מדד DMF
מדד DMF (ראשי תיבות של decay/missing/filled, עששת/עקירה/סתימה) או מדד חע”ס (במפורש: חֶסֶר, עששת, סתימה)[1] הוא המדד האפידמיולוגי הנפוץ ביותר בתיאור שכיחות מחלת עששת השיניים.
מדד זה סוכם את מספר השיניים (אז מסומן DMFt, כאשר t היא קיצור של teeth) או מספר משטחי השיניים (אז מסומן DMFs, כאשר s היא קיצור של surfaces) הנגועות בעששת, שנעקרו וששוחזרו (נסתמו) בגלל עששת.
לקביעת גובה מדד זה, מדגם מייצג של האוכלוסייה נבדק קלינית בלבד (ללא צילומי רנטגן) בעזרת מראת פה, מחדר ובידוד (של השיניים מהצטברות רוק שעלול להסתיר נגעים על גבי השיניים) על ידי גלילי צמר גפן.
עיקרון זה, של בדיקה באמצעות ציוד מועט בלבד וללא הזדקקות לצילומי רנטגן ואף למנורה דנטלית חזקה (כפי שקיים בכל מרפאת שיניים מודרנית) מאפשרת ביצוע מחקרי שדה אפידמיולוגים אף בקרב אוכלוסיות פרימיטיביות וללא חשמל. אחידות זו בתנאי הבדיקה מאפשרת השוואה של מחקרי נפיצות העששת שבוצעו במקומות שונים בעולם ואף בזמנים שונים. לדוגמה, במעקב שעורך ארגון הבריאות העולמי בקרב ילדים בני 12 שנים ברחבי העולם, דווח על מדד DMFt של 1.66 בישראל בשנת 2002, 1.19 בארצות הברית, 0.7 בבריטניה ו-5.9 בערב הסעודית, בעוד הממוצע העולמי עמד על 1.61.[2] מובן, שככל שמדד זה נמוך יותר, כך העששת נפוצה פחות, ומצב בריאות הפה טוב יותר באותה האוכלוסייה.
מכיוון שמדד זה נקבע ללא צילומי רנטגן, הוא אינו משקף במדויק את שכיחות העששת והצרכים הטיפוליים באוכלוסייה. ההכרה בתת-הסוג של נגעי "עששת נחבאת", הניתנים לאבחון רק באמצעות צילום רנטגן, משקפת ביתר שאת את אי הדיוק שבשימוש במדד זה[3].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חַעַ"ס במילון רפואת שיניים [רפואה] (תשנ"א), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ World Health Organization. "WHO Oral Health - Country Profile". אורכב מ-המקור ב-2008-12-16. נבדק ב-2008-12-16.
- ^ Zadik Yehuda, Bechor Ron (ביוני–ביולי 2008). "Hidden Occlusal Caries - Challenge for the Dentist" (PDF). New York State Dental Journal. pp. 46–50. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2011-07-22. נבדק ב-2008-08-08.
{{cite web}}: (עזרה)
