הברית הצרפתית-פולנית (1921)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הברית הצרפתית-פולנית הייתה ברית צבאית בין הרפובליקה הפולנית השנייה לרפובליקה הצרפתית השלישית שהתקיימה בין 1921 ל-1940. ההסכם היה אחד מאבני היסוד של מדיניות החוץ של צרפת בתקופת בין המלחמות, ויחד עם ההסכמה הלבבית היווה הסכם זה בסיס להקמת בעלות הברית במלחמת העולם השנייה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך יריבות שהתקיימה בין בית הבסבורג לממלכת צרפת במאה ה-16 תרה צרפת אחר בעלות ברית למזרחה של אוסטריה, וייחלה להתאחד עם פולין. ליאן השלישי סובייסקי, מלך פולין, גם הוא, הייתה השאיפה להתאחד עם צרפת כנגד האיום האוסטרי ולבוא עימם יחד בברית, אך איום חמור יותר הציבה האימפריה העותמאנית המוסלמית העולה והמתגברת לקיומה של הנצרות, אשר הוביל לקרב וינה. במאה ה-18 חולקה פולין על ידי ממלכת רוסיה, פרוסיה ואוסטריה, אך נפוליאון ייסד מחדש מדינה פולנית בדוכסות ורשה. עלייתה של האימפריה הגרמנית במאה ה-19 היוותה עבור שתי המדינות אויב משותף חדש.

בעת המלחמה הפולנית-סובייטית הייתה צרפת התומכת העיקרית של פולין, ושלחה גדודים מיוחדים כדי לסייע להם בלחימה בזירה הפולנית. בפברואר 1920 דנו מנהיגי שתי המדינות – אלכסנדר מילרנד ויוזף פילסודסקי, בנושאי כלכלה, פוליטיקה והסכמים צבאיים.

חתימת ההסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הברית הצרפתית-פולנית נחתמה ב-19 בפברואר 1921, בין שר החוץ הפולני אוסטאכי ספייהה לבין ראש ממשלת צרפת אריסטיד בריאן, במהלך תקופת נוהלי המשא ומתן שהובילו לחתימת הסכם ריגה. בשורת ההסכמים חתמו שני הצדדים על מדיניות חוץ משותפת, קידום מגעים כלכליים דו-צדדיים, וסיוע הדדי במקרה של תקיפה. יומיים לאחר החתימה חתמו המדינות על הסכם צבאי סודי על התמודדות מפני תקיפה אפשרית מצד רפובליקת ויימאר ומצד ברית המועצות. ההסכם אושר עם חתימתו של הסכם כלכלי אשר נחתם ב-2 באוגוסט 1923.

שנתיים לאחר ההסכם הכלכלי הורחב ההסכם במסגרת הסכמי לוקרנו (אשר הובילה ליציבות בגרמניה ולכניסתה לחבר הלאומים ב-1926), ושתי המדינות חברו לצ'כוסלובקיה כדי לבוא עימה יחד בברית משולשת, ולהניא את הגרמנים מהשתלטות בכוח על שטחים. אולם ברית משולשת זו לא נכנסה לתוקף בכל מאודה והצ'כוסלובקים מעולם לא התאחדו באופן רשמי עם הפולנים מכיוון שלא רצו לנקוט באף צד בסכסוכים הטריטוריאליים בין גרמניה לפולין. לפיכך צרפת סירבה לתמוך בפיתוח התעשייה הפולנית ובצבא צ'כוסלובקיה, או להגדיל את הסכמי הסחר שלהם.

הברית הצרפתית-פולנית הראשונית נמשכה עד להתחמשותה של גרמניה הנאצית. תחת האיום הנאצי ההולך ומתגבר ובשאיפה להגיע להסכם שיתופי צבאי חדש, נחתם הסכם צבאי שיתופי ב-19 במאי 1939 בפריז, על ידי הגנרלים מוריס גמלאן וטדאוש קספז'יצקי. הוא אושר על ידי ממשלת צרפת ב-4 בספטמבר, לאחר פלישת גרמניה הנאצית לפולין.