מוקדמות גביע העולם בכדורגל נשים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מוקדמות גביע העולם בכדורגל נשים הוא התהליך אותו עוברות נבחרות לאומיות על מנת להעפיל לגביע העולם בכדורגל נשים (המונדיאל). גביע העולם בכדורגל נשים הוא אירוע בינלאומי, ומשחקי המוקדמות משמשים להפחתת מספר המשתתפות מכ-170 ל-32.

נכון לפברואר 2023 (סיום מוקדמות גביע העולם 2023) נערכו בסך הכל 2,514 משחקי מוקדמות בין הנבחרות המשתתפות, בהם הובקעו בסך הכל 10,629 שערים (ממוצע של 4.22 שערים למשחק). כל נבחרת ששיחקה במוקדמות גביע העולם הפסידה לפחות פעם אחת.

מבנה טורניר המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורנירי העפלה מאורגנים על ידי קונפדרציות פיפ"א ונערכים בששת האזורים הגאוגרפיים שתחת חסותן (אפריקה, אסיה, צפון ומרכז אמריקה והקריביים, דרום אמריקה, אוקיאניה, אירופה). לפני כל טורניר מוקדמות קובעת פיפ"א את מספר המקומות המוקצה לכל אזור גאוגרפי. מארחת המונדיאל מקבלת כרטיס אוטומטי לטורניר.

מספר הנבחרות המעפילות לטורניר השתנה במשך השנים מ-12 ל-32, אך למרות זאת נותר טורניר המוקדמות במבנה דומה לאורך ההיסטוריה של המונדיאל. הנבחרות חולקו לבתים לפי שיוך גאוגרפי, והן מתחרות על מספר קבוע מראש של מקומות בטורניר הגמר, כשמקום אחד עד שלושה נשמרים לפלייאוף בין יבשתי.

המבנה הבסיסי של טורניר המוקדמות הוא בתים בעלי מספר נבחרות שונה. הנבחרות מקבלות 3 נקודות עבור ניצחון, נקודה עבור תיקו, ואפס נקודות עבור הפסד. פיפ"א קבעה מספר כללים שנועדו לדרג נבחרות בעלות מספר נקודות שווה, התקפים בכל המצבים:

אם גם במצב זה נותר השוויון, יופעלו הכללים הבאים:

  • מספר נקודות במפגשים בין הנבחרות הנמצאות בשוויון.
  • הפרש שערים במשחקים בין הנבחרות.
  • מספר השערים שהובקע על ידי כל אחת מהנבחרות במפגשים ביניהן.

אם גם לאחר מקרה זה נותר שוויון ייערך משחק פלייאוף במיקום נייטרלי, עם הארכה ודו-קרב פנדלים במקרה הצורך, אם פיפ"א תצליח לתאם אותו בלוח המשחקים של כלל הנבחרות. במקרה ולא ניתן לערוך משחק פלייאוף יישבר השוויון בין הנבחרות באמצעות הגרלה.

במשחקי המוקדמות הנערכים באופ"א (קונפדרציית הכדורגל של אירופה) נהוג לערוך פלייאוף יבשתי בין הנבחרות שסיימו במקום השני בבתי המוקדמות, מאחר שהיא מקבלת את מספר המקומות הגבוה ביותר במונדיאל. משחקים אלו נערכים בשיטת בית וחוץ (כלומר, כל נבחרת מארחת משחק אחד), ומוכרעים לפי הפרש שערים כללי או הפרש שערי חוץ, ובמקרה של שוויון באמצעות הארכה ודו-קרב פנדלים. פיפ"א עורכת גם משחקי פלייאוף בין-יבשתיים, כגון בין נבחרת מקסיקו (צפון אמריקה) לנבחרת יפן (אסיה) במוקדמות גביע העולם 2007.

חלוקת המקומות במונדיאל לאורך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבלה שלהלן מציגה את מספר המקומות שהוקצו על ידי פיפ"א לכל יבשת בכל טורניר. המקומות בפלייאוף הבין-יבשתי מחושבים כחצי מקום. האות מ מייצגת את המקום השמור למארחת.

אזור יבשתי 1991
(12)[1]
1995
(12)
1999
(16)
2003
(16)[2]
2007
(16)
2011
(16)
2015
(24)
2019
(24)
2023
(32)
2027
(32)
אפריקה 1 1 2 2 2 2 3 3 4 4
אסיה 3 2 3 2.5+מ 2.5+מ 3 5 5 5+מ 6
אוקיאניה 1 1 1 1 1 1 1 1 0+מ 1
אירופה 5 4+מ 6 5 5 4.5+מ 8 8+מ 11 11
צפון ומרכז אמריקה והקאריביים 1 2 1.5+מ 2.5 2.5 2.5 3.5+מ 3.5 4 4
דרום אמריקה 1 1 1.5 2 2 2 2.5 2.5 3 3
פלייאוף ביניבשתי לא התקיים 3 3
סך הכל 12 12 16 16 16 16 24 24 32 32

מספר המדינות שנרשמו למוקדמות (כולל מעפילות אוטומטית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור יבשתי 1991
(12)
1995
(12)
1999
(16)
2003
(16)
2007
(16)
2011
(16)
2015
(24)
2019
(24)
2023
(32)
2027
(32)
אפריקה 8 8 15 22 35 24 26 24 43
אסיה 9 4 11 18 17 17 20 24 27
אוקיאניה 3 3 6 10 10 8 4 11 9 11
אירופה 18 30 16[3] 16[3] 25[3] 41 46 46 51
צפון ומרכז אמריקה והקאריביים 8 5 11 22[4] 32 26 28 28 32
דרום אמריקה 3 5 10 10 10 10 10 10 10 10
סך הכל 49 55 69 98 129 126 134 143 172
מדינות ששיחקו 45 52 66 84 109 119 130 136 155
סך הכל משחקים 111 135 152 195 263 355 406 392 505
סך הכל שערים 445 655 803 867 1,032 1,436 1,686 1,562 2,143

בכורות במוקדמות המונדיאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנבחרות שפרשו לפני פתיחת המוקדמות מסומנות בהדגשה.

מונדיאל אירופה דרום אמריקה צפון ומרכז אמריקה והקריביים אסיה אפריקה אוקיאניה סך הכל
1991 איטליה, אירלנד, אנגליה, בולגריה, בלגיה, גרמניה, דנמרק, הולנד, הונגריה, נורווגיה, ספרד, פולין, פינלנד, צ'כוסלובקיה, צפון אירלנד, צרפת, שוודיה, שווייץ ברזיל, ונצואלה, צ'ילה ארצות הברית, ג'מייקה, האיטי, טרינידד וטובגו, מקסיקו, קוסטה ריקה, קנדה הונג קונג, טאיוואן, יפן, מלזיה, סין, סינגפור, קוריאה הדרומית, קוריאה הצפונית, תאילנד גאנה, גינאה, הרפובליקה של קונגו, זימבבואה, זמביה, ניגריה, סנגל, קמרון אוסטרליה, ניו זילנד, פפואה גינאה החדשה 44
1995 אוקראינה, איסלנד, ויילס, יוגוסלביה, יוון, לטביה, ליטא, סלובניה, סלובקיה, סקוטלנד, פורטוגל, צ'כיה, קרואטיה, רומניה, רוסיה ארגנטינה, בוליביה, אקוודור אין אין אנגולה, דרום אפריקה, זמביה, סיירה לאון אין 21
1999 אין אורוגוואי, פרגוואי, פרו, קולומביה אל סלבדור, גואטמלה, גיאנה, הונדורס, פוארטו ריקו אוזבקיסטן, גואם, הודו, הפיליפינים, קזחסטן אוגנדה, אסוואטיני, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, לסוטו, מוזמביק, מצרים, מרוקו, נמיביה, קניה סמואה, סמואה האמריקנית, פיג'י 24
2003 מולדובה אין איי בהאמה, איי הבתולה של ארצות הברית, בליז, דומיניקה, הרפובליקה הדומיניקנית, מונסראט, ניקרגואה, סורינאם, סנט לוסיה, פנמה אינדונזיה, וייטנאם, מיאנמר, נפאל אריתראה, אתיופיה, בוטסואנה, גבון, גינאה ביסאו, גינאה המשוונית, זימבבואה, חוף השנהב, טנזניה, מאלי, סאו טומה ופרינסיפה, סנגל איי קוק, ונואטו, טהיטי, טונגה 21
2007 אוסטריה, בלארוס, סרביה ומונטנגרו אין איי הבתולה הבריטיים, איי טרקס וקייקוס, איי קיימן, אנטיגואה וברבודה, ארובה, ברבדוס, ברמודה, גרנדה, האנטילים ההולנדיים, ניקרגואה, סנט וינסנט והגרנדינים, סנט קיטס ונוויס אינדונזיה, האיים המלדיביים אלג'ריה, בנין, ג'יבוטי, הרפובליקה המרכז-אפריקאית, הרפובליקה של קונגו, טוגו, לוב, מלאווי, נמיביה, קניה איי שלמה, טונגה, קלדוניה החדשה 28
2011 אזרבייג'ן, אסטוניה, ארמניה, בוסניה והרצגובינה, גאורגיה, טורקיה, ישראל, מלטה, מקדוניה הצפונית, סרביה אין אנגווילה, בליז, קובה איראן, בנגלדש, ירדן, פלסטין, קירגיזסטן בוטסואנה, תוניסיה ונואטו, טהיטי 21
2015 איי פארו, אלבניה, לוקסמבורג, מונטנגרו אין אין בחריין, בנגלדש, כווית, לבנון בורקינה פאסו, דרום סודאן, קומורו, רואנדה אין 11
2019 אנדורה, קוסובו אין אין איחוד האמירויות הערביות, טג'יקיסטן, סוריה, עיראק גמביה, לוב קלדוניה החדשה 9
2023 קפריסין אין אין אפגניסטן, טורקמניסטן, לאוס, מונגוליה, נפאל בורונדי, גינאה ביסאו, דרום סודאן, ליבריה, מאוריטניה, ניז'ר, סודאן אין 10

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בשנת 1991 אירחה סין את הטורניר, אך השתתפותה בטורניר נקבעה לאחר השלמת המוקדמות באסיה.
  2. ^ סין הייתה המארחת המקורית של הטורניר, אך הוא הועבר לארצות הברית. למרות זאת, סין העפילה אוטומטית כמארחת המקורית.
  3. ^ 1 2 3 רק נבחרות אירופאיות בדרג א' יכלו להעפיל לגביע העולם. נבחרות בדרגים נמוכים יכלו במקרה הטוב להעפיל לדרג א' כדי להשתתף במשחקי המוקדמות של הטורניר הבא.
  4. ^ ארצות הברית (שאירחה בסופו של דבר את הטורניר) התחרתה בטורניר המוקדמות.