גביע העולם בכדורגל נשים 2011

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גביע העולם בכדורגל נשים 2011
Logo of 2011 FIFA Women's World Cup.svg
מארחת גרמניה
מספר נבחרות 16  (מתוך 126 נבחרות שנרשמו)
הנבחרת הזוכה יפן
מספר משחקים 32
מספר שערים 86 (2.69 בממוצע למשחק)
מספר צופים 845,751 (26,430 בממוצע למשחק)
מלך השערים הומארה סאווה (5 שערים)
השחקן המצטיין הומארה סאווה

גביע העולם בכדורגל נשים 2011 (אנגלית: 2011 FIFA Women's World Cup) נערך בגרמניה. גביע העולם החל ב-26 ביוני 2011 והסתיים ב-17 ביולי. מונדיאל זה הוא סיום של משחקי מוקדמות שהחלו באפריל 2009, שבהם שיחקו 126 נבחרות לאומיות מתוך 208 הנבחרות החברות בפיפ"א.

שש מדינות הגישו הצעות לאירוח המונדיאל: אוסטרליה, גרמניה, פרו, צרפת קנדה ושווייץ. במאי 2007, הודיעה שווייץ על פרישתה מהמירוץ, והשאירה את הפוקוס האירופאי על גרמניה וצרפת. באוגוסט של אותה שנה, פרשה גם צרפת - בתמורה לתמיכתה של גרמניה במועמדותה לאירוח יורו 2016.[1] לאחר מכן, גם אוסטרליה (12 באוקטובר 2007) ופרו (17 באוקטובר 2007) הודיעו על משיכת המועמדות שלהן, והותירו בתחרות רק את גרמניה וקנדה. ב-30 באוקטובר 2007, הכריזה פיפ"א שגרמניה תארח את גביע העולם ב-2011, ואילו קנדה תזכה לארח את הטורניר ארבע שנים לאחר מכן, ב-2015.

במשחק הגמר נפגשו ארצות הברית (בפעם השלישית בתולדותיה) ויפן - בהופעת בכורה היסטורית. בסיום משחק מותח, שהסתיים בדו-קרב בעיטות עונשין, הפתיעה יפן וזכתה בתואר. בכך הפכה יפן לנבחרת האסייתית הראשונה בהיסטוריה שזוכה בגביע העולם לכדורגל (גם גברים וגם נשים). משחק הגמר גם קבע שיא ציוצים לשנייה בטוויטר - 7,196.[2]

אצטדיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שההתאחדות הגרמנית הביעה רצון לארח את הגביע העולמי, 23 ערים הציעו את אצטדיונן לאירוח המשחקים. באוגוסט 2007, הוגשו לפיפ"א שמותיהן של תריסר ערים שנבחרו מתוך ה-23, ובספטמבר 2008 החליטה ההתאחדות הגרמנית לצמצם את מספר הערים המאחרות לתשע; האצטדיונים שבערים אסן, בילפלד ומגדבורג הוסרו מאירוח הטורניר.

משחק הפתיחה של הטורניר נערך באצטדיון האולימפי של ברלין - אותו אצטדיון שאירח את גמר מונדיאל 2006. זה היה המשחק היחיד שנערך באצטדיון במהלך הטורניר. משחק הגמר נערך באצטדיון קומרצבנק ארנה שבפרנקפורט, שאירח בשנת 2005 את גמר גביע הקונפדרציות.

מתוך תשעת האצטדיונים המארחים, שלושה נבנו לקראת הטורניר (אאוגסבורג, דרזדן וזינסהיים) ושניים נוספים שופצו (בוכום ולברקוזן). שישה אצטדיונים היו באותה עת מגרשי הבית של קבוצות הבונדסליגה הראשונה ושלושת הנותרים היו אצטדיוני הבית של קבוצות מהבונדסליגה השנייה. בהשוואה למגרשים שאירחו את מונדיאל 2006, רוב האצטדיונים בגביע העולם הזה היו קטנים יותר והכילו בין 20 ל-30 אלף מקומות.

ברלין פרנקפורט מנשנגלדבך זינסהיים לברקוזן
האצטדיון האולימפי קומרצבנק ארנה בורוסיה פארק ריין-נקר ארנה באיי ארנה
תכולה: 73,680 תכולה: 48,837 תכולה: 45,860 תכולה: 30,150 תכולה: 29,708
Berlin Olympiastadion nach Umbau.jpg 130919-Commerzbank-Arena-Europa-League.jpg Borussia Park Mönchengladbach.jpg Sinsheim Rhein-Neckar-Arena.JPG BayArena neu 2009.jpg
וולפסבורג אאוגסבורג דרזדן בוכום
פולקסווגן ארנה אימפולס ארנה אצטדיון גלוקסגאס רוהרשטדיון
תכולה: 26,062 תכולה: 25,582 תכולה: 24,661 תכולה: 20,556
Wolfsburg stadion.jpg Impuls arena 06-2009.JPG Germany vs Canada in Dresden (pic23).JPG Rewirpowerstadion Ruhrstadion Bochum sp1010714.jpg

מבנה טורניר הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה משחקי הגמר של גביע העולם 2011 היה זהה לזה של גביע העולם הקודם. התחרות התחלקה לשני שלבים: שלב הבתים ושלב הנוק אאוט.

בשלב הבתים שובצו הנבחרות לשמונה בתים בני ארבע נבחרות, וכל נבחרת ערכה משחק אחד נגד שלוש יריבותיה לבית. חלוקת הנקודות היא כמו במשחק כדורגל רגיל, כלומר 3 לניצחון, 1 לתיקו ו-0 להפסד. בשלב זה שיחקה כל נבחרת נגד שלוש הנבחרות האחרות בבית, ועל פי הדירוג נקבעו 8 הנבחרות אשר ימשיכו לשלב רבע הגמר ושיבוץ המשחקים בשלבים הבאים. הראשונה והשנייה בכל בית עלו לשמינית גמר, בעוד שהשלישית והרביעית סיימו את חלקן בטורניר.

במקרה של שוויון במספר הנקודות בין כמה נבחרות, דירוגן ייקבע לפי הקריטריונים הבאים, לפי הסדר:

  1. הפרש השערים בכל משחקי הבית
  2. מספר שערי זכות בכל משחקי הבית
  3. מספר הנקודות הרב ביותר שהושג במשחקים בין הקבוצות אשר בשוויון
  4. הפרש השערים במשחקים בין הקבוצות אשר בשוויון
  5. מספר שערי זכות במשחקים בין הקבוצות אשר בשוויון
  6. הגרלה
שטפי ג'ונס, נשיאת הוועדה המארגנת של הטורניר

לשלב הנוק אאוט מבנה שונה. בשלב רבע הגמר שיחקה הנבחרת אשר סיימה במקום ראשון בבית א' נגד זאת אשר סיימה במקום שני בבית ב', וההיפך (שנייה בבית א' נגד ראשונה בבית ב'), ובאופן דומה עבור הבתים האחרים. הנבחרת המפסידה במשחק הודחה מהמשך הטורניר, והמנצחת העפילה לחצי הגמר. במקרה ומתרחש תיקו ניתנת הארכה בת 30 דקות, ואם גם בסופה התוצאה עדיין תיקו המשחק מוכרע באמצעות דו-קרב פנדלים. ארבע המנצחות בשלב זה העפילו לשלב חצי הגמר באופן דומה. הנבחרות שהפסידו בחצי הגמר התמודדו במשחק נוסף על המקום השלישי, והמנצחות העפילו למשחק הגמר שבסיומו נקבעו האלופה וסגניתה.

הגרלת הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קביעת ראשי הבתים התבססה על הדירוג העולמי של פיפ"א ועל הישגים קודמים, כשאחת מתוכם הייתה נבחרת גרמניה מתוקף היותה המארחת והאלופה המכהנת. היא שובצה לבית א' והצטרפו אליה ארצות הברית, ברזיל ויפן.

בהגרלה היו גם שיקולים גאוגרפיים, דהיינו שלא יותר משתי נבחרות מאותה קונפדרציה יהיו באותו בית, למעט הנבחרות האירופיות, שבמקרה שלהן יהיו עד שתי נבחרות בכל בית. משמעות הדבר היא, לדוגמה, שצפון קוריאה לא יכלה להיות מוגרלת מול נבחרות אסייתיות אחרות.

טקס ההגרלה התקיים ב-29 בנובמבר 2010 בהשתתפות נשיאת הוועדה המארגנת של הטורניר, שטפי ג'ונס ונערך על ידי שחקן העבר הגרמני גינטר נצר והדוגמנית הסלובקית אדריאנה סקלנריקובה.

שלב הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית א'[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת גרמניה, מארחת הטורניר ואחת הפייבוריטיות לזכייה בטורניר, סיימה את שלב הבתים במאזן מושלם של תשע נקודות, והייתה לנבחרת השלישית בטורניר שעשתה זאת. אליה הצטרפה צרפת, שהעפילה בפעם הראשונה בתולדותיה לרבע הגמר. אלופת צפון אמריקה - קנדה ואלופת אפריקה - ניגריה, סיימו במקומות הרביעי והשלישי, בהתאמה.

מקום נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
1 Flag of Germany.svg גרמניה 9 3 6 0 0 7 3 4
2 Flag of France.svg צרפת 6 3 2 0 1 7 4 3
3 Flag of Nigeria.svg ניגריה 3 3 1 0 2 1 2 1-
4 Flag of Canada.svg קנדה 0 3 0 0 3 1 7 6-
ניגריה ‏0 - 1 צרפת
גרמניה ‏2 - 1 קנדה
קנדה ‏0 - 4 צרפת
גרמניה ‏1 - 0 ניגריה
צרפת ‏2 - 4 גרמניה
קנדה ‏0 - 1 ניגריה

בית ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית זה נפגשו שתי סגניות יבשתיות - אנגליה (אירופה) ומקסיקו (צפון אמריקה), ואלופה יבשתית אחת: ניו זילנד (אוקיאניה). אנגליה העפילה מהמקום הראשון בבית לאחר ניצחון במחזור האחרון על יפן, אך זו לא נפגעה וסיימה במקום השני. מקסיקו וניו זילנד המשיכו את מסורתן - לא לעבור את שלב הבתים, ולא העפילו לרבע הגמר.

מקום נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
1 Flag of England.svg אנגליה 7 3 2 1 0 5 2 3
2 Flag of Japan.svg יפן 6 3 2 0 1 6 3 3
3 Flag of Mexico.svg מקסיקו 2 3 0 2 1 3 7 4-
4 Flag of New Zealand.svg ניו זילנד 1 3 0 1 2 4 6 2-
יפן ‏2 - 1 ניו זילנד
מקסיקו ‏1 - 1 אנגליה
יפן ‏4 - 0 מקסיקו
ניו זילנד ‏1 - 2 אנגליה
אנגליה ‏2 - 0 יפן
ניו זילנד ‏2 - 2 מקסיקו

בית ג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית, קוריאה הצפונית ושבדיה נפגשו בשלב הבתים בפעם השלישית ברציפות, כשאליהן הצטרפה הפעם נבחרת קולומביה, בהופעתה הראשונה אי פעם בגביע העולמי. שבדיה, שהודחה בשלב הבתים במונדיאל הקודם, סיימה ראשונה עם מאזן מושלם של תשע נקודות. ארצות הברית - אחת הפייבוריטיות לזכייה, סיימה אחריה. קוריאה הצפונית וקולומביה סיימו עם נקודה אחת, כששתיהן לא מצליחות להבקיע אפילו שער אחד.

מקום נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
1 Flag of Sweden.svg שבדיה 9 3 3 0 0 4 1 3
2 Flag of the United States.svg ארצות הברית 6 3 2 0 1 6 2 4
3 Flag of North Korea.svg קוריאה הצפונית 1 3 0 1 2 0 3 3-
4 Flag of Colombia.svg קולומביה 1 3 0 1 2 0 4 4-
קולומביה ‏0 - 1 שבדיה
ארצות הברית ‏2 - 0 קוריאה הצפונית
קוריאה הצפונית ‏4 - 1 שבדיה
ארצות הברית ‏3 - 0 קולומביה
שבדיה ‏2 - 1 ארצות הברית
קוריאה הצפונית ‏0 - 0 קולומביה

בית ד'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברזיל, סגנית אלופת העולם, העפילה לרבע הגמר מהמקום הראשון כשבאמתחתה תשע נקודות. בקרב על המקום השני נאבקו אלופת אסיה, אוסטרליה ונורבגיה, שסיימה במקום הרביעי במונדיאל הקודם. למחזור האחרון הגיעו השתיים כשהן עם שלוש נקודות כל אחת, והמנצחת מביניהן עולה לרבע הגמר. המשחק הסתיים בניצחון של אוסטרליה, שהעפילה לרבע הגמר בפעם השנייה ברציפות. נורבגיה הודחה לראשונה בשלב הבתים ואליה הצטרפה סגנית אלופת אפריקה, גינאה המשוונית.

מקום נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
1 Flag of Brazil.svg ברזיל 9 3 3 0 0 7 0 7
2 Flag of Australia.svg אוסטרליה 6 3 2 0 1 5 4 1
3 Flag of Norway.svg נורבגיה 3 3 1 0 2 2 5 3-
4 Flag of Equatorial Guinea.svg גינאה המשוונית 0 3 0 0 3 2 7 5-
נורבגיה ‏1 - 0 גינאה המשוונית
ברזיל ‏1 - 0 אוסטרליה
אוסטרליה ‏3 - 2 גינאה המשוונית
ברזיל ‏3 - 0 נורבגיה
גינאה המשוונית ‏0 - 3 ברזיל
אוסטרליה ‏2 - 1 נורבגיה

שלב הנוק-אאוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנצחות...
...והמפסידות
רבע גמר חצי גמר גמר
                   
9 ביולי - וולפסבורג        
 Flag of Germany.svg גרמניה  0
13 ביולי - פרנקפורט
 Flag of Japan.svg יפן  1  
 Flag of Japan.svg יפן  3
10 ביולי - אאוגסבורג
   Flag of Sweden.svg שבדיה  1  
 Flag of Sweden.svg שבדיה  3
17 ביולי - פרנקפורט
 Flag of Australia.svg אוסטרליה  1  
 Flag of Japan.svg יפן  2 (3)
9 ביולי - לברקוזן
   Flag of the United States.svg ארצות הברית  2 (1)
 Flag of England.svg אנגליה  1 (3)
13 ביולי - מנשנגלדבך
 Flag of France.svg צרפת  1 (4)   משחק על המקום השלישי
 Flag of France.svg צרפת  1
10 ביולי - דרזדן  16 ביולי - זינסהיים
   Flag of the United States.svg ארצות הברית  3  
 Flag of Brazil.svg ברזיל  2 (3)  Flag of Sweden.svg שבדיה  2
 Flag of the United States.svg ארצות הברית  2 (5)    Flag of France.svg צרפת  1


רבע הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

9 ביולי 2011
Flag of England.svg אנגליה 1-1 Flag of France.svg צרפת באיי ארנה, לברקוזן
צופים: 26,395
שופטת: ג'ני פלמקוויסט (שבדיה)
סקוט 59' בוסגליה 88'
    פנדלים  
סמית': כבשה
קארני: כבשה
סטוני: כבשה
ראפרטי: החטיאה
וייט: החטיאה
4-3 אבילי: החטיאה
בוסגליה: כבשה
ט'יניי: כבשה
בומפסטור: כבשה
לה סומר: כבשה
 
9 ביולי 2011
Flag of Germany.svg גרמניה 1-0 Flag of Japan.svg יפן פולקסווגן ארנה, וולפסבורג
צופים: 26,067
שופטת: קוואטזלי אלבאראדו (מקסיקו)
  מרויאמה 108'
10 ביולי 2011
Flag of Sweden.svg שבדיה 1-3 Flag of Australia.svg אוסטרליה אימפולס ארנה, אאוגסבורג
צופים: 24,605
שופטת: סילביה רייס (פרו)
סיוגראן 10'
דלקוויסט 16'
שלין 52'
פרי 40'
10 ביולי 2011
Flag of Brazil.svg ברזיל 2-2 Flag of the United States.svg ארצות הברית רוהרשטדיון, דרזדן
צופים: 25,598
שופטת: ג'קי מלקשאם (אוסטרליה)
מרטה 68' (פנדל)
מרטה 92'
דיאן 2' (שער עצמי)
וומבאך 120+2'
    פנדלים  
כריסטיאן: כבשה
מרטה: כבשה
דיאן: החטיאה
פרנצ'ילה: כבשה
5-3 בוקס: כבשה
לויד: כבשה
וומבאך: כבשה
ראפינו: כבשה
קרייגר: כבשה
 

חצי הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

13 ביולי 2011
Flag of France.svg צרפת 3-1 Flag of the United States.svg ארצות הברית בורוסיה פארק, מנשנגלדבך
צופים: 25,676
שופטת: קירסי הייקינן (פינלנד)
בומפסטור 55' צ'ייני 9'
וומבאך 79'
מורגן 82'
13 ביולי 2011
Flag of Japan.svg יפן 1-3 Flag of Sweden.svg שבדיה קומרצבנק ארנה, פרנקפורט
צופים: 45,434
שופטת: קרול אן צ'נארד (קנדה)
קוואסומי 19'
סאווה 60'
קוואסומי 64'
אוקוויסט 10'

מקומות 3-4[עריכת קוד מקור | עריכה]

16 ביולי 2011
Flag of Sweden.svg שבדיה 1-2 Flag of France.svg צרפת ריין-נקר ארנה, זינסהיים
צופים: 25,515
שופטת: קארי סייץ (ארצות הברית)
שלין 29'
האמרסטרום 82'
תומיס 56'

הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק הגמר הפגיש את ארצות הברית, שקיוותה להפוך לנבחרת הראשונה שזוכה שלוש פעמים בגביע העולם ואת יפן, שהעפילה בפעם הראשונה בתולדותיה לגמר. זה היה המפגש השלישי של שתי הנבחרות במסגרת הגביע העולמי, כשבשני המפגשים הקודמים ידה של ארצות הברית הייתה על העליונה. ארצות הברית הגיעה לגמר, כשמאזן המפגשים שלה מול יפן עומד על 22 ניצחונות, 3 משחקי תיקו ואפס הפסדים. יפן הייתה לנבחרת האסייתית השנייה (אחרי סין) שמעפילה לגמר גביע העולם.

למרות כל הנתונים המקדימים לטובת ארצות הברית, יפן התמודדה עימה שווה בשווה, והצליחה לגרור את המשחק להארכה. שער דרמטי בדקה ה-117 של קפטנית יפן, הומארה סאווה לקח את המשחק לבעיטות הכרעה. האמריקאיות החמיצו את כל שלוש הבעיטות הראשונות שלהן, ויפן - שהחמיצה רק בעיטה אחת, זכתה בגביע. סאווה היפנית זכתה בתוארי מלכת השערים והשחקנית המצטיינת של הטורניר, כאשר השוערת האמריקאית הופ סולו זוכה בתואר השוערת המצטיינת.

17 ביולי 2011
Flag of Japan.svg יפן 2-2 Flag of the United States.svg ארצות הברית קומרצבנק ארנה, פרנקפורט
צופים: 48,817
שופטת: ביביאנה סטיינהאוס (גרמניה)
מיאמה 81'
סאווה 117'
מורגן 69'
וומבאך 104'
    פנדלים  
מיאמה: כבשה
נאגאסטו: החטיאה
סאקג'וצי: כבשה
קומאגיי: כבשה
1-3 בוקס: החטיאה
לויד: החטיאה
הית': החטיאה
וומבאך: כבשה
 
אלופת העולם:
Flag of Japan.svg יפן (תואר ראשון)

כובשות השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

5 שערים

4 שערים

3 שערים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ WM 2011: Frankreichs Rückzug offenbar beschlossene Sache, באתר Womensoccer.de ‏, 23 באוגוסט 2007
  2. ^ Tweets-per-second mark set during final, באתר ESPN ‏, 18 ביולי 2011


גביע העולם בכדורגל לנשים

סין 1991 · שבדיה 1995 · ארצות הברית 1999 · ארצות הברית 2003 · סין 2007 - גרמניה 2011 - קנדה 2015