גביע העולם בכדורגל נשים 2011

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גביע העולם בכדורגל נשים 2011
FIFA Frauen-Weltmeisterschaft Deutschland 2011
מארחת גרמניהגרמניה גרמניה
תקופת התחרות 26 ביוני 2011 – 17 ביולי 2011 (3 שבועות ויום) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר משתתפות 16
(מתוך 126 משתתפות שנרשמו)
הזוכה יפןיפן יפן
מספר משחקים 32
מספר שערים 86 (2.69 בממוצע למשחק)
מספר צופים 845,751 (26,430 בממוצע למשחק)
מלכת השערים יפןיפן הומארה סאווה (5 שערים)
שחקנית מצטיינת יפןיפן הומארה סאווה
2007
2015

גביע העולם בכדורגל נשים 2011אנגלית: 2011 FIFA Women's World Cup) נערך בגרמניה. גביע העולם החל ב-26 ביוני 2011 והסתיים ב-17 ביולי. מונדיאל זה הוא סיום של משחקי מוקדמות שהחלו באפריל 2009, שבהם שיחקו 126 נבחרות לאומיות מתוך 208 הנבחרות החברות בפיפ"א.

שש מדינות הגישו הצעות לאירוח המונדיאל: אוסטרליה, גרמניה, פרו, צרפת קנדה ושווייץ. במאי 2007, הודיעה שווייץ על פרישתה מהמירוץ, והשאירה את הפוקוס האירופאי על גרמניה וצרפת. באוגוסט של אותה שנה, פרשה גם צרפת - בתמורה לתמיכתה של גרמניה במועמדותה לאירוח יורו 2016.[1] לאחר מכן, גם אוסטרליה (12 באוקטובר 2007) ופרו (17 באוקטובר 2007) הודיעו על משיכת המועמדות שלהן, והותירו בתחרות רק את גרמניה וקנדה. ב-30 באוקטובר 2007, הכריזה פיפ"א שגרמניה תארח את גביע העולם ב-2011, ואילו קנדה תזכה לארח את הטורניר ארבע שנים לאחר מכן, ב-2015.

במשחק הגמר נפגשו ארצות הברית (בפעם השלישית בתולדותיה) ויפן - בהופעת בכורה היסטורית. בסיום משחק מותח, שהסתיים בדו-קרב בעיטות עונשין, הפתיעה יפן וזכתה בתואר. בכך הפכה יפן לנבחרת האסייתית הראשונה בהיסטוריה שזוכה בגביע העולם לכדורגל (גם גברים וגם נשים). משחק הגמר גם קבע שיא ציוצים לשנייה בטוויטר - 7,196.[2]

מוקדמות הגביע[עריכת קוד מקור | עריכה]

     העפילו      נכשלו במוקדמות      לא השתתפו      לא חברות בפיפ"א

משחקי המוקדמות התקיימו בין אפריל 2009 לנובמבר 2010. כמאחרת, העפילה גרמניה אוטומטית לטורניר הגמר. בשלבי המוקדמות התחרו 125 נבחרות משישה אזורים על 16 (15 + מארחת) מקומות בטורניר לפי הסדר הבא:

נבחרות שהעפילו לטורניר[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת קונפדרציה סיבת העפלה תאריך העפלה מספר הופעות בטורניר הופעה אחרונה בטורניר הישג שיא (עד תחילת הטורניר) דירוג פיפ"א נכון ל-18 במרץ 2011[3]
נבחרת גרמניה בכדורגל נשים גרמניה אופ"א מארחת 30 באוקטובר 2007 5 2007 אלופה (2003, 2007) 2
נבחרת אוסטרליה בכדורגל נשים אוסטרליה AFC מקום 1 באליפות אסיה 2010 27 במאי 2010 4 2007 רבע הגמר (2007) 11
נבחרת צפון קוריאה בכדורגל נשים צפון קוריאה AFC מקום 2 באליפות אסיה 2010 27 במאי 2010 3 2007 מקום 2 (1999) 8
נבחרת יפן בכדורגל נשים יפן AFC מקום 3 באליפות אסיה 2010 30 במאי 2010 5 2007 רבע הגמר (1995) 4
נבחרת ניגריה בכדורגל נשים ניגריה AFC מקום 1 באליפות אפריקה 2010 11 בנובמבר 2010 5 2007 רבע הגמר (1999) 27
נבחרת גינאה המשוונית בכדורגל נשים גינאה המשוונית CAF מקום 2 באליפות אפריקה 2010 11 בנובמבר 2010 - - - 61
נבחרת קנדה בכדורגל נשים קנדה CONCACAF מקום 1 באליפות צפון ומרכז אמריקה והאיים הקריביים 2010 5 בנובמבר 2010 4 2007 מקום 4 (2003) 6
נבחרת מקסיקו בכדורגל נשים מקסיקו CONCACAF מקום 2 באליפות צפון ומרכז אמריקה והאיים הקריביים 2010 5 בנובמבר 2010 1 1999 שלב הבתים (1999) 22
נבחרת ארצות הברית בכדורגל נשים ארצות הברית CONCACAF פלייאוף יבשת אמריקה והאיים הקריבים 2010 27 בנובמבר 2010 6 2007 אלופה (1991, 1999) 1
נבחרת ברזיל בכדורגל נשים ברזיל CSF מקום 1 בקופה אמריקה 2010 19 בנובמבר 2010 5 2007 מקום 2 (2007) 3
נבחרת קולומביה בכדורגל נשים קולומביה CSF מקום 2 בקופה אמריקה 2010 21 בנובמבר 2010 - - - 31
נבחרת ניו זילנד בכדורגל נשים ניו זילנד OFC מקום 1 באליפות אוקיאניה 2010 8 באוקטובר 2010 2 2007 שלב הבתים (1991, 2007) 24
נבחרת צרפת בכדורגל נשים צרפת אופ"א מנצחת בפלייאוף באליפות אירופה 2010 15 בספטמבר 2010 1 2003 שלב הבתים (2003) 7
נבחרת נורווגיה בכדורגל נשים נורווגיה אופ"א מנצחת בפלייאוף באליפות אירופה 2010 15 בספטמבר 2010 5 2007 אלופה (1995) 9
נבחרת שוודיה בכדורגל נשים שוודיה אופ"א מנצחת בפלייאוף באליפות אירופה 2010 16 בספטמבר 2010 5 2007 מקום 2 (2003) 5
נבחרת אנגליה בכדורגל נשים אנגליה אופ"א מנצחת בפלייאוף באליפות אירופה 2010 16 בספטמבר 2010 2 2007 רבע הגמר (1995, 2007) 10

אצטדיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שההתאחדות הגרמנית הביעה רצון לארח את הגביע העולמי, 23 ערים הציעו את אצטדיונן לאירוח המשחקים. באוגוסט 2007, הוגשו לפיפ"א שמותיהן של תריסר ערים שנבחרו מתוך ה-23, ובספטמבר 2008 החליטה ההתאחדות הגרמנית לצמצם את מספר הערים המאחרות לתשע; האצטדיונים שבערים אסן, בילפלד ומגדבורג הוסרו מאירוח הטורניר.

משחק הפתיחה של הטורניר נערך באצטדיון האולימפי של ברלין - אותו אצטדיון שאירח את גמר מונדיאל 2006. זה היה המשחק היחיד שנערך באצטדיון במהלך הטורניר. משחק הגמר נערך באצטדיון קומרצבנק ארנה שבפרנקפורט, שאירח בשנת 2005 את גמר גביע הקונפדרציות.

מתוך תשעת האצטדיונים המארחים, שלושה נבנו לקראת הטורניר (אאוגסבורג, דרזדן וזינסהיים) ושניים נוספים שופצו (בוכום ולברקוזן). שישה אצטדיונים היו באותה עת מגרשי הבית של קבוצות הבונדסליגה הראשונה ושלושת הנותרים היו אצטדיוני הבית של קבוצות מהבונדסליגה השנייה. בהשוואה למגרשים שאירחו את מונדיאל 2006, רוב האצטדיונים בגביע העולם הזה היו קטנים יותר והכילו בין 20 ל-30 אלף מקומות.

ברלין פרנקפורט מנשנגלדבך זינסהיים לברקוזן
האצטדיון האולימפי קומרצבנק ארנה בורוסיה פארק ריין-נקר ארנה באיי ארנה
תכולה: 73,680 תכולה: 48,837 תכולה: 45,860 תכולה: 30,150 תכולה: 29,708
וולפסבורג אאוגסבורג דרזדן בוכום
פולקסווגן ארנה אימפולס ארנה אצטדיון גלוקסגאס רוהרשטדיון
תכולה: 26,062 תכולה: 25,582 תכולה: 24,661 תכולה: 20,556

מבנה טורניר הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה משחקי הגמר של גביע העולם 2011 היה זהה לזה של גביע העולם הקודם. התחרות התחלקה לשני שלבים: שלב הבתים ושלב הנוק אאוט.

בשלב הבתים שובצו הנבחרות לשמונה בתים בני ארבע נבחרות, וכל נבחרת ערכה משחק אחד נגד שלוש יריבותיה לבית. חלוקת הנקודות היא כמו במשחק כדורגל רגיל, כלומר 3 לניצחון, 1 לתיקו ו-0 להפסד. בשלב זה שיחקה כל נבחרת נגד שלוש הנבחרות האחרות בבית, ועל פי הדירוג נקבעו 8 הנבחרות אשר ימשיכו לשלב רבע הגמר ושיבוץ המשחקים בשלבים הבאים. הראשונה והשנייה בכל בית עלו לשמינית גמר, בעוד שהשלישית והרביעית סיימו את חלקן בטורניר.

במקרה של שוויון במספר הנקודות בין כמה נבחרות, דירוגן ייקבע לפי הקריטריונים הבאים, לפי הסדר:

  1. הפרש השערים בכל משחקי הבית
  2. מספר שערי זכות בכל משחקי הבית
  3. מספר הנקודות הרב ביותר שהושג במשחקים בין הקבוצות אשר בשוויון
  4. הפרש השערים במשחקים בין הקבוצות אשר בשוויון
  5. מספר שערי זכות במשחקים בין הקבוצות אשר בשוויון
  6. הגרלה
שטפי ג'ונס, נשיאת הוועדה המארגנת של הטורניר

לשלב הנוק אאוט מבנה שונה. בשלב רבע הגמר שיחקה הנבחרת אשר סיימה במקום ראשון בבית א' נגד זאת אשר סיימה במקום שני בבית ב', וההפך (שנייה בבית א' נגד ראשונה בבית ב'), ובאופן דומה עבור הבתים האחרים. הנבחרת המפסידה במשחק הודחה מהמשך הטורניר, והמנצחת העפילה לחצי הגמר. במקרה ומתרחש תיקו ניתנת הארכה בת 30 דקות, ואם גם בסופה התוצאה עדיין תיקו המשחק מוכרע באמצעות דו-קרב פנדלים. ארבע המנצחות בשלב זה העפילו לשלב חצי הגמר באופן דומה. הנבחרות שהפסידו בחצי הגמר התמודדו במשחק נוסף על המקום השלישי, והמנצחות העפילו למשחק הגמר שבסיומו נקבעו האלופה וסגניתה.

הגרלת הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קביעת ראשי הבתים התבססה על הדירוג העולמי של פיפ"א ועל הישגים קודמים, כשאחת מתוכם הייתה נבחרת גרמניה מתוקף היותה המארחת והאלופה המכהנת. היא שובצה לבית א' והצטרפו אליה ארצות הברית, ברזיל ויפן.

בהגרלה היו גם שיקולים גאוגרפיים, דהיינו שלא יותר משתי נבחרות מאותה קונפדרציה יהיו באותו בית, למעט הנבחרות האירופיות, שבמקרה שלהן יהיו עד שתי נבחרות בכל בית. משמעות הדבר היא, לדוגמה, שצפון קוריאה לא יכלה להיות מוגרלת מול נבחרות אסייתיות אחרות.

טקס ההגרלה התקיים ב-29 בנובמבר 2010 בהשתתפות נשיאת הוועדה המארגנת של הטורניר, שטפי ג'ונס ונערך על ידי שחקן העבר הגרמני גינטר נצר והדוגמנית הסלובקית אדריאנה סקלנריקובה.

שלב הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית א'[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת גרמניה, מארחת הטורניר ואחת הפייבוריטיות לזכייה בטורניר, סיימה את שלב הבתים במאזן מושלם של תשע נקודות, והייתה לנבחרת השלישית בטורניר שעשתה זאת. אליה הצטרפה צרפת, שהעפילה בפעם הראשונה בתולדותיה לרבע הגמר. אלופת צפון אמריקה - קנדה ואלופת אפריקה - ניגריה, סיימו במקומות הרביעי והשלישי, בהתאמה.

נבחרתנקודותמשחקיםניצחונותתיקוהפסדיםשערים
זכותחובההפרש
גרמניה גרמניה93300734
צרפת צרפת63201743
ניגריה ניגריה3310212-1
קנדה קנדה0300317-6
ניגריה ניגריה01צרפת צרפת
גרמניה גרמניה21קנדה קנדה
קנדה קנדה04צרפת צרפת
גרמניה גרמניה10ניגריה ניגריה
צרפת צרפת24גרמניה גרמניה
קנדה קנדה01ניגריה ניגריה


בית ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית זה נפגשו שתי סגניות יבשתיות - אנגליה (אירופה) ומקסיקו (צפון אמריקה), ואלופה יבשתית אחת: ניו זילנד (אוקיאניה). אנגליה העפילה מהמקום הראשון בבית לאחר ניצחון במחזור האחרון על יפן, אך זו לא נפגעה וסיימה במקום השני. מקסיקו וניו זילנד המשיכו את מסורתן - לא לעבור את שלב הבתים, ולא העפילו לרבע הגמר.

נבחרתנקודותמשחקיםניצחונותתיקוהפסדיםשערים
זכותחובההפרש
אנגליה אנגליה73210523
יפן יפן63201633
מקסיקו מקסיקו2302137-4
ניו זילנד ניו זילנד1301246-2
יפן יפן21ניו זילנד ניו זילנד
מקסיקו מקסיקו11אנגליה אנגליה
יפן יפן40מקסיקו מקסיקו
ניו זילנד ניו זילנד12אנגליה אנגליה
אנגליה אנגליה20יפן יפן
ניו זילנד ניו זילנד22מקסיקו מקסיקו


בית ג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית, קוריאה הצפונית ושוודיה נפגשו בשלב הבתים בפעם השלישית ברציפות, כשאליהן הצטרפה הפעם נבחרת קולומביה, בהופעתה הראשונה אי פעם בגביע העולמי. שוודיה, שהודחה בשלב הבתים במונדיאל הקודם, סיימה ראשונה עם מאזן מושלם של תשע נקודות. ארצות הברית - אחת הפייבוריטיות לזכייה, סיימה אחריה. קוריאה הצפונית וקולומביה סיימו עם נקודה אחת, כששתיהן לא מצליחות להבקיע אפילו שער אחד.

נבחרתנקודותמשחקיםניצחונותתיקוהפסדיםשערים
זכותחובההפרש
שוודיה שוודיה93300413
ארצות הברית ארצות הברית63201624
קוריאה הצפונית קוריאה הצפונית1301203-3
קולומביה קולומביה1301204-4
קולומביה קולומביה01שוודיה שוודיה
ארצות הברית ארצות הברית20קוריאה הצפונית קוריאה הצפונית
קוריאה הצפונית קוריאה הצפונית01שוודיה שוודיה
ארצות הברית ארצות הברית30קולומביה קולומביה
שוודיה שוודיה21ארצות הברית ארצות הברית
קוריאה הצפונית קוריאה הצפונית00קולומביה קולומביה


בית ד'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברזיל, סגנית אלופת העולם, העפילה לרבע הגמר מהמקום הראשון כשבאמתחתה תשע נקודות. בקרב על המקום השני נאבקו אלופת אסיה, אוסטרליה ונורווגיה, שסיימה במקום הרביעי במונדיאל הקודם. למחזור האחרון הגיעו השתיים כשהן עם שלוש נקודות כל אחת, והמנצחת מביניהן עולה לרבע הגמר. המשחק הסתיים בניצחון של אוסטרליה, שהעפילה לרבע הגמר בפעם השנייה ברציפות. נורווגיה הודחה לראשונה בשלב הבתים ואליה הצטרפה סגנית אלופת אפריקה, גינאה המשוונית.

נבחרתנקודותמשחקיםניצחונותתיקוהפסדיםשערים
זכותחובההפרש
ברזיל ברזיל93300707
אוסטרליה אוסטרליה63201541
נורווגיה נורווגיה3310225-3
גינאה המשוונית גינאה המשוונית0300327-5
נורווגיה נורווגיה10גינאה המשוונית גינאה המשוונית
ברזיל ברזיל10אוסטרליה אוסטרליה
אוסטרליה אוסטרליה32גינאה המשוונית גינאה המשוונית
ברזיל ברזיל30נורווגיה נורווגיה
גינאה המשוונית גינאה המשוונית03ברזיל ברזיל
אוסטרליה אוסטרליה21נורווגיה נורווגיה


שלב הנוק-אאוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת יפן
נבחרת ארצות הברית
רבע גמר חצי גמר גמר
                   
9 ביולי - וולפסבורג        
 גרמניהגרמניה גרמניה  0
13 ביולי - פרנקפורט
 יפןיפן יפן  1  
 יפןיפן יפן  3
10 ביולי - אאוגסבורג
   שוודיהשוודיה שוודיה  1  
 שוודיהשוודיה שוודיה  3
17 ביולי - פרנקפורט
 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה  1  
 יפןיפן יפן  2 (3)
9 ביולי - לברקוזן
   ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית  2 (1)
 אנגליהאנגליה אנגליה  1 (3)
13 ביולי - מנשנגלדבך
 צרפתצרפת צרפת  1 (4)   משחק על המקום השלישי
 צרפתצרפת צרפת  1
10 ביולי - דרזדן  16 ביולי - זינסהיים
   ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית  3  
 ברזילברזיל ברזיל  2 (3)  שוודיהשוודיה שוודיה  2
 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית  2 (5)    צרפתצרפת צרפת  1

רבע הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]


9 ביולי 2011 אנגליהאנגליה אנגליה 1-1ה צרפתצרפת צרפת באיי ארנה, לברקוזן
צופים: 26,395
שיפוט: ג'ני פלמקוויסט (שוודיה)
סקוט 59' בוסגליה 88'
    תוצאת פנדלים  
סמית': כבשה
קארני: כבשה
סטוני: כבשה
ראפרטי: החטיאה
וייט: החטיאה
4-3 אבילי: החטיאה
בוסגליה: כבשה
ט'יניי: כבשה
בומפסטור: כבשה
לה סומר: כבשה
 

9 ביולי 2011 גרמניהגרמניה גרמניה 1-0 יפןיפן יפן פולקסווגן ארנה, וולפסבורג
צופים: 26,067
שיפוט: קוואטזלי אלבאראדו (מקסיקו)
מרויאמה 108'

10 ביולי 2011 שוודיהשוודיה שוודיה 1-3 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה אימפולס ארנה, אאוגסבורג
צופים: 24,605
שיפוט: סילביה רייס (פרו)
סיוגראן 10'
דלקוויסט 16'
שלין 52'
פרי 40'

10 ביולי 2011 ברזילברזיל ברזיל 2-2ה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית רוהרשטדיון, דרזדן
צופים: 25,598
שיפוט: ג'קי מלקשאם (אוסטרליה)
מרטה 68' (פנדל)
מרטה 92'
דיאן 2' (שער עצמי)
וומבאך 120+2'
    תוצאת פנדלים  
כריסטיאן רוזריה: כבשה
מרטה: כבשה
דיאן: החטיאה
פרנצ'ילה: כבשה
5-3 בוקס: כבשה
לויד: כבשה
וומבאך: כבשה
ראפינו: כבשה
קרייגר: כבשה
 

חצי הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]


13 ביולי 2011 צרפתצרפת צרפת 3-1 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית בורוסיה פארק, מנשנגלדבך
צופים: 25,676
שיפוט: קירסי הייקינן (פינלנד)
בומפסטור 55' צ'ייני 9'
וומבאך 79'
מורגן 82'

13 ביולי 2011 יפןיפן יפן 1-3 שוודיהשוודיה שוודיה קומרצבנק ארנה, פרנקפורט
צופים: 45,434
שיפוט: קרול אן צ'נארד (קנדה)
קוואסומי 19'
סאווה 60'
קוואסומי 64'
אוקוויסט 10'

מקומות 3-4[עריכת קוד מקור | עריכה]


16 ביולי 2011 שוודיהשוודיה שוודיה 1-2 צרפתצרפת צרפת ריין-נקר ארנה, זינסהיים
צופים: 25,515
שיפוט: קארי סייץ (ארצות הברית)
שלין 29'
האמרסטרום 82'
תומיס 56'

הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק הגמר הפגיש את ארצות הברית, שקיוותה להפוך לנבחרת הראשונה שזוכה שלוש פעמים בגביע העולם ואת יפן, שהעפילה בפעם הראשונה בתולדותיה לגמר. זה היה המפגש השלישי של שתי הנבחרות במסגרת הגביע העולמי, כשבשני המפגשים הקודמים ידה של ארצות הברית הייתה על העליונה. ארצות הברית הגיעה לגמר, כשמאזן המפגשים שלה מול יפן עומד על 22 ניצחונות, 3 משחקי תיקו ואפס הפסדים. יפן הייתה לנבחרת האסייתית השנייה (אחרי סין) שמעפילה לגמר גביע העולם.

למרות כל הנתונים המקדימים לטובת ארצות הברית, יפן התמודדה עימה שווה בשווה, והצליחה לגרור את המשחק להארכה. שער דרמטי בדקה ה-117 של קפטנית יפן, הומארה סאווה לקח את המשחק לבעיטות הכרעה. האמריקאיות החמיצו את כל שלוש הבעיטות הראשונות שלהן, ויפן - שהחמיצה רק בעיטה אחת, זכתה בגביע. סאווה היפנית זכתה בתוארי מלכת השערים והשחקנית המצטיינת של הטורניר, כאשר השוערת האמריקאית הופ סולו זוכה בתואר השוערת המצטיינת.


17 ביולי 2011 יפןיפן יפן 2-2ה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית קומרצבנק ארנה, פרנקפורט
צופים: 48,817
שיפוט: ביביאנה שטיינהאוס (גרמניה)
מיאמה 81'
סאווה 117'
מורגן 69'
וומבאך 104'
    תוצאת פנדלים  
מיאמה: כבשה
נגאסאטו: החטיאה
סאקג'וצי: כבשה
קומאגיי: כבשה
1-3 בוקס: החטיאה
לויד: החטיאה
הית': החטיאה
וומבאך: כבשה
 

אלופת העולם בכדורגל נשים 2011
יפןיפן
יפן
זכייה ראשונה

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחקניות המצטיינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדור הזהב כדור הכסף כדור הארד
יפןיפן הומארה סאווה ארצות הבריתארצות הברית אבי וומבאך ארצות הבריתארצות הברית הופ סולו

הכובשות המצטיינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעל הזהב נעל הכסף נעל הארד
יפןיפן הומארה סאווה ברזילברזיל מרטה ארצות הבריתארצות הברית אבי וומבאך

פרסים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השוערת המצטיינת השחקנית הצעירה המצטיינת פרס פיפ"א למשחק הוגן
ארצות הבריתארצות הברית הופ סולו אוסטרליהאוסטרליה קייטלין פורד יפןיפן יפן

נבחרת הטורניר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוערות שחקניות הגנה קשריות חלוצות

יפןיפן איומי קייהורי
ארצות הבריתארצות הברית הופ סולו

אוסטרליהאוסטרליה אליס קלונד-נייט
ברזילברזיל אריקה
אנגליהאנגליה אלכס סקוט
צרפתצרפת סוניה בומפסטור
צרפתצרפת לורה ג'ורג'
גרמניהגרמניה ססקיה ברטוזיאק

אנגליהאנגליה ג'יל סקוט
גינאה המשווניתגינאה המשוונית ג'נובבה אנונמה
צרפתצרפת לואיזה נסיב
יפןיפן איה מיאמה
יפןיפן שינאובו אונו
יפןיפן הומארה סאווה
גרמניהגרמניה קרסטין גרפרקס
שוודיהשוודיה קרולינה סגר
ארצות הבריתארצות הברית שאנון בוקס
ארצות הבריתארצות הברית לורן צ'ייני

ברזילברזיל מרטה
שוודיהשוודיה לוטה שלין
ארצות הבריתארצות הברית אבי וומבאך

סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלכות השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסך הכל, נכבשו במהלך הטורניר 86 שערים על ידי 58 שחקניות שונות, בעוד אחד מהם היה שער עצמי. להלן מוצגות הכדורגלניות שהבקיעו שלושה שערים ומעלה במהלך הטורניר[4]:

5 שערים

4 שערים

3 שערים

מלכות הבישולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

4 בישולים

3 בישולים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ WM 2011: Frankreichs Rückzug offenbar beschlossene Sache, באתר Womensoccer.de ‏, 23 באוגוסט 2007
  2. ^ Tweets-per-second mark set during final, באתר ESPN ‏, 18 ביולי 2011
  3. ^ מתוך אתר פיפ"א, נכון ל-18 במרץ 2011
  4. ^ סטטיסטיקות גביע העולם בכדורגל נשים 2011 באתר פיפ"א