מחנה הריכוז האלה
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 גרמניה הנאצית |
| מחוז |
האלה  |
| תאריכים | |
| תאריך הקמה | 1944 |
| תאריך סגירה | 1945 |
| אוכלוסייה | |
| מספר אסירים בשיא | 633 |
| השתייכות האסירים | רוסים, פולנים |
| נתונים | |
| קואורדינטות | 51°30′15″N 12°00′39″E / 51.5042°N 12.0108°E |
  | |
מחנה הריכוז האלה היה ממוקם במוצליך, ליד העיר האלה. האסירים במחנה אולצו לעבוד בעבודות כפייה עבור יצרן המטוסים סיבל, בהסכם שהייתה לחברה עם המשרד הראשי למשק ומנהל. ב-1944, לאחר שהתגברה הפצצת בעלות הברית על גרמניה, מחנה האלה קלט אסירים רבים ממחנה בירקאן, תת-מחנה של מחנה בוכנוולד בגרמניה הנאצית.
בעלות של כ-ארבעה עד שישה רייכסמרק ליום, עובדים מיומנים/לא מיומנים שימשו במחלקת עיבוד מתכת לבניית חלקים לכנפי מטוס. סך שעות עבודה בדצמבר 1944, 166,364 שעות[1]. סיבל העסיקה במחנה בדצמבר 1944 כ-10,159 עובדים "מיומנים" ו-4,965 עובדי עזר. יום העבודה במפעל ארך 10.5 שעות. המחנה כלל לפחות חמישה בלוקים למגורי אסירים ובלוק אחד לשומרי האס אס.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף יולי 1944, הועברו 525 אסירים ממחנה בוכנוולד להאלה עם 515 אסירים נוספים ממחנות אחרים, אף על פי שהרשימות הללו לא מספקות פירוט לפי לאום, נראה שרוב האסירים היו רוסים, פולנים ואולי צ'כים. שילוחי אסירים המשיכו להגיע להאלה במהלך החודשים הבאים ומספר האסירים הכלואים במחנה המשנה גדל וירד במרווחים שונים במהלך שמונה חודשי קיומו. בדרך כלל דפוס השילוחים הנכנסים גדל לאורך סתיו 1944 ועד ינואר 1945, חלק מהאסירים שעזבו את המחנה הועברו מהאלה למחנות משנה אחרים. שבעה אסירים גורשו מבוכנוולד להאלה ב-10 באוגוסט 1944, רובם אסירים פוליטיים מצרפת. שילוחים נוספים מבוכנוולד הגיעו לאורך כל אוגוסט וספטמבר, ומספר האסירים שהועברו להאלה בחודשים אלו עלה על כ-2,000 אסירים.
עם זאת, מספרים אלה שונים מדוחות חודשיים מהאלה שהוגשו על ידי הנהלת האס אס של המחנה. לפי דו"חות חודשיים מ-14 באוגוסט 1944, היו במחנה כ-525 אסירים. בין ה-1 ל-20 בספטמבר 1944 הועברו לסיבל-האלה מבוכנוולד כ-1,000 אסירים נוספים (חמש מאות ב-2 בספטמבר, חמש מאות ב-12 בספטמבר) אך החל מינואר 1945 הועברו אסירים מהאלה בחזרה לאחד ממחנות המשנה של בוכנוולד. דיווח נוסף מ-25 במרץ 1945 מראה שב-1 בינואר 1945 היו במחה כ-633 אסירים וב-6 במרץ 1945, כחודשיים לפני כניעת גרמניה הנאצית, היו בה כ-528 אסירים. אסירים חולקו למספר קבוצות שכללו פינוי הריסות מהתקפות אוויר, ביצוע עבודות בנייה ועבודות נוספות. עבירות כגון הזנחה או עזיבת עמדת העבודה גררו עונש, בדרך כלל שליחת ארוחת צהריים או שלילת הקצאת הסיגריות היומית.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ January 1945 report by Arbeitseinsatzführer or chief of labor allocation for the Buchenwald camp"