מחדל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מחדל הוא אי-ביצועה של פעולה שנחוץ לעשותה, מתוקף החוק או מתוקף האחריות המוטלת על אדם. ההגדרה למונח "מחדל" כפי שהיא מובאת בחקיקה בדני עונשין חוק העונשין סעיף 18: (ב) "מעשה" - לרבות מחדל, אם לא נאמר אחרת. (ג) "מחדל" - הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל דין או חוזה.

כמונח משפטי, מתאר המונח הימנעות מביצוע פעולה הנדרשת על פי החוק, או על פי הסכם. הימנעות מביצוע פעולה כזו יכולה להביא לאישום פלילי[1] או לחיוב אזרחי, אם מכוח דיני הנזיקין או מכוח דיני החוזים. כך, למשל, אפוטרופוס חייב לדאוג לרווחתו של החוסה הנתון לאפוטרופסותו. אפוטרופוס שהזניח את הנתון לאפוטרופסותו, ובכך נגרם לו, בעקיפין או במישרין, נזק בריאותי, עשוי להיות מחויב בפלילים בשל גרימת חבלה או בנזיקין בשל הנזק שגרם, או, אם לאפוטרופסות בסיס חוזי (כגון חוסה במעון), ניתן לתבוע אותו על הפרת החוזה.

במשפט הפלילי יש חלוקה בסיסית בין עבירות התנהגות לעבירות תוצאה: ס' 18 (ב) לחוק העונשין- עוסק במבנה היסוד העובדתי: מעשה לרבות מחדל (אם לא נאמר אחרת). בסעיף 18(ג) מחדל מוגדר כהימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל דין או חוזה. כלומר כדי להרשיע בגין התנהגות של היעדר עשייה צריך למצוא חובה לפעול.

נבחין בין שני סוגי עברות מחדל: 1. עבירת מחדל ישיר- עבירה שהיסוד ההתנהגותי שלה בא לידי ביטוי בהיעדר עשייה והחובה לפעול. לדוגמה: עבירת אי מניעת פשע- מדובר במחדל ישיר, אדם עובר את העבירה כיוון שלא מנע את הפשע כמוטל עליו. עבירת לא תעמוד על דם רעך- זו עבירת מחדל ישירה אדם עובר את העבירה כיוון שלא הגיש עזרה לאדם האחר. ס' 362(ב) לחוק העונשין- הורה של מושגח שלא מספק לו מזון ולינה דינו מאסר 3 שנים. בדוגמאות שנכתבו לעייל החובה לפעול מצויה בעבירה עצמה, אלו הן עברות התנהגות. 2. עבירת מחדל עקיף- עבירה שניתן לעבור אותה בין במעשה ובין במחדל. כאשר ההרשעה היא בגין התנהגות מחדלית יש צורך למצוא מקור חובה לפעול מחוץ לסעיף שמכוחו רוצים להרשיע. לדוגמה: בעבירת ההריגה ניתן להרשיע גם במעשה וגם במחדל. בעברת מעשה אין צורך למצוא מקור חובה, אך בעברת מחדל צריך למצוא מקור חובה לפעול שימצא מחוץ לסעיף עבירת ההריגה. למשל אפשר למצוא בסעיפים 322- 326 לחוק העונשין ובחקיקה אזרחית‏[2].

בפרקטיקה, כיצד בא לידי ביטוי ההבדל בין מעשה למחדל? לפי ס' 18(ב)לחוק העונשין, על מנת להרשיע במחדל יש צורך להוכיח מקור חובה לפעול ואילו במעשה לא. נשאלת השאלה מהן החובות היכולות לספק תשתית להרשעה במחדל בעבירות תוצאה. האם כל חובה המצויה בדין יכולה להוות בסיס להרשעה במחדל בעבירות תוצאה או שמא רק חובות ספציפיות וייחודיות יכולות להוות בסיס להרשעה במחדל בעבירות תוצאה? ישנן שלוש גישות ביחס לשאלה זו: הגישה המרחיבה סבורה כי כל חובה יכולה לספק תשתית להרשעה במחדל בעבירת תוצאה. הגישה המצמצמת סבורה כי רק חובות מסוימות יכולות לשמש כמקור חובה לצורך הרשעה במחדל בעבירות תוצאה.‏[3] גישת הביניים, גישה זו הינה גישת ביניים, שכן מחד, היא אינה גורסת שכל הפרת חובה באשר היא מספיקה לצורך הרשעה בעבירת תוצאה, ומאידך, היא אינה גורסת בהכרח שרק חובות ספציפיות יכולות לשמש כמקור חובה עבירת התוצאה הרלוונטית. השאלה המרכזית לפי גישה זו היא האם מדובר בחובה שיצרה ציפייה שיקיימו אותה? אם התשובה לכך חיובית כי אז החובה יכולה לספק תשתית להרשעה בעבירת התוצאה הרלוונטי, ואם התשובה היא שלילית כי אז החובה אינה יכולה לספק תשתית להרשעה בעבירת התוצאה‏[4].

שימוש בתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיתונות הישראלית נפוץ השימוש במילה מחדל לתיאור של חריגה חמורה מנהלים, החלטות או ציפיות מקובלות, בעיקר בהקשרים של ביקורת על רשויות השלטון. משמעות זו קרובה למונחים שערוריה או כשל. המקור לשימוש זה הוא כנראה אירועי מלחמת יום הכיפורים בהם הוגדרה הימנעות הממשלה מהתכוננות המלחמה כ"מחדל" (בין השאר, ועדת אגרנט השתמשה במושג זה במובנו המשפטי). המונח המיודע המחדל קושר לאירועים אלה, ובהרחבה להתנהלות הממשלה וצה"ל במהלך המלחמה, החל מתום הלחימה, וכן שנים רבות לאחר מכן.

במשמעות שאולה זו נעשה שימוש גם במקרים בהם מבחינה משפטית קשה להצביע על מחדל‏[5] ואף במקרים בהם מדובר במעשה ולא במחדל‏[6].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רוני רוזנברג, בין מעשה למחדל במשפט הפלילי (הוצאת נבו, 2014)
  2. ^ רוני רוזנברג השפעתן של הבחנות מוסריות על מעשה ומחדל במשפט הפלילי הישראלי(חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת בר אילן- הפקולטה למשפטים, 2009)
  3. ^ מרדכי קרמניצר ושגב ראם המחדל בדיני עונשין ספר תמיר 197, (יוסף תמיר ואורה הירש עורכים, 1999)
  4. ^ רוני רוזנברג השפעתן של הבחנות מוסריות על מעשה ומחדל במשפט הפלילי הישראלי(חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת בר אילן- הפקולטה למשפטים, 2009)
  5. ^ לי-אור אברבך, ‏מחדל האגרה: ח"כ סלומיאנסקי פנה למבקר המדינה, באתר גלובס, 20 בפברואר 2014
  6. ^ אמיר בוחבוט, מחדל בצה"ל: קצין הודה שחיבר את הנייד למערכת מסווגת, באתר וואלה! NEWS‏, 11 באפריל 2014
US Department of Justice Scales Of Justice.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.