המשרד הראשי למשק ומנהל
 סמל האס אס, אליו היה כפוף המשרד | |
 | |
| ביקור היינריך הימלר באתר בנייה, 1940. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
גרמניה הנאצית  |
| תחום שיפוט |
 גרמניה הנאצית |
| משרד אחראי |
 אס אס |
| סוכנות אם |
אס אס כללי |
| סוכנות בת |
DEST |
| תאריך הקמה | 1 בפברואר 1942 |
| תאריך פירוק | 8 במאי 1945 |
| מנהל | אוסוולד פוהל |
| מטה מרכזי | אונטר דין אייכן 125–135, ליכטרפלד, ברלין, גרמניה |
| קואורדינטות | 52°27′05″N 13°18′35″E / 52.45142222°N 13.30978889°E |
 | |
  | |
המשרד הראשי למשק ומנהל (בגרמנית: SS-Wirtschafts-Verwaltungshauptamt) היה אחד מהמשרדים בתוך האס אס, הוא פעל בין השנים 1942–1945. המשרד היה אחראי על המנהל הכללי של חיילי האס אס ועל כלכלתם. בנוסף המשרד היה אחראי על מחנות הריכוז והיה שותף בתפעול הפתרון הסופי דרך המפקח על מחנות הריכוז וכן חיילי האס אס במחנות שהיו תחת השפעת המשרד.
כלכלת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוני 1939 הפך אוברגרופנפיהרר אוסוולד פוהל למנהל שני אגפים במשרד הפנים הנאצי: משרד מנהל וכלכלה ומשרד התקציב והבנייה. הוא היה אחראי על כל מפעלי הבנייה והתחזוקה של האס אס. בנוסף עבד פוהל יחד עם ולטר פונק, שר הכלכלה הנאצי, על פיקוח הפן הכלכלי של הפתרון הסופי. חפצי ערך כמו: שעוני זהב, טבעות, שיני זהב, משקפיים, נלקחו באופן קבוע מהמתים במחנות ונשלחו לברלין אל המשרד שדאג להעבירו לרייכסבנק. צוות המשרד אף הכין טבלאות הערכה על עלות המחנות ושקלול הרווחים האמורים להגיע מהם, בניכוי הוצאות המחנה. האסיר הממוצע במחנה ריכוז היה בעל תוחלת חיים של תשעה חודשים ושוויו הוערך ב-1,630 מארק[1].
חלק מתפקידי המשרד היה לפתח את כלכלת המלחמה של תאגידים גרמניים, באמצעות עובדי הכפייה במחנות. המשרד היה מספק את העובדים לחברות ומקבל את התמורה עליהם. באופן זה יחל המשרד לתעדף ולפקח אילו מלאכות מבצעים האסירים בהתאם לצורכי המאמץ המלחמתי. כחלק מזה היו חברום ומיזמים מסחריים רבים שפעלו תחת המשרד, גם לא בהקשרים מלחמתיים: מפעלי עץ, מפעלי לבנים, מחצבות, יצירת חומרי בניין ובטון, עיבוד בשר, מאפיות, נגרות וריהוט, ביגוד וציוד צבאי, רוקחות, דייג, פרסום ספרים ומגזינים על תרבות והיסטוריה גרמנית, ועוד[2].
מבנה המשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשרד היה בנוי מחמישה אגפים (Ämter):
- Amt A, כוח אדם-פיננסים, משפט ומנהל. האגף היה אחראי על הניהול הכלכלי של ה-SS וכן הפיקוח הכלכלי על המחנות. מנהל האגף היה אוגוסט פרנק.
- Amt B, שכר ואספקה. בין היתר היה אחראי על אספקת האוכל והביגוד לאסירי המחנות ולשמורים. מנהל האדף היה גאורג לורנר.
- Amt C, בנייה ועבודה. היה אחראי על בניית המחנות והמבנים ששימשו לצורכי ה-SS וכן על אחזקתם.
- Amt D, מחנות הריכוז. היה אחראי לניהול האדמיניסטרטיבי של המחנות וכן של האסירים. בראש האגף עמד ריכרד גליקס. האגף נכנס לאחריות המשרד ב-16 במרץ 1942.
- Amt W, כלכלת עסקים. היה אחראי להעסקת פועלי כפייה ממחנות הריכוז במפעלי תעשייה בגרמניה ומחוצה לה. אוסוולד פוהל ניהל בפועל את האגף הזה.
סגן מנהל המשרד היה היינץ קארל פנסלאו.
משפטי נינברג[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – משפט פוהל
משפט פוהל, היה המשפט הרביעי מתוך שנים-עשר משפטי נירנברג, בו הועמדו לדין אוסוולד פוהל יחד עם 17 מעובדי משרדו. האישום העיקרים עסק במעורבותם הפעילה של הנאשמים בעבודת המנהלה של הפתרון הסופי, עקב אחריות המשרד על ניהול מחנות הריכוז וההשמדה. כמו כן אחריות המשרד על הרכש של הוואפן אס אס ויחידות גולגולת המת הייתה חלק מהאישומים.
על פוהל נגזר גזר דין מוות שבוצע ב-7 ביוני 1951. ארבעה בכירים נוספים נגזר עליהם מאסר ארוך (מאסר עולם או 25 שנה), אך בחנינת 1951 הומתק דינם ל-15 שנות מאסר. שניים נידונו לתלייה ועונשם הומתק למאסר ב-1951. שבעה נוספים שנגזר עליהם עד 10 שנות מאסר שוחררו בחנינת 1951 ואחד הומתק ל-8 שנים, ושלושה זוכו מאשמה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המשרד הראשי למשק ולמנהל של הס"ס מתוך האנציקלופדיה של השואה.
- הס"ס ומנהל מחנות הריכוז, קרין אורת'. בית הספר המרכזי להוראת השואה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Kogon, Eugen (2006). The Theory and Practice of Hell: The German Concentration Camps and the System Behind Them. pp. 295–296..
- ^ SS-Wirtschafts-Verwaltungshauptamt - WVHA ,Lisciotto Carmelo (2010)