לדלג לתוכן

טיהור אתני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
גירוש פולנים ממערב פולין בשנת 1939, לאחר סיפוח האזור לגרמניה הנאצית

טיהור אתני הוא דחיקה כפויה ושיטתית של קבוצות אתניות, גזעיות או דתיות מאזור נתון, מתוך כוונה להפוך אזור להומוגני מבחינה אתנית. לצד הרחקה ישירה בצורת גירוש או העברת אוכלוסייה, טיהור אתני כולל גם שיטות עקיפות שמטרתן הגירה כפויה באמצעות דחיקה בכפייה של קבוצת הקורבנות ומניעת חזרתם, וכן רצח, אונס והרס רכוש.[1][2]

על אף שטיהור אתני מתבצע בעיקרו באמצעות גירוש וסילוק (טרנספר), במקרים רבים הוא גולש גם למעשי טבח. ההבדל אפוא בין טיהור אתני לבין רצח עם הוא בכוונה שעומדת מאחורי מעשי הטבח: בעוד שברצח עם מעשי הטבח הם מתוכננים ומהווים חלק מתוכנית כוללת, הרי שבטיהור אתני הם מקומיים, ונובעים בדרך כלל משנאה ומתחושות נקם.

מקור המושג 'טיהור אתני' הוא במושג הסרבו-קרואטי 'etničko čišćenje', שמשמעותו המילולית 'ניקוי אתני'. מונח זה הופיע בשימוש נרחב לראשונה באמצעי התקשורת בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20, בעת המלחמות בבוסניה וקרואטיה שהתחוללו עם פירוקה של יוגוסלביה.

טיהור אתני נחשב לפשע נגד האנושות, והוגדר ככזה על ידי בית הדין הפלילי הבין-לאומי. בית הדין הפלילי הבין-לאומי ליוגוסלביה לשעבר הכיר גם הוא בטיהור אתני, תחת הגדרות מקומיות, כפשע מלחמה. עם זאת, הגדרתו ככזה לא הייתה פשוטה – ניתן להגדיר כפשעי מלחמה רבות מהפעולות המבוצעות במהלך טיהור אתני, אך הגדרת אוסף הפעולות כ'מעשה פושע משותף' היא בעייתית.

יש שנמנעים מלהשתמש במונח "טיהור אתני", משום שהם רואים בו ניסיון להעניק קונוטציה חיובית (המלה "טיהור") למעשים בל ייעשו.

במסגרת טיהור אתני מתבצע גם טיהור פוליטי, שבו מודחים בעלי תפקיד מהממשלה ומארגונים ממשלתיים.

פעולות של טיהור אתני

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1680 גורשו יהודי תימן לתהאמה, אזור שפלה מלוח וצחיח בתימן, על ידי האימאם אלמהדי. לאחר שנה שבה מתו רוב הגולים בוטלה גזירת הגירוש בעקבות דרישה של מושלי המחוזות בתימן להשיב את היהודים.
גירושם הכפוי של יהודי מלכויות קסטיליה ואראגון בשנת 1492, אשר הוחל בשנת 1497 גם על יהודי פורטוגל, ובשנת 1498 על יהודי מלכות נווארה שבצפון חצי האי האיברי. הגירוש בא בעקבות צו שפרסמו בשנת 1492 פרננדו השני מלך אראגון ואשתו, המלכה איזבלה הראשונה מקסטיליה ובו נאסרה בחוק ישיבתם של יהודים בממלכות קסטיליה ואראגון. היהודים הועמדו בפני הברירה: להתנצר או לעזוב תוך ארבעה חודשים. חלק מהיהודים העדיפו להתנצר, לפחות למראית עין, ונשארו בספרד כאנוסים. מרבית המגורשים עזבו את ספרד לארצות השוכנות לחופי הים התיכון אל צפון אפריקה ולאימפריה עות'מאנית, ובאירופה: צרפת, ובריטניה, איטליה, ארצות השפלה, בולגריה וגרמניה.
באביב 1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה, הוציאו השלטונות העות'מאניים של ארץ ישראל צו גירוש כולל לתושבי העיר יפו והשכונה תל אביב, אולם למעשה הוא נאכף בעיקר כלפי יהודים. העות'מאנים הסבירו את דרישתם לפינוי התושבים, כדי להגן עליהם מפני פגיעת האויב בדרך הים, ובעקיפין טענו כי התושבים היהודים עלולים לבגוד ולסייע לחדירת האויב. כ-10,000 גולים (לפי אומדנים אחרים עד 5,000) יצאו מתל אביב אל רחבי הארץ, והעיר התרוקנה מתושביה, מלבד כמניין שומרים מבני השכונה שנקראו "הקבוצה היפואית". לאחר כיבוש חלקה הצפוני של הארץ בידי הבריטים בסוף שנת 1918 ניתן לגולים לשוב לבתיהם.
במלחמת העולם השנייה הוגלו מבתיהם עמים שלמים ברחבי ברית המועצות, כגון הגרמנים יושבי הוולגה, הטטרים והצ'צ'נים, ונשלחו לרפובליקות הסובייטיות של מרכז אסיה, ולמזרח הרחוק של רוסיה.
במסגרת הגירוש הועתקו לפחות 12 מיליון גרמנים ממקום מושבם הקבוע, והדבר נחשב כטרנספר הגדול ביותר של אוכלוסייה אתנית אחת בהיסטוריה המודרנית.
סכסוך אתני אלים המתרחש בחבל דארפור שבמערב סודאן החל מפברואר 2003, בין הג'נג'וויד, מיליציה מזוינת המגויסת מקרב שבטים ערבים ונתמכת על ידי הממשלה הסודאנית, לבין ארגוני המורדים משבטי השחורים, שהאשימו את הממשלה באפליה מכוונת לטובת הערבים ופתחו במתקפה על בסיסי צבא סודאניים. הסכסוך התדרדר במהירות וקיבל אופי אתני, ובמסגרת ניסיונות הממשלה לדיכוי המרד, טבחו כוחות הג'נג'וויד באלפי אזרחים, במה שכונה טיהור אתני ורצח עם. על-פי נתוני האו"ם מוערך שכ-450,000 אנשים, ברובם המכריע משבטי השחורים, נהרגו או רעבו למוות עקב הסכסוך וכי למעלה משלושה מיליון נפשות נעקרו מבתיהן ומוגדרים כפליטים.
במהלך המלחמה ברחו או גורשו רוב האלבנים מקוסובו, אירוע המכונה "טיהור אתני". מאידך, צבא שחרור קוסובו ביצע טיהור אתני של סרבים וצוענים.
השתלטות מיליציות חמושות על שטחים לפי חלוקת עדתית, הביאו לרוב להגירה בכפייה של אוכלוסייה שאינה נמנית עם עדת המיליציה השולטת במקום, לפעמים כתוצאה מטבח שבוצע בה. חלק מהפליטים שבו למקום מגוריהם לאחר סיום מלחמת האזרחים.
מלחמת אבחזיה ניטשה בין השנים 1992 ל-1994, בין צבא גאורגיה לבין בדלנים אבחזים שזכו לסיוע של כוחות הפדרציה הרוסית. בתום הלחימה גורשו מאבחזיה כ-250,000 גאורגים, שהיו כ-45% מתושבי החבל.
במסגרת הסכם לוזאן שבין יוון לטורקיה כ-1.2 מיליון יוונים אורתודוקסים עברו מטורקיה ליוון, וכ-600,000 טורקים המוסלמים של יוון עשו את דרכם בכיוון ההפוך.
יש המגדירים את עזיבת הפליטים היהודים ממדינות ערב כ"גירוש" וכטיהור אתני.[3][4][5]
על אף שהדבר שנוי במחלוקת,[9] ישנם חוקרים מסוימים המגדירים את עזיבתם של רבים מערביי ארץ ישראל את יישוביהם במהלך מלחמת העצמאות כטיהור אתני. בחלק מהמקרים נבע הדבר מגירושם על ידי הכוחות היהודיים. בין אלו ניתן למנות את ערביי לוד ורמלה (כ-50,000 עד 70,000 נפש), כפרים בגליל שנכבשו במהלך מבצע חירם (כ-30,000 ערבים עזבו במהלך המבצע), וכן כ-2,400 מערביי אשקלון, שגורשו לעזה במהלך שנת 1951. מכון עקבות הציג מסמך מיוני 1948 ובו ניתוח שביצעה מחלקת המודיעין של צה"ל של היקף עקירת התושבים הפלסטינים מיישוביהם מאז תחילת המלחמה. הניתוח העלה כי את עקירתם של כ-70% מהפליטים בתקופה זו יש לייחס לפעולות צבאיות של הכוחות הלוחמים היהודיים, וכי השפעתן של הוראות שנתנו מנהיגים ערבים מסתכמת בעזיבה של 5% בלבד מהעקורים.[10]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טיהור אתני בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Carrie Booth Walling, The history and politics of ethnic cleansing, The International Journal of Human Rights 4, 2000-09, עמ' 47–66 doi: 10.1080/13642980008406892
  2. ^ United Nations Office on Genocide Prevention and the Responsibility to Protect, www.un.org
  3. ^ Carole L. Basri, The Jews of Iraq: A Forgotten Case of Ethnic Cleansing, Institute of the World Jewish Congress, 2003, עמ' 3, 29. (באנגלית)
  4. ^ Georges Bensoussan, Andrew Halper, Jews in Arab Countries: The Great Uprooting, Indiana University Press, 2019, עמ' 427, 452, 470
  5. ^ מאט ליבוביץ', "הנכבה היהודית": הגירוש המושתק ממדינות ערב, באתר זמן ישראל, 10 בדצמבר 2021
  6. ^ אילן פפה, הנכבה איננה רק טיהור אתני, היא דה-הומניזציה של עם, באתר "שיחה מקומית", 14 במאי 2018
    איתמר ענברי, 'מה שישראל ביצעה ב-48' הוא טיהור אתני', באתר nrg‏, 9 באוקטובר 2006
    עמר אלע'בארי, טיהור אתני ועוד איך: תשובה לבני מוריס, באתר העוקץ, ‏1 בנובמבר 2016
    אתר למנויים בלבד דניאל בלטמן, טיהור אתני? כן, ב-1948, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016
    אתר למנויים בלבד גדעון לוי, מהאנשים שהביאו לכם את 1948, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2016
    משה גבעתי, האם העתיד צופן בחובו טיהור אתני, באתר News1 חדשות מחלקה ראשונה, ‏1 באוגוסט 2017
    הארץ, אלי פודה | הנכבה לא תיעלם, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2009
  7. ^ אילן פפה, אצולת הארץ, משפחת אל־חוסייני, מוסד ביאליק, 2002, עמ' 357
  8. ^ טלי חתוקה, רגעי תיקון, רסלינג, 2008, עמ' 240
  9. ^ אתר למנויים בלבד דניאל בלטמן, טיהור אתני? כן, ב-1948, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016
    אתר למנויים בלבד בני מוריס, לא היה טיהור אתני ב-1948, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2016
    אתר למנויים בלבד אהוד עין-גיל, הטעות של בני מוריס, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2016
    אתר למנויים בלבד דניאל בלטמן, כן, היה טיהור, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2016
    אתר למנויים בלבד בני מוריס, תעמולה פרו־ערבית, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2016
  10. ^ ניתוח מודיעיני מ-1948 שהוסתר במשך עשרות שנים: פעולות הלוחמים היהודים – ולא קריאות ההנהגה הערבית – הן הגורם המרכזי לעקירת הערבים, באתר עקבות
  11. ^ אתר למנויים בלבד רויטרס, הושלם טיהורם האתני של המוסלמים בבירת הרפובליקה המרכז אפריקאית, באתר הארץ, 10 במרץ 2014