מאתה צ'אק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאתה צ'אק, בליטוגרפיה מהמאה ה-19

מאתה (השלישי) צ'אק, רוזן מטרנצ'יןהונגרית: Csák Máté , בסלובקית Matúš Čák III Trenčiansky, נ, בין 1260-65 - 18 במרץ 1321) היה אציל הונגרי, אחד מה"אוליגרכים" או "המלכים הקטנים" ששלטו בהונגריה בתקופת האינטרגנום שלאחר מות המלך אנדראש השלישי בשנת 1301. מאתה צ'אק שלט בפועל באופן עצמאי באזורים (רוזנויות) הצפון-מערביים של הממלכה ההונגרית, שכללו את החצי המערבי של סלובקיה של היום וחלקים של צפון הונגריה של היום. מילא תפקידים של מרשל (főlovászmester - פה-לובאס-משטר) (1293-1296), פאלאטין (נאדור =nádor) ‏ (1296-1297) ו1301-1310) ואחראי על האוצר ( טארנוקמשטר- tárnokmester). הצליח לשמור על השטחים שבשליטתו אף אחרי תבוסתו בקרב רוזגון על ידי המלך קארוי רוברט ב 15 ביוני 1312. במאה ה-19 הפך לסמל למאבק אמיץ לעצמאות בספרות ההונגרית והסלובקית כאחד.

רקע משפחתי ותחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאתה צ'אק היה בנו של הפאלאטין פטר, מבני משפחת צ'אק, שמקורה באזור אסטרגום בצפון הונגריה. בסביבות 1283 יחד עם עוד אח, ירש את אדמות אביו - בקומארום ובסניץ, כיום סניצה בסלובקיה. בערך באותה תקופה זכה לרשת גם שטחים שבבעלות דודיו. בסביבות נאגי-טאפולצ'אן, (כיום טופולצ'אני בסלובקיה, חרושו (כיום חרושובו בסלובקיה) וטטה. עוד אביו פטר הרחיב לא מעט את תחום שליטתו מסביב לאחוזותיו, אבל אחרי מותו בניו נאלצו להתמודד עם יריבים כמו משפחת קסגי (Kőszegi) שחיזקו את אחיזתם באזורים פוז'ון (Pozsony) (ברטיסלבה של היום) ושופרון.

תמיכתו במלך אנדראש השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1291 מאתה צ'אק השתתף במסע הצבאי של המלך אנדראש השלישי נגד האוסטרים. בשנת 1292 כשמיקלוש קסגי מרד במלך והשתלט על פוז'ון ודטרקה (Detrekő) (כיום פלאבץ', בסלובקיה), התערב מאתה וכבש מחדש את המבצרים בשם המלך. מאז הדנובה הפכה לגבול בין תחומי השליטה של המשפחות צ'אק וקסגי. המלך הביע את אסירות תודתו כלפיו ומינה אותו למרשל ובראשות הרוזנות של פוז'ון- ברטיסלבה. ב-28 באוקטובר 1293 מאתה צ'אק הוציא צ'ארטר שבו הבטיח את כיבוד חרויותיהם של תושבי ברטיסלבה, כפי שאושרו בעבר על ידי המלך אנדראש.

בתקופה זו החל מאתה צ'אק להרחיב את תחום שיפוטו מעבר לשטחים שקיבל במתנה מהמלך אלא בדרכי כוח. בשנת 1296 קנה את האחוזה ורשקה (Vöröskő) (טירת צ'רבני קאמן של היום, בסלובקיה) ולפי תעודות בנות זמנו היה מדובר במכירה כפויה. בערך באותה שנה השתלט גם על אדמות הארכי-אבאציה פאנונהאלמה (Pannonhalma) מצפון לדנובה, ואף על אדמות שהשתייכו לברטיסלבה. בסוף 1296 רכז את טירת טרנצ'ין (כיום בסלובקיה) ובהמשך אימץ את שמה. בנסיבות אלה היחסים עם המלך התערערו. התמנה לפאלאטין אך כעבור שנה המלך הדיח אותו מתפקיד זה. אחד מיריביו של צ'אק שגרם לו נזקים קיבל חנינה מידי המלך. אנדראש השלישי מצא לנכון להעניק בסופו של דבר את הרוזנות של ברטיסלבה לאשתו המלכה.

התערבותו במלחמות בין הטוענים לכתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת ה"מחוזות" בשליטת ה"אוליגרכים" בצפון ממלכת הונגריה בין השנים 1301-1310. בצפון-מערב -ה"מחוזות" של מאתה צ'אק
הטירה בטרנצ'ין

למרות ההדחה מאתה המשיך לקרוא לעצמו פאלאטין גם אחרי שנת 1297. הצליח להכניע את האציל אנדראש מגימש ולהתרחב גם לאורך הנהר ז'יטווה (בסלובאקית - ז'יטאווה). המלך אנדראש, שהתחיל לראות בו אויב, כרת ברית עם מלך בוהמיה, וצלב השני, ככל הנראה נגדו. בשנת 1299 מאתה צ'אק עמד בהצלחה מול התקפה של צבאו של אנדראש השלישי כאשר חיילי המלך הצליחו לכבוש בחזרה רק את הרוזנות ברטיסלבה.

בינתיים נכנס מאתה למו"ם עם נציגי המלך של נאפולי, קרלו השני והבטיח כי יתמוך בתביעת נכדו, הנער קרלו רוברטו, למלכות בהונגריה. עם זאת בקיץ 1300 ביקר עדיין בחצרו של אנדראש השלישי. כשאנדראש נפטר ב 14 בינואר 1301 פרץ מאבק על כס המלכות והונגריה נכנסה לתקופה אנרכית של אינטרגנום. בעקבות מות אחיו, שהיה חשוך ילדים, ירש מאתה צ'אק את אחוזותיו. די מהר עזב את מחנהו של קרלו רוברטו והצטרף לתומכי מועמדות הנסיך הצ'כי, (נער גם הוא) וצלב. ב 27 באוגוסט 1301 נכח בהכתרתו של זה כמלך הונגריה בסקשפהרוואר. המלך החדש אישר לו בעלות על המחוזות טרנצ'ין וניטרה. מאתה הפך בדרך זו לבעל חוקי על רבות מהטירות והאחוזות המלכותיות בהונגריה וסלובקיה. הצליח לכבוש גם את אדמות משפחת באלאשה ועוד כמה טירות במחוז נוגרד והונט.

בשנת 1303 מאתה צ'אק החליט לעזוב את מחנהו של וצלב, שהוחזר לבסוף על ידי אביו לצ'כיה באוגוסט 1304, וכרת ברית עם רודולף השלישי של אוסטריה נגד הצ'כים. בחודשים ספטמבר-אוקטובר 1304 השתתף יחד עם האוסטרים ועם כוחותיו של קרלו רוברטו במלחמה נגד בוהמיה. אחרי שהמלך וצלב השני נפטר בשנת 1305 בנו וצלב ירש אותו תחת השם וצלב השלישי ויתר על כתר הונגריה לטובת טוען חדש לכתר, אוטו השלישי, דוכס בוואריה. הפעם צ'אק חבר לצבאו של קרלו רוברטו נגד המלך הבווארי.

ב1307 גם אוטו הודח מכס הונגריה כשנלקח לשבי על ידי הווייוד מטרנסילבניה, לאסלו קאן. כך בשלו התנאים להכתרה מחודשת של קרלו רוברטו, בהונגרית קאורי רוברט, כמלך הונגריה , בפני אסיפת אצילים שהתכנסה ב 10 באוקטובר 1307. מאתה צ'אק, לאסלו קאן, ואיוואן והנריק קסגי נעדרו מהמעמד. ב1308 האפיפיור קלמס השביעי שלח להונגריה שליח, הקרדינל ג'נטיליס דה מונטפיורי, שפגש את צ'אק במנזר הפאוליני ביישוב קקש (10 בנובמבר1307) והצליח לשכנעו להסכים לשלטון המלך קארוי רוברט. מאתה צ'אק לא נסע בעצמו לאסיפה שכינס המלך החדש בפשט, אך נציג שליח משלו. זמן קצר לאחר מכן קאורי רוברט חידש את מינויו לפאלאטין של הממלכה.

גם בטקס ההכתרה הסופי של המלך בסקשפהרוואר ב 27 באוגוסט 1309 לא השתתף. ב 1310 המלך העניק לו את התפקיד של אחראי על האוצר. למרות זאת המשיך לא לציית למלך ולהרחיב בכוח את גבולות אחוזותיו. אחרי שכבש עוד שורה של מצודות בצפון הממלכה הסתער לכיוון בודה ושדד יישובים בסביבות העיר. ביולי 1131 הקרדינל ג'נטיליס הטיל עליו חרם. אך לא הסכים לחרם, העסיק כמרים משלו בשרותו ואף העז לשדוד אחוזות שבבעלות הארכיבישופות של אסטרגום. כשאזרחי קושיצה (קאשה) הרגו ב-5 בספטמבר 1311 את אמאדה אבא, האוליגרך ששלט בצפון-מזרח הארץ, מאתה כרת ברית עם בניו נגד המלך קאורי רוברט. לוחמיו הצליחו לשחרר את מצודת שארוש (כיום שאריש בסלובקיה) מהמצור על ידי כוחות המלך ופנו לאחר מכן אל עבר קושיצה. ב-16 ביוני 1312 הם התעמתו עם צבא המלך בקרב רוזגון ונחלו בו תבוסה כואבת. בעקבות קרב זה קאורוי רוברט כבש את כל השטחים שבשליטת בניו של אמדה אבא. למרות שמאתה צ'אק שמר את מחוזותיו הכיבוש של האזורים השכנים על ידי צבא המלך מנע את התפשטותו.

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרב רוזגון ב-16 ביוני 1312, תמונה בכרוניקה ההונגרית המאויירת משנת 1360

בשנת 1314 ניסה לשוא המלך לכבוש את "מחוזותיו" של מאתה צ'אק. האוליגרך הנועז כבש בינתיים כמה מבצרים גם ב"ביצה של מורביה" והתגרה במלך צ'כיה , יאן מלוקסמבורג. במאי 1315 במבצע תגמול, פלש המלך הצ'כי אל תחום משפחת צ'אק וניצחו את מאתה על יד המבצר הוליץ', מבלי שיוכלו לכובשו. בו זמנית גם המלך קארוי רוברט פלש בתוך אחוזותיו של צ'אק וכבש את וישגארד. כשכמה מאנשיו מרדו בו בשנת 1316 , צ'אק כבש את מבצרם ביוקה (Jókő, כיום דוברה וודה Dobrá Voda) וגרם למנוסתם מחוץ לאזור שבשליטתו. גם בשנה הבאה, 1317, לא תשו כוחותיו של צ'אק והוא פלש לאחוזות הבישוף של ניטרה ואף שדד את מושבו. שוב הוטל חרם עליו ועל אנשיו, הפעם על ידי אותו בישוף. גם המלך קארוי רוברט לא הירפה מהתקפותיו וכבש את היישובים שירוק ופילק (פילאקובו) שהיו שייכים למאתה. אבל צ'אק המשיך לשלוט בתחום "ממלכתו" הקטנה עד יום מותו.

"מחוזותיו” של צ'אק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה שנקרא ה"מחוזות" של קרמו עור וגידים לפני הקרב ברוז'גון והגיעו לשיא התפשטותם בסביבות שנת 1311. הם כללו 14 רוזנויות (קומיטאטים) וכחמישים טירות ומצודות. צ'אק דחה את הקריאות לסדר של המלך ולא היה מוכן להחזיר שטחים שהשתלט עליהם לבעלים שקיבלו ערבויות מהמלך. למרות שכמה מבעלי האחוזות המקומיים לא הסכימו לקבל את חסותו, במוקדם או או במאוחר נאלצו לוותר עליהן. אחרי מותו של מאתה צ'אק, מפני שבנו מת ונכדיו היו עדיין קטינים, השליטה ב"מחוזותיו" עבר לידי בן דודו, הרוזן אישטוואן שטרנברג. אולם שטרנברג לא הצליח לעמוד מול התקפותיו של קארוי רוברט ותוך חודשים אחדים כולם נכבשו על ידי המלך.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Kristó, Gyula: Csák Máté (Máté Csák); Gondolat, 1986, Budapest; ISBN 963-281-736-2.

(גיולה קרישטו - מאתה צ'אק, הוצאת גונדולאט, בודשפט 1986)(בהונגרית)

  • Kristó, Gyula (General Editor) - Engel, Pál (Editor) - Makk, Ferenc (Editor): Korai magyar történeti lexikon (9-14. század)

(גיולה קרישטו, פאל אנגל, פרנץ מאק -עורכים - - אנציקלופדיה של ההיסטוריה ההונגרית המוקדמת - במאות 9-14, הוצאת האקדמיה, בודפשט 1994)

  • Markó, László: A magyar állam főméltóságai Szent Istvántól napjainkig - Életrajzi Lexikon

Magyar Könyvklub, 2000, Budapest; (לאסלו מארקו - המעמד הבכיר של המדינה ההונגרית מימי אישטוואן הקדוש ועד לימינו, אנציקלופדיה ביוגרפית, מועדן הספר ההונגרי, בודפשט, 2000)