מאובן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גולגולת מאובנת של טריצרטופס שנשמרה במצב מצוין
חתך רוחב של אמוניט מאובן
מאובן של עלה

מאובן הוא שריד צמח או אורגניזם (יצור חי) אחר, שתבנית גופו או צורתו השתמרו בשלמותם או באופן חלקי. ענף המדע העוסק בחקר מאובנים קרוי פלאונטולוגיה.

מאובנים מהווים עדות לחיים קדומים, ומסייעים בידי גאולוגים לגלות אודות עברו של כדור הארץ.

מאובן מנחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאובן מנחה הוא מאובן של בעל חיים או צמח אשר תפוצתו הגאוגרפית הייתה רחבה, אך שרד למשך זמן קצר (זמן קצר במונחים גאולוגיים, בהם גם מיליון שנים נחשבים זמן קצר). בעזרת מאובנים מנחים, גאולוגים יכולים לתארך שכבות של קרום כדור הארץ, אם כי לא ניתן באמצעותם לקבל זמן מדויק, אלא חלון זמן משוער.

טביעת עור מאובנת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עור היא רקמה רכה שבדרך כלל לא נשמרת במאובנים. עם זאת, במקרים נדירים נשמרת בסלע טביעה של העור המתארת את המרקם שלו. תהליך זה קורה כאשר בעל החיים המת נקבר בחול דק לפני שגופתו נרקבת או נאכלת בידי אוכלי נבלות. החול הדק נלחץ על עורו של בעל החיים ובמהלך תהליכי השיקוע וההתאבנות מתקשה ושומר את המרקם של העור עליו הוא נשמר. טביעת עור מאובנת משמרת בדרך כלל גם מרקם של נוצות.

מאובן גלעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאובן גלעין נוצר כאשר בשרה של חיה שמתה נאכל בידי חיות אחרות עד הישארות העצמות בלבד, ואז מצטברות שכבות של חול ובוץ על גבי השלד והוא הופך לבסוף לאבן.

מאובן דפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאובן דפוס נוצר כאשר תחמוצות המצויות בסלע מחלחלות לתוך האורגניזם המת שנמצא עליו, מפרקות את החומר האורגני שלו ומשאירות חלל בסלע עם חותם מדויק של היצור.

מאובן חותם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאובן חותם נוצר כאשר חיה משאירה את טביעת רגלה או גופה על פני האדמה ולאחר פרק זמן האדמה הופכת לסלע.

מאובן השתמרות הגוף המקורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מקרים בהם אורגניזמים חיים משתמרים בשלמותם (או כמעט בשלמותם) על ידי קפיאה מהירה של גופם בקרח או באדמה קפואה.

מאובן ענבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג נוסף של מאובן השתמרות הגוף המקורי נוצר כאשר אורגניזם זעיר (כגון נמלה או יתוש) טובעים בתוך שרף של עץ ומשתמרים בתוכו לתקופה ארוכה לאחר שמתו מחוסר חמצן.

מאובן עצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עץ מאובן (Petrified wood) הוא סוג של מאובן שבו מרכיביו האורגניים של העץ הומרו במינרלים, בדרך כלל סיליקט וקוורץ, ושימרו את המבנה המקורי של גזע העץ. תהליך ההמרה מתרחש במעמקי האדמה, כאשר העץ, בהרכבו המקורי, מכוסה בשכבות. בשל העדר חמצן המרכיב החי הופך למרכיב דומם.

בארץ ישראל נמצאו מאובנים מסוג זה, בין השאר על פני השטח במצפה רמון. חלקם בצבע שחור, המעיד כי מקורם הוא בפחמן שהיה בעץ המקורי. במערב האי לסבוס ביוון מצוי אחד היערות המאובנים היחידים בעולם, המתוארך 15-20 מיליון שנים לפני זמננו.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Symbole-géologie.png ערך זה הוא קצרמר בנושא גאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.