מחלת רנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחלת רנו
Raynaud-Syndrom.JPG
תחום קרדיולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 331197 עריכת הנתון בוויקינתונים
סיווגים
ICD-10 I73.0 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מחלת רנו

מחלת רנו או תסמונת רנו או תופעת רנואנגלית: Raynaud phenomenon) היא תופעת שינוי צבע בגוף האדם, שיכולה להיות ללא רקע שניוני (אין מחלה ברקע שמסבירה זאת) או שניונית למחלה כמו זאבת (לופוס) מחלות רקמת חיבור ועוד.

התופעה נובעת לרוב מכיווץ כלי דם קטנים דוגמת עורקיקים הנובע מחשיפה לקור. קיים מצב נדיר יותר שלפיו התופעה קורית בחשיפה למצב דחק (stress).

התופעה מערבת אצבעות של הידיים ושל כפות הרגלים ולפעמים גם אוזניים ואת קצה האף ומאופיינת בשלוש פאזות: בשלב הראשון יש הלבנה של האצבעות, לאחר מכן כיחלון (ציאנוזיס) ובסופו של דבר האצבעות מאדימות. אם תופעות אלו נמשכות, הסכנה היא נמק של האצבעות. (חשוב להבדיל בין תופעה זו, המאופיינת בשלוש פאזות כאמור, לבין כיחלון של האצבעות כתוצאה מקור: אקרו-ציאנוזיס, המאופיין בפאזה אחת בלבד). לרוב, שינוי הצבע מלווה בתחושת כאב ונימול.

התופעה יכולה להימשך דקות עד שעות. התופעה לרוב מופיעה לראשונה אצל מתבגרים, ואז לרוב המופע הוא סימטרי וללא מחלת רקע. לעיתים המחלה מופיעה רק בשנות הבגרות ופוסקת לאחר מכן, ולעתים היא מהווה סימן מקדים להתפתחות סקלרודרמה.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול שמרני הכולל שמירה על כפות ידיים חמות, למשל על ידי לבישת כפפות חמות או הישמרות בסמוך למקור חום.

אם טיפול רגיל אינו עוזר, עוברים לטיפול תרופתי הגורם להרחבה של כלי דם, כגון שימוש בתרופה אמלודיפין ממשפחת התרופות חוסמי תעלות סידן.

יש להימנע ככל הניתן משימוש בחוסמי בטא שכן הם גורמים לכיווץ כלי דם ועלולים להחמיר את מחלת רנו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחלת רנו בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.