חוסמי בטא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Propranolol, פרופרנולול, תרופה חוסמת בטא לא סלקטיבית, היא התרופה הראשונה ממשפחת חוסמי בטא שנכנסה לשימוש קליני. קיימת עד היום בשימוש רפואי
Atenolol, אטנולול, שמות מסחריים: נורמיטן, נורמלול, תרופה סלקיטיבית לקולטנים מסוג בטא1
Carvedilol, קרוודילול, תרופה לא סלקטיבית ממשפחת חוסמי בטא, מבין היחידות שמתאימות גם לטיפול באי-ספיקת לב. תרופה זאת היא גם חוסמת קולטנים מסוג אלפא1
Sir James Whyte Black, סר ג'יימס בלאק, פרמקולוג בריטי שגילה את חוסם הבטא הראשון, פרופרנולול. סר בלאק זכה על תגלית זאת בפרס נובל לרפואה בשנת 1988

חוסמי בטא (β-blockers, נקראים גם אנטגוניסטים לבטא, אנטגוניסטים לאדרנורצפטורים מסוג בטא ולעתים בקיצור BB) הם משפחה של תרופות השכיחות בטיפול במגוון רחב של מחלות, בעיקר מחלות הקשורות במערכת הלב וכלי הדם (כגון הפרעות קצב, יתר לחץ דם, תעוקת לב ואי-ספיקת לב) אך גם במחלות נוירולוגיות (בעיקר פרופרנולול).

חוסמי בטא משיגים את האפקט המרפא שלהם על ידי חסימת קולטני בטא אדרנרגיים בתאים השונים. קולטני בטא נפוצים בתאי הלב, בדרכי הנשימה, בכליות, בעורקים, בשריר חלק וברקמות נוספות במערכת הסימפתטית, ותפקידם לגרות את התאים לתגובת מתח כחלק מפעולת המערכת, במיוחד כשהקולטנים מופעלים באמצעות אדרנלין.

תפקידם של חוסמי הבטא הוא להפריע לקשירת הגורמים המפעילים של הקולטנים ובכך לחסום את השפעתם. הם משמשים בעיקר לטיפול בהפרעות קצב הלב וביתר לחץ דם ובנוסף למניעת תופעות "רימודלינג" של הלב לאחר התקף לב ראשוני.

חוסמי בטא גורמים לירידה בדופק ומכאן לירידה בלחץ הדם. למרות יעילותם כתרופות לטיפול ביתר לחץ דם, הם כבר לא נחשבים לתרופות קו ראשון בטיפול ביתר לחץ דם מאחר שהם לא הראו השפעות מיטיבות על תמותה או תחלואה במקרים קליניים כפי שהראו מעכבי ACE, ARB, חוסמי תעלות סידן מסוג דיהידרופירידינים ותיאזידים. עם זאת, הם יכולים להיות יעילים כפעולה ראשונית בחולים שיש להם יתר לחץ דם המלווה בהפרעות קצב.

בעבר, מתן של חוסמי בטא באי-ספיקת לב נחשב להתוויית נגד, אולם מחקרים בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] על שלושת חוסמי הבטא ביסופרולול, מטופרולול וקרוודילול הראו יעילות של תרופות אלו באי-ספיקת לב.

חוסמי בטא חוסמים את ההשפעות האדרנגיות של קטכולאמינים על רצפטורים בטא-אדרנרגיים. ישנם שלושה סוגים מוכרים של רצפטורי בטא:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סר ג'יימס בלאק היה רופא ואיש מחקר בריטי ששינה את תחום הקרדיולוגיה בכך שגילה ויצר את חוסם הבטא הראשון. סר בלאק חקר את המחלה תעוקת לב שבאותם ימים, הטיפול היחיד בתופעה זאת היו ניטראטים. הוא חקר ביחד עם מעבדה כימית בשם Imperial Chemicals Industries שימוש של שתי מולוקולות שיתאימו לטיפול בתעוקת לב. אחת המולקולות (Pronethalol) לא יצאה לשימוש קליני אבל מחקר על התרופה הנסיונית ICI 45,520 הביא לעולם את התרופה שנקראה לאחר מכן פרופרנולול שהייתה גם חוסם הבטא הראשון שיצא לשוק, בשנת 1964.

גילוי זה של פרופרנולול יצר מהפכה בטיפול בבעיות לב ונחשב על ידי רבים לגילוי הפרמקולוגי המשמעותי ביותר של המאה ה-20. סר בלאק קיבל הרבה פרסי רפואה לרבות פרס לוסאר, וב-1988 סר בלאק קיבל על תגלית הפרופרנולול את פרס נובל לרפואה.[1]

שימושים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אי-ספיקת לב[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שבעבר אי-ספיקת לב הייתה התוויית נגד למתן חוסמי בטא עקב הפוטנציאל שלהם להחמרת אי-ספיקת לב, מחקרים מסוף שנות התשעים הראו כי הם יעילים בהפחתת תחלואה ותמותה במקרים של אי-ספיקת לב.[10] תרופות כמו ביסופרולול, קרבדילול ומטופרולול מתאימות לטיפול באי-ספיקת לב בנוסף לטיפול הסטנדרטי במעכבי ACE ומשתנים.

חוסמי בטא גורמים לחסימת B1 בלב, מה שגורם להאטה בקצב הלב ולירידת עוצמת ההתכווצות שלו. בנוסף, חוסמי הבטא משפיעים גם על B1 שנמצאים בכליה, ומשפיע על מערכת הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון בכך שגורם להפחתת הפרשת הרנין. הפחתת הפרשת הרנין גורמת להפחתת צריכת החמצן על ידי הלב על ידי הפחתת הנפח התאי והגדלת כושר נשיאת החמצן של הדם. בסופו של דבר, פעילותם של חוסמי הבטא מפחיתה את קצב הלב ובכך מגדילה את מקטע הפליטה (Ejection Fraction) של הלב, גם אם בפעולתם הראשונית הם מפחיתים אותו.

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על תופעות הלוואי של חוסמי בטא נמנות

  • בחילה
  • שלשול
  • קוצר נשימה – במיוחד בשימוש בחוסמי בטא שאינם סלקטיביים. מסיבה זאת אין לתת אותם לחולים עם אסתמה.
  • ברדיקרדיה – תופעת לוואי צפויה משימוש בחוסמי בטא, מאחר שהם מורידים את קצב הלב
  • ירידה בלחץ הדם
  • היפרגליקמיה
  • מיסוך תסמינים של היפוגליקמיה – יש להיזהר במתן שלהם למי שמקבלים טיפול תרופתי בסוכרת שעלול לגרום לירידה ברמות הסוכר בדם. חוסמי בטא ממסכים את התסמינים של ההיפוגליקמיה, וזה עלול להיות מסוכן.

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא סלקטיביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלפרנולול
  • בוקינדולול
  • קרטנולול
  • נדולול
  • פרופנולול
  • סוטלול
  • טימולול

β1-סלקטיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אטנולול
  • אסמולול
  • בטהקסולול
  • ביסופרולול
  • מטרופולול
  • נביולול

β2-סלקטיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בוטאקסמין
  • ICI-118,551

β3-סלקטיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • SR 59230A

הימנעות משימוש בתרופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

British National Formulary (BNF)‎ קבע ב-2011 שמומלץ לחולים עם אסתמה להימנע משימוש בתרופות. בנוסף רצוי להימנע בחולים אשר נוטלים קוקאין או בטיפול בטכיקרדיה על רקע נטילת קוקאין.

הרעלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במצב של מינון יתר והרעלה, משתמשים בגלוקגון על מנת לסתור את אפקט התרופה. גלוקגון גורם להגברת קצב הלב, הגדלת ריכוז ה-cAMP התוך-תאי והפחתה בהתנגדות כלי הדם בכליות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חוסמי בטא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Stapleton, M.P. (1997). "Sir James Black and propranolol. The role of the basic sciences in the history of cardiovascular pharmacology.". Texas Heart Institute Journal 24 (4): 336–342. PMC 325477. PMID 9456487. 
  2. ^ van der Vring, JA (יוני 1999). "Combination of calcium channel blockers and beta blockers for patients with exercise-induced angina pectoris: a double-blind parallel-group comparison of different classes of calcium channel blockers. The Netherlands Working Group on Cardiovascular Research (WCN)". Angiology 50 (6): 447–454. PMID 10378820. doi:10.1177/000331979905000602. 
  3. ^ Cleophas, Ton (1995). Beta-blockers in hypertension and angina pectoris: different compounds, different strategies. Kluwer Academic Publishers. ISBN 978-0-7923-3516-0. 
  4. ^ Khan, M.I. Gabriel (2007). Cardia Drug Therapy. Humana Press. עמ' 16. ISBN 978-1-59745-238-0. 
  5. ^ Meinertz T, Willems S (דצמבר 2008). "Die Behandlung von Vorhofflimmern im Alltag" [Treatment of atrial fibrillation in every day practice]. Der Internist 49 (12): 1437–42. PMID 19020848. doi:10.1007/s00108-008-2152-6. 
  6. ^ Freemantle, N; Cleland, J; Young, P et al. (יוני 1999). "beta Blockade after myocardial infarction: systematic review and meta regression analysis". BMJ 318 (7200): 1730–7. PMC 31101. PMID 10381708. doi:10.1136/bmj.318.7200.1730. 
  7. ^ Cruickshank JM (אוגוסט 2010). "Beta blockers in hypertension". Lancet 376 (9739): 415; author reply 415–6. PMID 20692524. doi:10.1016/S0140-6736(10)61217-2. 
  8. ^ Schneier FR (2006). "Clinical practice. Social anxiety disorder". N. Engl. J. Med. 355 (10): 1029–1036. PMID 16957148. doi:10.1056/NEJMcp060145. 
  9. ^ Tyrer, Peter (1992). "Anxiolytics not acting at the benzodiazepine receptor: Beta blockers". Progress in Neuro-Psychopharmacology and Biological Psychiatry 16 (1): 17–26. PMID 1348368. doi:10.1016/0278-5846(92)90004-X. 
  10. ^ Packer, M; Fowler, MB; Roecker, EB et al. (22 באוקטובר 2002). "Effect of carvedilol on the morbidity of patients with severe chronic heart failure: results of the carvedilol prospective randomized cumulative survival (COPERNICUS) study.". Circulation 106 (17): 2194–9. ISSN 0009-7322. PMID 12390947.