מונרו קרטיס ברדסלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מונרו קרטיס ברדסלי
אין תמונה חופשית
לידה 10 בדצמבר 1915
ברידג'פורט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בספטמבר 1985 (בגיל 69)
פילדלפיה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ייל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תחומי עניין אסתטיקה, פילוסופיה של הלשון עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף, מבקר ספרות, עיתונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ עמנואל קאנט, Edward Bullough, ג'ון דיואי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
פרסים והוקרה מלגת גוגנהיים (1950)
פרס ג'ון אדיסון פורטר (1939)
עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מונרו קרטיס ברדסלי (אנגלית: Monroe Curtis Beardsley;‏ 10 בדצמבר 191518 בספטמבר 1985) היה פילוסוף אמריקאי שעסק באסתטיקה. ידוע במיוחד בזכות שניים ממאמריו, שנכתבו יחד עם ויליאם וימסט - "The Intentional Fallacy" ו-"The Affective Fallacy". מאמרים אלו היו מאמרי מפתח של הביקורת החדשה. כמו כן, ברדסלי כתב טקסט מבוא באסתטיקה וערך אנתולוגיה נחשבת בפילוסופיה.

ברדסלי התחנך באוניברסיטת ייל (B.A. 1936, Ph.D. 1939), שם קיבל את פרס ג'ון אדיסון פורטר. הוא לימד במספר מכללות ואוניברסיטאות, כולל מכללת מאונט הולוק ואוניברסיטת ייל, אך את מרבית הקריירה שלו בילה במכללת סווארמור (22 שנים) ובאוניברסיטת טמפל (16 שנים). עבודתו באסתטיקה ידועה בעיקר בזכות דגלה בתאוריה האינסטרומנטליסטית באמנות ובמושג החוויה האסתטית. ברדסלי נבחר לנשיא האגודה האמריקאית לאסתטיקה בשנת 1956.[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Revolvy, Monroe Beardsley (ארכיון)
Socrates thumb.png ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופים ובנושא אמריקאים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.