מדוע למות עבור דנציג?

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מדוע למות עבור דנציג?צרפתית: ?Pourquoi mourir pour Dantzig) היא סיסמה פוליטית צרפתית בעד פייסנות ואנטי מלחמתית שנטבעה ערב מלחמת העולם השנייה.

עמוד השער של הL’Œuvre, ב-4 במאי 1939. בטור השמאלי, כותרת מאמרו של דיאה.

המאמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרסל דיאה (Marcel Déat), 1932

מקורו של הביטוי בכותרת מאמר ("Mourir pour Dantzig?", למות עבור דנציג?) מאת הפוליטיקאי, העיתונאי ומי שהיה שר האווירייה של צרפת (כיהן ינואר 1936 - יוני 1936) מרסל דיאה (אנ') שהתפרסם ב-4 במאי 1939 בעיתון הצרפתי היצירה. המאמר עסק בתגובה הראויה לאולטימטום שהציבה גרמניה הנאצית לפולין, לפיו על פולין להעביר את השליטה בעיר דנציג לידי גרמניה. במאמרו הגן דיאה על מדיניות הפייסנות, וטען שאין לצרפת כל עניין בגורלה של העיר הפולנית, וכי מסתבר שהיטלר יעריך את קבלת דרישתו הצודקת, לשיטת דיאה, ובכך יבואו אל קיצן דרישותיו הטריטוריאליות באירופה. דיאה הרחיק לכת לומר כי התבצרותם של הפולנים בעמדתם ובסירובם לדרישה גוררת את אירופה למלחמה, וכי אין לצרפתים לשלם בדמם בשל חוסר האחריות הפולני, ומכיוון שמדובר באומה שספק אם תוכל להילחם בעתיד הנראה לעין. המאמר לא שלל לחימה לצד פולין עבור הגנה משותפת על רכוש, שטחים, או חירות, בתנאי שהדבר יתרום לשלום, "אך למות עבור דנציג, לא!."[1]

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריונים חלוקים לגבי ההשפעה המיידית של המאמר:

בבריטניה, רוח הדברים הופיעו בניסוחים שונים במאמרים ומכתבים בני התקופה, למשל, באותו יום בו התפרסם מאמרו של דיאה, הטיימס הבריטי הכריז "דנציג אינה מצדיקה מלחמה".[2] גם מכתבים של שגריר הוד מלכותו בגרמניה, נוויל הנדרסון (Nevile Henderson), בו כתב כי הוא משוכנע ש"לא ישרור שלום של קבע באירופה עד אשר דנציג תוחזר לגרמניה" וכי "הפולנים אינם יכולים לשלוט ב-400 אלף גרמנים בדנציג - משמע, גרמניה חייבת לשלוט בהם"[3] מוכיחים כי אם הייתה למאמר השפעה בממלכה, הרי שהיא הייתה רק מתן רוח גבית צרפתית (גם אם מדומה) למדיניות הפייסנות ששררה בבריטניה.

בצרפת, ראש הממשלה הצרפתי אדואר דאלאדיה הוציא יחד עם שר החוץ ז'ורז' בונה (Georges Bonnet) הבהרה בעקבות המאמר והתבטאויות נוספות כי הדברים אינם משקפים את עמדת הממשלה, שמחויבת לברית הפולנית-צרפתית מ-1921.[4] הנרי קיסינג'ר סבר כי המאמר והסלוגן שבראשו תרם תרומה משמעותית לדה-מורליזציה בקרב הצרפתים,[5] אך תומאס סואל מציין כי סקר דעת קהל שנערך לאחר פרסום המאמר מצא כי -76% מהצרפתים תומכים ביציאה למלחמה אם דנציג תיכבש.[6]

בקרב הפולנים הסלוגן קיבל תגובות חריפות, ואף נשתקע בעקבותיו הביטוי "umierać za Gdańsk", המשמש כדי לתאר טענה מופרכת ומסוכנת עמה אסור להסכים.

התעמולה הנאצית עטה כמוצאת שלל רב על מטבע הלשון, התומך בדרישתה, ועשתה בו שימוש נרחב בשידוריה בצרפתית במהלך המלחמה המדומה.[7] כיום, הביטוי עודנו בשימוש לעיתים בפוליטיקה האנגלית והצרפתית.[8]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Combattre aux côtés de nos amis polonais pour la défense commune de nos territoires, de nos biens, de nos libertés, c’est une perspective qu’on peut courageusement envisager, si elle doit contribuer au maintien de la paix. Mais mourir pour Dantzig, non !" — Marcel Déat, "Mourir pour Dantzig", L'Œuvre, 4 mai 1939, מתוך הוויקיפדיה הצרפתית של Marcel Déat.
  2. ^ The Times, 4 may 1939
  3. ^ PREM 1/331A, הובא בתוך: לפייס את היטלר, תל אביב 2023, עמ' 334–335
  4. ^ ג'ון הרמן (1998), The Paris Embassy of Sir Eric Phipps: Anglo-French Relations and the Foreign Office, 1937-1939, בהוצאה האקדמית של סאסקס, עמ' 167
  5. ^ Henry Kissinger, Diplomacy, Simon and Schuster, 1994, ISBN 978-0-671-51099-2. (באנגלית)
  6. ^ Thomas Sowell, Intellectuals and Society, Basic Books, 2012-03-06, עמ' 306-307, ISBN 978-0-465-03110-8. (באנגלית)
  7. ^ James Holland, The Battle of Britain: Five Months That Changed History; May-October 1940, St. Martin's Publishing Group, 2011-03-15, ISBN 978-1-4299-1941-8. (באנגלית)
  8. ^ Martin Reichard, The EU-NATO Relationship: A Legal and Political Perspective, Ashgate Publishing, Ltd., 2006, ISBN 978-0-7546-4759-1. (באנגלית)