מחנה הריכוז סולדאו
 | |
| אנדרטה לזכר קורבנות מחנה הריכוז סולדאו, שהוקם על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מחנה ריכוז |
| מדינה | פולין |
| מחוז |
Działdowo  |
| תאריכים | |
| תאריך הקמה | ספטמבר 1939 |
| תאריך סגירה | ינואר 1945 |
| אוכלוסייה | |
| מפקדי המחנה | אוטו רש |
| מספר אסירים בשיא | סך כל האסירים במחנה כ-30,000. |
| השתייכות האסירים | יהודים, פולנים, סובייטים, ועוד. |
| נתונים | |
| מספר הנספים | בין 10,000 ל-13,000 לפחות |
| קואורדינטות | 53°15′04″N 20°09′50″E / 53.251234°N 20.16386°E |
  | |
מחנה הריכוז סולדאו שהוקם על ידי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה היה מחנה ריכוז לאסירים פולנים ויהודים. המחנה הוקם בדז'יאלדובו (אנ') (בגרמנית: Soldau), עיירה בצפון-מזרח פולין, שלאחר הפלישה הנאצית לפולין בספטמבר 1939 סופחה למחוז פרוסיה המזרחית.
המחנה נוסד בצריף הצבא הפולני לשעבר על ידי הבריגדפיהרר אוטו רש ובאישורו של ריינהרד היידריך. האסירים הראשונים הובאו עד סוף ספטמבר 1939. הם היו מגיני הצבא הפולני של מבצר מודלין, שנאלצו להיכנע לצבא הנאצי בשל מחסור בתחמושת ובמזון. המחנה שימש מטרות שונות לאורך כל קיומו. האליטה האינטלקטואלית הפולנית, הכמרים והאסירים הפוליטיים, הוצאו שם להורג בחשאי, בנוסף ל-1,558 חולים מכל בתי החולים הפסיכיאטריים במחוז. המחנה שימש גם כמרכז מעבר לגירושים מפרוסיה המזרחית אל הגנרלגוברנמן ולעבודת כפייה לרייך. במקור נועד המחנה להיות זמני, עבור 1,000 האסירים הראשונים. אולם עד מהרה המחנה הפך לקבוע, עבור האזרחים שהובאו מרחבי זיכנאו הגרמנית החדשה. בין 10,000–13,000 אסירים מתו במחנה, מתוך סך של 30,000. לאחר המלחמה, שירות האיתור הבינלאומי (ITS) סיווג בתחילה את המחנה כמחנה השמדה, בשל המספר העצום של קורבנות.
היסטוריית המחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיירה דזיאלדובו שכנה בחלק של פולין הכבושה שסופח לרייך השלישי. האסירים האזרחיים הראשונים הגיעו במשאיות וברכבות מהעיירות בגבול פולין-פרוסיה המזרחית, שגורשו מבתיהם על ידי הנאצים בניסיון לטהר אתנית את האזור מנוכחות מי שאינם גרמנים. כמו כן, המחנה ערך ניסויים מוקדמים בגז. בהתאם לתוכנית T4, חולי נפש בסנטוריות בפרוסיה המזרחית, כמו בית ההבראה הנפשי הפרובינציאלי קורטאו, נלקחו למחנה סולדאו. 1,558 חולים נרצחו על ידי הרברט לנגה באמצעות גז, מ-21 במאי עד 8 ביוני 1940. לנגה השתמש בניסיונו עם גזי פליטה שנרכשו בסולדאו בעת הקמת מחנה ההשמדה חלמנו לאחר מכן.
במחנה לא היו צריפי שירותים, רק שני חורים באדמה עם לוחות מונחים על פני כל אחד מהם, בחוץ. בעקבות התנאים ההיגיינים הירודים, מגפת טיפוס פרצה במחנה והרגה שישה שומרים גרמנים לצד אסירים רבים. במהלך קיץ 1941 מחנה סולדאו אורגן מחדש כ"מחנה חינוך לעבודה". אסירי מחנה העבודה, שחולקו בין מחנות משנה נפרדים, עסקו בעבודות כפייה בחקלאות ובבנייה. המחנה נסגר בינואר 1945. על פי הערכות רשמיות פולניות, כ-13,000 אסירים מתוך 30,000 נספו במהלך פעילותו של מחנה הריכוז.
ההרג ההמוני בוצע ביער ביאלוקי (Las Białucki) שהתפרס על פני כמה מאות דונם. הגישה אליו הייתה באמצעות כביש שנבנה על ידי האסירים עצמם. הקורבנות הובלו למקום ההוצאה להורג. היה שם צריף קטן לכיתת היורים של ה-SS שנבנה ביער יחד עם חמישה בורות גדולים בצד ימין של הכביש. מחקר מודרני מצביע על כך שמספר הקורבנות עשוי היה להיות גדול ממה שחשבו במקור, וייתכן שהגיע עד לכדי 20,000 איש. ביניהם היו לא רק פולנים ויהודים שנכלאו בסולדאו, אלא גם שבויים סובייטים ועוד. בסוף 1944 הובאו עשרות יהודים לשרוף גופות. כולם נטבחו לאחר מכן.
בשנת 2019 התגלו 1.5 טון שרידים שרופים של אסירי המחנה שנרצחו ליד הכפר ביאלוטי (אנ'). עד יולי 2022 אותרו שני קברי אחים ביער ביאלוטי, שהכילו כ-17 טונות של אפר אנושי אשר הוערך כשייך לגופותיהם של 8,000 נפש, שרובם היו אסירים במחנה.