מדלן זילהרדט
 | |
| לידה |
10 ביוני 1863 סן-קנטן, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
16 באפריל 1950 (בגיל 86) ניי-סיר-סן, צרפת |
| מקום לימודים |
אקדמיה ז'וליאן |
| תחום יצירה |
ציור |
| הושפעה על ידי |
טוני רובר-פלורי |
| בן או בת זוג |
לואיז קתרין ברסלאו (1886–12 במאי 1927) |
  | |
מדלן זילהרדט (בצרפתית: Madeleine Zillhardt; 10 ביוני 1863 – 16 באפריל 1950) הייתה אמנית צרפתייה, סופרת, מעצבת וציירת. חייה והקריירה שלה קשורים לאמנית אחרת, הציירת הגרמנית-שווייצרית לואיז קתרין ברסלאו, שהייתה בת זוגתה לאורך יותר מארבעים שנה, המוזה שלה ומקור להשראה. אחותה של הציירת ג'ני זילהרדט.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדלן זילהרדט למדה בבית הספר לאמנות אקדמיה ז'וליאן בפריז. באותה עת המוסד היחיד לחינוך לאמנות שהיה פתוח לנשים בפריז. גם אחותה ג'ני זילהרדט למדה שם. היא פגשה שם אמנים צעירים כמוה: אנה קלומפק, הרמין דייוויד, אנייס גודסיר, שרה פורסר, מארי בשקירצף, ובעיקר את לואיז קתרין ברסלאו.
בשנת 1884 זילהרדט ביקשה מברסלאו לצייר את דיוקנה. מאז הן לא עזבו זו את זו ועברו לגור לצמיתות יחד בשנת 1886. בשנת 1887 מבצעת ברסלאו את 'Contre Jour', אחת מיצירות המופת שלה, המייצגת את הזוגיות האינטימית שקיימה עם זילהרדט. הציור נקנה על ידי ממשלת שווייץ בשנת 1896, והוא מוחזק על ידי המוזיאון לאמנויות יפות ברן. בשנת 1908 ציירה ברסלאו יצירה נוספת של בנות הזוג, שמוצגה במוזיאון לאמנויות יפות בקנטונל בלוזאן.[1]
זילהרדט הפכה לאחת המעצבות המקוריות ביותר בזמנה ולואיז ברסלאו זכתה להצלחה רבה בעולם הציור. שתי הנשים הפכו לזוג מקובל בסצנת האמנות הפריזאית עם ידידות לאמנים רבים: הנרי פאנטין-לטור, אוגוסט רודן ואדגר דגה, שזילהרדט כתבה עליהם ביוגרפיה.[1]
במהלך מלחמת העולם הראשונה, מדלן זילהרדט התפרסמה בזכות עיצובים שלה של כלים כמו צלחות שהביעו "סבלנות הפטריוטית" או בתמיכה בקלמנסו או בגינוי הפצצת אזרחים כמו שציירה על צלחת שנקראת "הפצצת פריז", בשנת 1918, וכעת נמצאת באוספי המוזיאון הצרפתי הלאומי לתעופה ולחלל.[2] היא חזרה גם לצייר עם ברסלאו, ובזמן המלחמה הן ציירו את דיוקנאותיהם של חיילים, אחיות ורופאים בדרך לחזית כדי לתת למשפחותיהם לפני שהם עוזבים.
לאחר המלחמה בריאותה של ברסלאו התדרדרה עד מותה ב-12 במאי 1927 בפריס.
זילהרדט בילתה את שארית חייה בהנצחת עבודתה של בת זוגה, ותרמה למוזיאונים שונים.
זילהרדט לא איפשרה שעבודת בת זוגה תהיה מפוזרת מדי באוספים הבינלאומיים.
הדוברה 'לואיז-קתרין'[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1928 קנתה זילהרדט את דוברת הבטון 'ליאז' בפריז במטרה להעמיד אותה לרשות צבא הישע. בתמיכתה של וינרטה זינגר, הנסיכה דה פוליניאק ויורשת חברת מכונות התפירה זינגר, שוקמה הדוברה על ידי לה קורבוזיה בשנת 1929.
על פי צוואתה של מדלן זילהרדט, הדוברה קיבלה את השם לואיז-קתרין במחווה לברסלאו[3] והפכה למקלט לחסרי בית בחורף ומחנה קיץ לילדים. הדוברה עגנה בפריז על גדות הסיין.
בשנת 2006 השתלטה על הדוברה הקרן להנצחת לה קורבוזיה. בשנת 2018 הדוברה טבעה ב-10 בפברואר, במהלך שיטפון בנהר הסיין בפריז. דוברת לואיז-קתרין ממוקמת עדיין ליד שער אוסטרליץ, ברובע ה-13, בתקווה שתעבור שיקום ושיפוץ.
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
רחוב בפריס נקרא 'המקום של לואיז קתרין ברסלאו ומדליין זילהרדט', ברובע השישי (סן ז'רמן דה פרה).
בסנט קוונטין (עיר הולדתו של מדלן זילהרדט), 'מוזיאון אנטואן לקויאר' מציג את הדיוקן של מדלן זילהרדט.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Madeleine Zillhardt (1863-1950), data.bnf.fr
- ^ Assiette : Fluctuat nec mergitur, Musée de l'Air et de l'Espace (בצרפתית)
- ^ The Fascinating History of Le Corbusier’s Lost Barge, Metropolis, 2018-03-01 (באנגלית)