שרה פורסר

שרה פורסר
לידה	22 במרץ 1848; דבלין, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
פטירה	7 באוגוסט 1943 (בגיל 95); דבלין, אירלנד
מקום קבורה	בית הקברות מאונט ג'רום
מקום לימודים	אקדמיה ז'וליאן

שרה הנרייטה פורסר (באנגלית: Sarah Purser‏; 22 במרץ 1848 - 7 באוגוסט 1943) הייתה אמנית אירית שנודעה בעיקר בזכות עבודותיה עם ויטראז'ים.^[1]

ראשית החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא נולדה בקינגסטאון במחוז דבלין, וגדלה בדונגרבן, מחוז ווטרפורד. היא הייתה אחד מילדיו הרבים של בנימין פורסר, טוחן וסוחר קמח, ואשתו אן מאלט. משפחת פורסר הגיעה לאירלנד מגלוסטרשייר במאה השמונה עשרה. שניים מאחיה, ג'ון ולואי, הפכו לפרופסורים בטריניטי קולג' בדבלין. אחייניתה אוליב פורסר, בתו של אחיה אלפרד, הייתה המלומדת הראשונה בטריניטי קולג'.^[2]

עד מותה היא התגוררה שנים רבות בבית מספיל, אחוזה ג'ורג'ית עם תקרות גבס יפות בדרך מספיל, על גדות התעלה הגדולה. כאן בכל יום שלישי אחר הצהריים אירחה את סופרי ואמני דבלין. מסיבות אחר הצהריים שלה היו מרכיב חשוב בחיי הספרות בדבלין. בית מספיל נהרס לאחר מותה והפך לבית דירות. היא נקברה בבית העלמין בהר ג'רום לצד אחיה ג'ון ולואי.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל שלוש עשרה למדה בבית הספר מורביה, בשווייץ, שם למדה לדבר צרפתית שוטפת והחלה לצייר. בשנת 1873 העסק של אביה נכשל והיא החליטה להיות ציירת במשרה מלאה. היא למדה בשיעורים בבית הספר לאמנות בדבלין. היא הצטרפה למועדון הרישומים בדבלין, שם מונתה מאוחר יותר כחברת כבוד. בשנת 1874 היא הציגה בתחרות הלאומית. בשנת 1878 היא תרמה שוב יצירה, ובמשך חמישים השנים הבאות הפכה למציגה קבועה, בעיקר פורטרטים, והציגה בממוצע שלוש עבודות בתערוכה.

בשנים 1878–1879 למדה באקדמיה ז'וליאן בפריז שם פגשה את הציירת היהודיה הגרמנית לואיז קתרין ברסלאו ^[3] איתה הפכה לחברה לכל החיים.^[4]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרה פורסר התעשרה באמצעות השקעות נמרצות, במיוחד במפעל הבירה גינס, שעבורו עבדו כמה מקרוביה הגברים לאורך השנים. היא הייתה פעילה מאוד בעולם האמנות בדבלין והייתה מעורבת בהקמת הגלריה העירונית יו ליין, ושכנעה את ממשלת אירלנד ליעד את בית צ'רלמונט בכיכר פארנל לאכלס את הגלריה.

היא הייתה האישה השנייה שישבה בוועדת הנגידים והמנהלים של הגלריה הלאומית של אירלנד, 1914–1943. בשנת 1924 יזמה את התנועה של "ידידי האוסף הלאומי של אירלנד".

עבודות דיוקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא עבדה בעיקר כציירת פורטרטים. דרך הכישרון והאנרגיה שלה, וקשריה החברתיים והעסקיים, היא הצליחה מאוד להשיג עבודות והפכה מפורסמת. "עברתי את האצולה הבריטית כמו החצבת."

כאשר המשנה למלך אירלנד הורה לה לצייר את ילדיו בשנת 1888, בחירתו שיקפה את מעמדה כפורטרטנית החשובה במדינה.

ויטראז'ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרה פורסר מימנה את An Túr Gloine ("מגדל הזכוכית"), קואופרטיב ליצור עבודות בזכוכית צבעונית, ב-Pembroke וניהלה אותו משנת 1903 ועד פרישתה בשנת 1940. מייקל היל (1873-1941) היה הראשון מבין האמנים שגייסה למפעל, בנוסף קתרין אובראיין (1882-1963), אווי הון (1894–1955), וילהלמינה גדס (1887-1955), ביאטריס אלברי (1881-1970) ואתל רין (1879-1952).

פורסר קבעה כי סדנת הזכוכית הצבעונית צריכה לדבוק בפילוסופיה אמיתית ואומנות: 'כל חלון הוא יצירתו של אמן אחד שמייצר את הרישום ובוחר ומצייר כל חתיכת זכוכית בעצמו'.

פורסר לא ייצרה בעצמה הרבה פריטי זכוכית צבעונית. רוב עבודות הזכוכית הצבעונית נעשו על ידי חברים אחרים בקואופרטיב, ככל הנראה בהנחייתה. שתי יצירות מוקדמות, 1904, היו סנט איטה לקתדרלת סנט ברנדן, לוריאה והספר הטוב עבור סנט קולומבה קולג', דבלין.

עבודות הוויטראז' האחרונות שלה נחשבות ל"רועה הטוב" ו"השומרוני הטוב", 1926, עבור כנסיית אירלנד בקילוקאן.