, הונגריה. העיירה ידועה בטירה מימי הביניים שבה, בה מותקן ספא. פרנץ ארקל, מלחין ההמנון הלאומי ההונגרי, ואלברכט דירר האב, אביו של הצייר הגרמני אלברכט דירר, נולדו בגיולה.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיולה שוכנת במישור ההונגרי הגדול על נהר פהר-קרש, 235 ק"מ דרומית מזרחית לבודפשט, 5 ק"מ מהגבול עם רומניה. קו רכבת וכביש 44 עוברים בעיירה. כביש 44 מקשר את גיולה עם עיר המחוז בקשצ'אבה.

שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיולה נקראת על שמו של השליט ההונגרי מימי הביניים גיולה השלישי. גיולה היה גם תואר שרווח בקרב השבטים ההונגריים, והוא עדיין שם פופולרי לבנים בהונגריה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתייחסות המתועדת הראשונה לגיולה היא במסמך משנת 1313 המזכיר מנזר בשם Julamonustraלטינית). ב-1332 נקרא היישוב סביב המנזר "גיולה". בניית הטירה בגיולה החלה במאה ה-14 אך הסתיימה רק באמצע המאה ה-16.[1] הטירה הייתה רכושם של בני משפחת מארוטי ולאחר מכן ג'ון קורבינוס, בנו הבלתי חוקי של מתיאש הראשון, מלך הונגריה.[1] הטורקים כבשו את גיולה בשנת 1566 והעיירה נותרה חלק מהאימפריה העות'מאנית עד ששוחררה על ידי הכוחות הנוצריים בשנת 1694.[1] בשל המלחמות נמלטה רוב האוכלוסייה ההונגרית מגיולה, ומחוז בקש הפך כמעט בלתי מיושב. בעל הקרקע יאנוש הארוקרן הזמין מתיישבים גרמנים, הונגרים ורומנים, שהקימו מחדש את העיירה בתחילת המאה ה-18.[1] במאה ה-20 הפכה גיולה ליעד תיירותי פופולרי. הספא הוקם בשנת 1942 והורחב בשנת 1959, והטירה שוקמה בשנת 1962.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מפקד האוכלוסין של 2011, גרו בגיולה 31,067 איש, מתוכם 25,895 (83.4%) הונגרים, 974 (3.1%) רומנים, 971 (3.1%) גרמנים ו-102 (0.3%) צוענים לפי מוצא אתני. בהונגריה אפשר להצהיר על יותר ממוצא אחד, ולכן חלק מהנשאלים הכריזו על עצמם הן כעל הונגרים והן כבני מיעוט. גיולה היא מרכז הקהילה הרומנית הקטנה בהונגריה.

ב-2011 היו בגיולה 5,726 (18.4%) קתולים, 5,560 (17.9%) הונגרים רפורמיים (קלוויניסטים), 606 (2.0%) אורתודוקסים ו-507 (1.6%) לותרנים. 8,304 (26.7%) היו חסרי דת ו-453 (1.5%) אתאיסטים, ואילו 9,012 איש (29.0%) לא הצהירו על דתם.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה בו שכן בית הכנסת המקומי

ערב מלחמת העולם השנייה היו בגיולה כ-500 יהודים, רובם סוחרים, בעלי מלאכה ומעבדי מוצרי חקלאות. הם היו נאולוגים והחזיקו מספר מוסדות קהילה.

במאי 1944, במהלך שואת יהודי הונגריה, רוכזו יהודי העיירה בגטו שהוקם בשני אתרים בעיירה. הגברים היהודים מהעיירה נשלחו לעבודות כפייה ומאוחר יותר הועברו לגרמניה. ביוני 1944 הועברו הכלואים מהגטו לבקשצ'אבה ולאחר כשבועיים שולחו רובם למחנה שטרסהוף שבאוסטריה, והיתר לאושוויץ.

מוקדי עניין תיירותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טירת גיולה (Gyulai vár)
  • ספא ( Gyulai gyógyfürdő)
  • מפעל ממתקים מתחילת המאה ה-20 (100 éves cukrászda)
  • בית העירייה, 1861 (Városháza)
  • בית הולדתו של פרנץ ארקל (Erkel Ferenc szülőháza)
  • קתדרלת סנט מיכאל, 1825 (Szent Miklós katedrális)
  • הכנסייה הקתולית, 1775-1777 (Római katolikus templom)
  • הקאפלה הרומית הקתולית, 1738-1752 (Római katolikus kápolna)

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש העיר הנוכחי של גיולה הוא ד"ר ארנה אישטוון גרגני (Ernő István Görgényi) מטעם מפלגת Fidesz-KDNP - איחוד מפלגת האזרחים ההונגרית ומפלגת העם הנוצרית הדמוקרטית בהונגריה (אנ'). האספה העירונית המקומית מונה 14 חברים.

אישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדו בגיולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חי בגיולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבורים בגיולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גיולה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 אנטאל פאפ: Magyarország (הונגריה), Panoráma, בודפשט, 1982,