מהו העושה את הבתים בימינו כה שונים, כה מושכים?

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מהו העושה את הבתים בימינו כה שונים, כה מושכים?
Hamilton-appealing.jpg
צלם ריצ'רד המילטון
תאריך יצירה 1956
ממדים בס"מ 26 אורך × 24.8 רוחב
מיקום המוזיאון לאמנות
טיבינגן שבגרמניה

"מהו העושה את הבתים בימינו כה שונים, כה מושכים?" (Just what is it that makes today's homes so different, so appealing?) הוא קולאז' שנעשה על ידי האמן הבריטי ריצ'רד המילטון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה נעשתה בשנת 1956 עבור התערוכת "זהו המחר" (This Is Tomorrow) שהתקיימה בלונדון, אנגליה.

הקולאז' מורכב בעיקר מתמונות שנלקחו ממגזינים אמריקאים. התמונה העיקרית של החדר נלקחה מפרסומת במגזין Ladies' Home Journal, שתיארה את "אופנת הרצפה המודרנית". גם שם היצירה נלקחה מאותה פרסומת, שבה נכתב: "מהו העושה את הבתים בימינו כה שונים, כה מושכים? תכנון פתוח כמובן - ושימוש נועז בצבע". השרירן בתמונה הוא ארוין קוז'ובסקי, זוכה תחרויות פיתוח גוף, ותמונתו נלקחה ממגזין Tomorrow's Man. האמנית ג'ו בר, שדיגמנה לצילומים אירוטים בעברה, טענה שהיא האישה המופיעה ביצירה, אם כי המגזין ממנו נלקחה התמונה לא זוהה. שאר הפריטים בתמונה נלקחו גם הם ממגזינים ופרסומות שונות.

בהמשך יצר המילטון גרסאות שונות לקולאז' המקורי, כולל גרסה ב-1992 שבה החליף את השרירן הגבר באישה.

בעלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006, טען בנו של האמן ג'ון מקהייל (McHale), ג'ון מקהייל ג'וניור, כי אביו הוא היוצר של התמונה, וסיפק את הסקיצה ומדידות המקוריות ואת החומרים לקולאז', כולל המגזינים ממנו רוב הקולאז' הורכב. מקהייל אמר כי אביו הוא זה שהיה מקור, ושלח אותו מאוניברסיטת ייל, בה מקהייל למד, להמילטון, ושהתפקיד של המילטון היה "מכני" - גזירה והדבקה על פי העיצוב של מקהייל.

המילטון הגיב באומרו ש"זה מגוחך, הקולאז' שוחזר ויוצר מחדש באופן נרחב ב-50 השנים האחרונות, והבעלות שלי עליו עליו, למיטב ידיעתי, מעולם לא הייתה במחלקות עם ג'ון מקהייל האב כשהיה בחיים". המילטון אמר כי מקהייל סיפק לו שישה עמודים עבור הקטלוג לתערוכת זהו המחר, אך המילטון השתמש רק בשניים עבור הקטלוג ואת הקולאז' ושאר הקטלוג יצר בעצמו; המגזינים האמריקאים שסיפקו את התמונות היו מהאוסף של מגדה ופרנק קורדל, והתמונות נגזרו על ידי אשתו של המילטון, טרי ריילי, ומגדה קורדל.