מחזורת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מַחֲזוֹרֶתלועזית: פֶּרְיוֹדָה) היא אמצעי סגנוני תחבירימשפט מורכב ארוך הפותח בחלקים טפלים (פסוקיות) רבים והרעיון המרכזי בו מובע רק בסופו. שימוש במשפטים כאלה מקובל בספרות כדי להציג רקע להתרחשות ולשמור על מתח לפני שמגיעים לעיקר. הקורא מוכנס לאווירה ומגלה את הפרטים בזה אחר זה עד שלבסוף נחשף בפניו החידוש במשפט (הנשוא).

מקור המונח בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי עוזי אורנן, המופע הראשון של המונח העברי 'מחזורת' הוא בספר "דקדוק השפה העברית לכל סגנוניה" מאת שמואל שבח קנטורוביץ, חלק ב': "תורת המאמר (סינטכסיס)" (ורשה 1928) – מהדורה מאוחרת של ספרו "דקדוק לתלמידים" (ברדיצ'ב תרס"ו–1906).[1] הלקסיקון הראשון שבו נכלל המונח היה הקובץ "מונחי תחביר כלליים" (תרצ"ו–1936) של ועד הלשון העברית.[2]

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשר בבוקר המחרת, מבלי שידעה רגע לפני כן מה היא עתידה לעשות, כבשה דולי יעקבוס את מושב מכוניתה, [...]

שולמית הראבן, "בדידות", עמ' 31

רוחות הצפון לבדן, רוחות הצפון בחמתן, שעה שהן נאחזות באימה – ופורצות במחול של השתוללות לאורך רוכסי הרי גזיב האיתנים, מייללות בין הוואדיות, הומות אל הסלעים וצונחות, רוחות הצפון הדורסניות שלא היו משיירות פינה אחת בלא לפקדה – הן לבדן יודעות את הכפר הקטן יתיר, החבוי בודד בצלע אחד ההרים המסולעים הנטויים אל תהומיותו של גיא סאוכין, המגיע בדרכו הארוכה והפתלתולת לעמקות רבת־סתרים, לרגלי הכפר הלבן.

א. ב. יהושע, "מסע הערב של יתיר", פרק ראשון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עוזי אורנן, בראשית היה השפה, ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תשע"ג 2013, עמ' 84. אולם אורנן מציין כי לנגד עיניו עמדה רק המהדורה מ-1928, ולפיכך אין הוא יודע אם המונח הופיע כבר במהדורה הראשונה.
  2. ^ מאגר המונחים של האקדמיה ללשון העברית.