מוגמע א-תחריר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוגמע א-תחריר
مجمع التحرير
מידע כללי
סוג בניין מנהלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מחוז קהיר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים The Sovereign Fund of Egypt עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1952
תאריך פתיחה רשמי 1952 עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי מודרניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 30°02′35″N 31°14′06″E / 30.0431°N 31.235°E / 30.0431; 31.235
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוגמע א-תחריר או המוֹגַמַעערבית: مجمع التحرير, בתרגום חופשי: "מתחם השחרור")[1] הוא בניין ממשלתי בקהיר שבמצרים. המוגמע היה תוצאה של סדרה של תוכניות אב לכיכר איסמעאיליה (כיום כיכר תחריר), שבעבר שימשה על ידי הבריטים לצריפים צבאיים. בשנת 1945, כאשר המלך פארוק הורה להרוס את הצריפים עם יציאת החיילים הבריטים מהאזור, נוצרה שורה של הצעות לתכנון עירוני. הרעיון לבניין ממשלתי אדמיניסטרטיבי מרוכז, "הכל באחד", עלה מהתוכניות של 1945. הבנייה החלה ב-1946, והסתיימה ב-1949. סגנון הבניין משקף מודרניזם טיפוסי של שנות ה-40, וניתן למצוא בנייני ממשלה באותו סגנון בבפאלו, ניו יורק (בניין העירייה), ובפריז. בניגוד לאמונה הרווחת, אין אסוציאציה או השראה סובייטית, והבניין לא נבנה על ידי ממשלתו של הנשיא השני של מצרים, גמאל עבד אל נאצר. ואכן, נאצר הפך למנהיג מצרים רק בנובמבר 1954, מספר שנים לאחר השלמת הבניין.

המוגמע ממוקם במרכז העיר קהיר, מדרום לכיכר תחריר, שהייתה בזמנו "כיכר השחרור" החדשה.[2]

תפקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוגמע הוא בניין ממשלתי אדמיניסטרטיבי, שבו כל העבודות המשרדיות נעשות על ידי סוכנויות ממשלתיות. למשל, אפשר להגיע לשם כדי לטפל במסמכים, להוציא רישיון נהיגה או לקבל ויזה. הגורמים הממשלתיים הממוקמים בבניין כוללים את משרדי חקירות העלמת מס, ארגון כיבוי האש ומשרדי הדרכונים. הבניין בן 14 הקומות הוא מקום העבודה של 18,000–30,000 עובדי ציבור מצרים.[3][1]

מבנה וארכיטקטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבניין תוכנן על ידי האדריכל המצרי מוחמד כמאל איסמעיל, שתכנן גם את בניין בית המשפט העליון במצרים, ותכנן את הרחבת המסגד הגדול של מכה ואת מסגד הנביא בסעודיה. הבניין נבנה בסגנון אדריכלי מודרני, עם מעט תשומת לב לעיטור של החזית, והתמקדות רבה יותר בפרקטיות שלו, שכן הבניין תוכנן להכיל - בזמנו - כארבעת אלפים עובדים.[4]

מוגמע א-תחריר בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוגמע הופיע במספר סרטים מצריים, המפורסם שבהם הוא הטרור והקבב, קומדיה שבה הבירוקרטיה של הבניין מתסכלת אזרח מצרי עד כדי כך שהוא תופס בטעות אקדח של שומר, ממשיך לקחת הבניין כבן ערובה, והוא מתויג כמחבל.[5] הסרט משתמש במוגמע ובביורוקרטיה הבלתי נסבלת כמטאפורה לכל מה שלא בסדר בחברה המצרית.[6]

מוגמע א-תחריר היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוגמע א-תחריר בלילה

בשנת 2005, הממשלה ציינה שיש לה תוכניות להעביר את מבני המינהל והמחלקות הממשלתיות מהמיקומים הנוכחיים שלהם באזור מרכז העיר וסביבתה למקום אחר.[7] ב-2016 הכריזה הממשלה על תוכניתה לצמצם את העומס באזור דאונטאון קהיר, תוכנית המתמקדת בעיקר במוגמע, שלפי ההערכות יצר ותרם לכמות העצומה של העומס בכיכר תחריר. משרדי המנהלה בתוך הבניין אמורים להתרוקן ולעבור למקום אחר מחוץ למרכז העיר, אך בעוד שהממשלה קבעה את מועד פינוי הבניין באמצע שנת 2017, המועד האחרון חלף ועבר.

צעדים לקראת המעבר בסופו של דבר מהבניין נעשו לבסוף באמצע 2019, כאשר מינהל הדרכונים, ההגירה והלאום, שתפס 215 משרדים בקומה הראשונה והשנייה, ונהג למשוך יותר מ-%75 מהאזרחים שהולכים למוגמע, הועבר למתחם החדש שלו באל-עבאסיה. כמו כן, פונו 140 משרדים המזוהים עם המשרד לסולידריות חברתית ששימשו בעבר את הקומה החמישית בבניין.[4]

במהלך המהפכה המצרית של 2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המהפכה ב-2011, המוגמע נסגר בגלל ה"ישיבה" בכיכר תחריר. ישיבה שנייה כזו בכיכר תחריר, שהחלה ב-8 ביולי 2011, כללה גם היא חסימה של המוגמע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוגמע א-תחריר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Egyptian bureaucracy: A movable beast". The Economist. 16 ביולי 2016. נבדק ב-16 ביולי 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Williams, Sasha. "The Mogamma: Architectural Gem or Bureaucratic Oddity?" Daily News Egypt. 10 July 2009.
  3. ^ El-Noshokaty, Amira. "A Resilient Complex." Al-Ahram Weekly. <http://weekly.ahram.org.eg/2007/844/fe1.htm>.
  4. ^ 1 2 حوارات صحفية | "منطقتي” يحاور مدير مجمع التحرير: لا توجد خطة واضحة لاستغلال المجمع بعد إخلائه.. وتفريغ 356 مكتبا حتى الآن, منطقتي, ‏2019-07-08 (בערבית)
  5. ^ Sardar, Ziauddin. "What Egyptian Cinema Can Teach Us." New Statesman. 2 April 2007. <http://www.newstatesman.com/religion/2007/04/film-arab-egyptian-building>.
  6. ^ Gordon, Joel. Hero of the Arab Nation. Oxford: One World, 2006.
  7. ^ (9 October 2005). Red tape Mecca on its way out, Reading Eagle (from The Washington Post), Retrieved December 13, 2010