מרי אנינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מארי אנינג)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרי אנינג
Mary Anning
מרי אנינג עם כלבה, טריי
מרי אנינג עם כלבה, טריי.
לידה 21 במאי 1799
ממלכת בריטניה הגדולהממלכת בריטניה הגדולה ליים רג'יס (אנ'), בריטניה
פטירה 9 במרץ 1847 (בגיל 47)
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת ליים רג'יס (אנ'), בריטניה
ענף מדעי פלאונטולוגיה
עיסוק פלאונטולוגית עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
גילוי איכתיוזאור ופלסיוזאור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרי אנינגאנגלית: Mary Anning;‏ 21 במאי 1799 - 9 במרץ 1847) הייתה אספנית וסוחרת במאובנים ופלאונטולוגית אנגלייה, אשר נודעה ברחבי עולם בשל ממצאיה, המאובנים מתקופת היורה, אותם אספה בצוקים במערב דורסט שבדרום-מערב אנגליה. אלו תרמו לשינוי המהותי שחל, במהלך חייה, בחשיבה המדעית אודות החיים הקדומים ותולדות כדור הארץ.

כבתו של נגר, השכלתה הרשמית הייתה בית הספר הכנסייתי אותו פקדה בימי ראשון. אולם בשקידתה המופלאה הצליחה להתחקות אחר מאובני הדינוזאורים ותרמה רבות לידיעתנו על זוחלים קדומים אלה. בשנת 1811, בגיל 12, גילתה מאובן מבעל חיים שנראה כקרוקודיל ענק. היא גילתה מאובן זה כאשר טיילה עם כלבה טריי ביער, כשלפתע החל טריי לחפור באדמה ולנבוח. אנינג רצה אל כלבה ומצאה עצמות ראש של חיה שלא הכירה עד כה – ומאוחר יותר זוהתה כאיכתיוזאור. עשר שנים לאחר מכן גילתה את הפלסיוזאור.

אנינג נודעה היטב בחוגי הגאולוגים בבריטניה, באירופה ובאמריקה, שנועצו בה בסוגיות של אנטומיה ואיסוף מאובנים. עם זאת, כאישה לא הייתה זכאית להצטרף לחברה הגאולוגית של לונדון, ולא תמיד זכתה להכרה מלאה בתגליותיה. מאמר מדעי יחיד שלה שהתפרסם בחייה הופיע בכתב העת Journal of Natural History, בעקבות מכתב שבו ביקרה אחדות מהקביעות בכתב העת.

בשנת 2010 כללה החברה המלכותית את אנינג ברשימת עשר הנשים הבריטיות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של המדע.[1]

קורות חיים וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנינג נולדה בליים רג'יס, בדרום דורסט, אנגליה. אביה, ריצ'רד אנינג היה נגר. הוא השלים את הכנסתו במכירה של מאובנים לתיירים. את המאובנים מצא בשכבות המאובנים בצוקי חוף הים ליד ביתו. הוא נישא למרי מור, מולי, ב-8 באוגוסט 1793 והזוג עבר לגור בליים בבית שניבנה על הגשר המקומי. לבני הזוג היו עשרה ילדים אך רק מרי ואחיה, ג'וזף, הגיעו לבגרות, זאת עקב תמותת ילדים גבוהה שרווחה באנגליה של התקופה. ב-19 באוגוסט 1800, כשאנינג הייתה בת 15 חודשים, היה מאורע שהפך לחלק מההיסטוריה המקומית. אנינג הפעוטה הוחזקה בידי שכנה שעמדה עם עוד שתי נשים תחת עץ. לפתע פגע ברק בעץ והרג את שלוש הנשים. אנינג הצליחה להינצל ושנים אחר כך חברי הקהילה ראו בסקרנות ובאישיות הנעימה שלה כתוצאה של המאורע שקרה.

ההשכלה של אנינג הייתה מאוד מוגבלת. היא הייתה בבית ספר של יום ראשון שם למדה לקרוא ולכתוב. הכנסייה שהשתייכה אליה הדגישה את חשיבות ההשכלה לעניים. היה ברשותה גיליון של מגזין תאולוגי בו פרסם הכומר ג'יימס ווטון שני מאמרים - האחד מדגיש שאלוהים ברא את העולם בשישה ימים והשני המעודד בדלנים ללמוד את התחום החדש של גאולוגיה.

עסק משפחתי של מאובנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף המאה ה-18 ליים רג'יס הפכה לאתר תיירות פופולרי לתיירים אמידים ומהמעמד הבינוני. גם לפני זמנה של אנינג המקומיים השלימו את הכנסתם במכירת מאובנים למבקרים. למאובנים הללו ניתנו שמות אקזוטיים כמו אבני-נחש, ציפורני השטן ותותי-חוליות, ויוחסו להם לעיתים תכונות רפואיות ומיסטיות. איסוף מאובנים היה באופנה בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, תחילה כתחביב ובהדרגה הפך למדע כשהחשיבות של המאובנים לגאולוגיה ולביולוגיה קיבלה הכרה.

אביה של אנינג, ריצ'רד, לקח אותה ואת אחיה לסיורי איסוף מאובנים על מנת להשלים את הכנסת המשפחה. הם הציעו את מרכולתם לתיירים. הנסיבות ההיסטוריות גרמו לכך שהיה מחסור במזון ולעליית מחירים וריצ'רד אנינג אף השתתף בארגון מחאה נגד המחסור במזון. בנוסף, מעמדה של המשפחה כבדלנים בדתם - הם לא השתייכו לכנסייה אנגליקנית - גרר אפליה. הם לא הורשו להיות באוניברסיטה ובצבא, ולפי החוק לא יכלו לעבוד בכמה מקצועות. אביה אף סבל משחפת ומפציעות שנגרמו מנפילה מצוק. כאשר נפטר בנובמבר 1810 (בגיל 44), הוא השאיר את המשפחה בחובות כבדים וללא חסכונות, ולכן הם נזקקו לעזרה כספית מהקהילה שלהם.

איור של איכתיוזאורוס שנימצא על ידי ג'וזף ומרי אנינג
איור של איכטיוזאורוס שנימצא על ידי ג'וזף ומרי אנינג

המשפחה המשיכה לאסוף ולמכור מאובנים. הממצא המפורסם הראשון של המשפחה הוא שלד של איכתיוזאורוס שנימצא ב-1811 על ידי מרי ואחיה. השלד נמכר תמורת 23£ והוצג בלונדון. שם הוא משך תשומת לב והעלה שאלות לגבי ההיסטוריה של היצורים החיים וגילו של כדור הארץ, כיוון שבתקופה זאת רוב האנשים האמינו בסיפור הבריאה התנ"כי, ובמשתמע ממנו שהארץ היא בת אלפי שנים בודדות.

בתחילה, לאחר מותו של אביה, אימה של אנינג ניהלה את העסק של מכירת המאובנים. ב-1812 היא כתבה למוזיאון הבריטי דרישת תשלום עבור ממצא. גם אחיה היה מעורב בעסק לפחות עד 1825, אך ככל הנראה, לאחר מכן, מרי הובילה את העסק המשפחתי.


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טרייסי שבלייה, יצורים מופלאים; מאנגלית: יסמין קלין, אור יהודה: כנרת, תשע"א 2011.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרי אנינג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.