מחוברים אבל לבד

מחוברים אבל לבד
Alone Together

מידע כללי
מאת	שרי טרקל
שפת המקור	אנגלית
הוצאה
הוצאה	Basic Books
תאריך הוצאה	2011

מחוברים אבל לבד (באנגלית: Alone Together) הוא ספרה השמיני של שרי טרקל. הספר יצא לאור בארצות הברית בשנת 2011 בהוצאת Basic Books. ספר זה, יחד עם "העצמי השני" ("The Second Self") ו"החיים על המסך" ("Life on the Screen"), יוצרים טרילוגיה על יחסי אנוש מחשב ועל הגדרות חדשות של האדם בעידן המחשב.

בספר זה, בוחנת טרקל כיצד הטכנולוגיה משפיעה עלינו ובאיזה אופן מסתגלת ומצליחה החברה לענות על שאלות חדשות שעולות בעקבות העלייה בשימוש בטכנולוגיות ניידות, רובוטים, מחשבים ואמצעים אלקטרוניים אחרים. היא מתארת סיפורים על אנשים אמתיים (לעיתים קרובות ילדים) באינטראקציה עם רובוטים אשר מתוכנתים להיראות אנושיים. במהלך אינטראקציות אלו מפתיעה המידה שבה אנשים רוצים שהרובוטים יאהבו אותם.

החששות העיקריות שמעלה טרקל הן חששות לגבי האופן שבו אינטראקציות חברתיות אמתיות, בסיסיות ויסודיות מושפעות מהחשיפה המתמדת לאינטראקציות עם אינטליגנציה מלאכותית, אינטראקציות שהן לכאורה משמעותיות. ביסוד הטענה המרכזית של טרקל עומדת העובדה שההתפתחויות הטכנולוגיות שתרמו רבות לעלייה ברמת החיברוריות גם הביאו במקביל לתחושת ניכור בין בני אדם. הניכור מתבטא בקישורים בין רשתות חברתיות המעדיפות את אלו שהשיח שלהם מתקיים בצורה "נאותה".

הטענה העיקרית של טרקל בחלקו הראשון של הספר היא שהאינטראקציות שלנו עם רובוטים שמדמות רגש מציבות איומים חמורים על יכולתנו להתייחס זה לזה בצורה נכונה. טרקל דנה ברובוטים שתוכננו לקיים אינטראקציה עם בני אדם ברמה הרגשית; היא חוששת שהם עשויים להחליף בני אדם אחרים ובעלי חיים בתפקידים הרגשיים האלה. טרקל חוששת כי לעיתים קרובות אנו מייחסים תכונות מסוימות לרובוטים שאינם באמת נחלתם של הרובוטים, וכי האינטראקציות הרגשיות שלנו עם בני אדם אחרים נשחקות כתוצאה ישירה. דאגתה של טרקל היא שהערכתנו לאינטראקציה האנושית עלולה להישחק.

החלק השני של הספר בוחן את אופי האינטראקציות החברתיות המקוונות ואת האופן שבו התקשורת החברתית שינתה את האופן שבו אנשים, במיוחד צעירים, מתקשרים זה עם זה. טרקל טועת כי במצבים חברתיים בין אישיים, אנשים, בעיקר צעירים, מוסחים לעיתים קרובות על ידי הטלפונים החכמים שלהם,. בעקבות זאת, תשומת הלב שלהם זה לזה נפגעת, דבר המוביל ליצירת קשרים רדודים יותר ויותר. טרקל גם כותבת שהסתמכותם של בני נוער על עצת חברים מונעת רפלקציה אישית, המביאה להצטמצמות העצמאות האישית.

טרקל מתייחסת למושג הפרטיות בתקופה שלאחר פיגועי 11 בספטמבר, וטוענת כי הפרטיות הוקרבה תמורת בטיחות. לטענת טרקל מפני שילדים שגדלו בעולם שבו הפרטיות נחשבת יותר ויותר חלשה, לא תמיד מבינים את הערך המלא של הפרטיות, עובדה אשר גורמת להם לחלוק עוד יותר פרטים אישיים באינטרנט. הדבר מערער עוד יותר את ערך הפרטיות במחזור המנציח את עצמו.

בחודש פברואר 2012 העבירה טרקל הרצאת TED בנושא מחוברים אבל לבד תחת הכותרת Conneted but alone.

ביקורת על הספר

באחת הביקורות שנכתבו על אודות הספר נטען כי בתור פסיכואנליטיקאית, טרקל נוטה להתמקד יתר על המידה בבעיות התנהגות של אנשים וכך מציגה גישה צרה וחד-צדדית של המצב, אשר עקב כך, נכשלת לשכנע את הקורא:

"אם יש כל כך הרבה השלכות שליליות לשימוש זה בטכנולוגיות של רשתות ותקשורת חברתיות, מדוע משתמשים כל כך מסרבים לכבות אותם? התשובה היא כנראה שעבור רוב המשתמשים, לטכנולוגיות כאלה יש השפעות חיוביות בעיקר." (עמ' 2011)

טרקל מתארת בספר אישה אשר באופן קבוע מקיימת שיחות באמצעות סקייפ עם סבתה. במהלך שיחות אלה היא מוצאת את עצמה מבצעת משימות שונות אשר גורמות לה תחושות אשמה, לרבות גלישה באינטרנט ובדיקת תיבת הדואר האלקטרוני שלה. השאלה היא האם זהו באמת מצב שונה מאשר פעולות שהייתה מבצעת בו זמנית אם הייתה מקיימת עם הסבתא שיחת טלפון טרם עידן הסקייפ. זאת ועוד, טרקל קובעת שהטכנולוגיה עשויה להשפיע באופן רדיקלי על תהליכים חברתיים בסיסיים אך אין זה תמיד ברור מהדוגמאות הקיצוניות שהיא מציגה. ביקורת נוספת מושמעת לגבי טענתה שפעילות בפלטפורמות דיגיטליות ויצירת פרופילים מקוונים גורמים לבני נוער לדאוג לגבי האופן שבו הם נתפסים על ידי עמיתהם, בעוד ידוע כי הדאגה לגבי "איך אני נתפס על ידי חבריי" נפוצה ואינה קשורה בהכרח לעולם הדיגיטלי.

הרעיונות של "מחוברים אבל לבד" בתיאטרון ישראלי

"לבדנו, ביחד" הצגה מאת ליאור זלמנסון הוא מחזה ישראלי מקורי על מערכות יחסים בעידן בו לא ברור איפה מתחיל האדם ונגמר המכשיר. המחזה, שבוים על ידי מיה אופיר מגנט והועלה לראשונה בצוותא בשנת 2014, מורכב מ"14 אפיזודות על הרצון שלנו לאהבה, מגע או כתף לבכות עליה ואיך למדנו לסמוך על אפליקציות ומכשירים שיתנו לנו תחושה שאנחנו לא לבד אפילו לרגע."