מטרו בומין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מטרו בומין
Metro Boomin
אין תמונה חופשית
לידה 16 בספטמבר 1993 (בן 28)
סנט לואיס, מיזורי, ארצות הברית
שם לידה לילנד טיילר ויין
שם במה מטרו בומין • יאנג מטרו • מטרו • ליל מטרו
מוקד פעילות אטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית
תקופת הפעילות 2009–הווה (כ־13 שנים)
מקום לימודים מורהאוס קולג'
עיסוק מפיק מוזיקלימנהל אמנותיתקליטןפזמונאי
סוגה היפ הופטראפ
שפה מועדפת אנגלית
כלי נגינה קלידים
חברת תקליטים בומינטי וורלדווייד • ריפבליק • פריבאנדז
שיתופי פעולה בולטים דרייק, פיוצ'ר, 21 סבאג', אופסט, טראוויס סקוט, ביג שון, נאב, גוצ'י מיין, גאנה
www.metroboomin.net
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לילנד טיילר וייןאנגלית: Leland Tyler Wayne; נולד ב-16 בספטמבר 1993), הידוע בשם הבמה מטרו בומין (Metro Boomin), וגם בשם יאנג מטרו (Young Metro), או בקיצור מטרו (Metro), הוא מפיק מוזיקלי, מנהל אמנותי, תקליטן ופזמונאי אמריקאי. ויין החל את קריירת המוזיקה שלו כמפיק מוזיקלי במהלך לימודיו בתיכון, תוך שהפיק סינגלים עבור אמנים שונים מסצנת ההיפ הופ והטראפ באטלנטה, בהם פיוצ'ר, 21 סבאג', גוצ'י מיין ומיגוס.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לילנד טיילר ויין נולד ב-16 בספטמבר 1993 בסנט לואיס, מיזורי,[2] שם למד בבית ספר התיכון "Parkway North". יש לו ארבעה אחים.[3] לאחר תקופה קצרה שניגן בגיטרה בס בלהקה שלו בחטיבת הביניים, אמו קנתה לו מחשב נייד והוא קיבל עותק של תוכנת הפקת המוזיקה Fruity Loops (כיום FL Studio), בגיל 13 הוא החל להפיק ביטים.[4][5] בתחילה, בומין רצה לעשות ראפ, והחל לראפרפ על הביטים שהפיק. עם זאת, בסופו של דבר הוא הפנה את מלוא תשומת ליבו עבור הפקה מוזיקלית.[6] כשהיה בתיכון, השתמש ברשתות החברתיות כדי ליצור קשר עם אמני היפ הופ מבוססים יותר ולעבוד ביחד איתם.[7]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך התיכון, אמו של בומין נהגה להסיע אותו במשך למעלה משמונה שעות מסנט לואיס לאטלנטה כדי לשתף פעולה עם אמנים שפגש ברשת. אחד האמנים הראשונים איתם עבד היה הראפר טאי דון, שהוביל אותו לאחר מכן לשתף פעולה עם אמנים נוספים כדוגמת OJ דה ג'וסמן (אנ'), גוצ'י מיין ופיוצ'ר.[6] מטרו בומין החל לנסוע לאטלנטה בכיתה י"א, כדי להמשיך בקריירת המוזיקה.[8] בראיון ל-XXL, בומין אמר כי הראפר OJ דה ג'וסמן (אנ') היה האמן הפופולרי הראשון לו הפיק שירים.[9] שורה של שיתופי פעולה ביניהם הובילה לפגישה שלו עם הראפר גוצ'י מיין, איתו עבד על שירים שונים.[8] לאחר שסיים את לימודיו בתיכון, עבר מטרו בומין לאטלנטה כדי ללמוד במורהאוס קולג' (אנ'), ולמד ניהול עסקים. אולם בסופו של דבר הוא בחר לקחת הפסקה מהלימודים במכללה לאחר סמסטר, על מנת להתרכז בקריירה המוזיקלית שלו.[8]

במאי 2013, הכריז בומין על מיקסטייפ הבכורה שלו, 19 & Boomin.[10] ב-7 באוקטובר, הוציא את המיקסטייפ באתר המיקסטייפים הפופולרי LiveMixtapes.[11] במיקסטייפ השתתפו אמנים שונים, בהם גוצ'י מיין, פיוצ'ר ויאנג ת'אג.[12][13] במרץ 2014 הודיעו מטרו בומין ויאנג ת'אג כי הם יוציאו אלבום משותף בשם Metro Thuggin. האלבום תוכנן לצאת בשנת 2015 ויצא מתוכו הסינגל "The Blanguage", אך בסופו של דבר הוא נגנז.[14][15] באוקטובר 2014, בומין הפיק את המיקסטייפ Monster של פיוצ'ר. באותה השנה, הפיק את הסינגל השישי מתוך אלבומו השני של פיוצ'ר, "I Won", בו משתתף קניה וסט.[16]

בשנת 2015, שימש מטרו כמפיק בפועל של המיקסטייפ המשותף של דרייק ופיוצ'ר, What a Time to Be Alive.[17] בנוסף, הוא הפיק מוזיקלית שבע רצועות מתוך המיקסטייפ. בשנת 2016, שימש כמפיק בפועל גם עבור המיקסטייפ Purple Reign של פיוצ'ר. באותה השנה, זכה בומין בפרס "מפיק השנה" בטקס פרסי ההיפ הופ של ה-BET.[18] בנוסף, הפיק בומין באותה השנה את הסינגלים "Jumpman" של פיוצ'ר ודרייק, "Bad and Boujee" של מיגוס, "Low Life" של פיוצ'ר ודה ויקנד ו-"X" של 21 סבאג', שזכו להצלחה רבה במצעדי המוזיקה השונים. באותה השנה, השתתף גם בהפקת האלבום The Life of Pablo של קניה וסט. ביולי של אותה השנה, הוציא יחד עם 21 סבאג' את המיני-אלבום Savage Mode.

בשנת 2017, הפיק את הסינגלים "Bounce Back" של ביג שון, "Mask Off" של פיוצ'ר ו-"Bank Account" של 21 סבאג', שזכו להצלחה רבה במצעדי המוזיקה השונים, ובהם הבילבורד הוט 100.[1] באותה השנה, הוציא יחד עם הראפר הקנדי נאב את המיקסטייפ המשותף Perfect Timing, באמצעות חברות התקליטים בומינטי וורלדווייד, XO וריפבליק רקורדס, ואת האלבום Without Warning, ביחד עם אופסט ו-21 סבאג', שהגיע למקום הרביעי במצעד הבילבורד 200.[19][20]

בשנת 2018 הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו, Not All Heroes Wear Capes, שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד 200 וזכה בתואר הפלטינה מאיגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי.[21][22]

בשנת 2019, הפיק בומין את השיר "Heartless" של דה ויקנד, שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100. ב-2020, הוציא יחד עם 21 סבאג' את אלבומם המשותף, Savage Mode II, שהגיע היישר אל המקום הראשון במצעד הבילבורד 200.[23][24] האלבום נתמך על ידי הסינגלים "Runnin" ו-"Mr. Right Now" (בשיתוף דרייק), שהגיעו לעשירייה הפותחת במצעד הבילבורד הוט 100.[24]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני-אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקסטייפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2013: 19 & Boomin
  • 2017: Perfect Timing (יחד עם נאב)

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרס עבודה מועמדת קטגוריה תוצאה מקור
2016 פרסי ה-R&B/היפ-הופ של ה-BMI עצמו מפיק השנה זכייה [25]
פרסי ההיפ הופ של ה-BET [18]
2017 פרסי ה-R&B/היפ-הופ של ה-BMI [26]
פרסי ההיפ הופ של ה-BET [27]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Kellman, Andy. "Metro Boomin - Biography & History". AllMusic. נבדק ב-5 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Metro Boomin Biography". TrapWorldHipHop. 20 בפברואר 2017. אורכב מ-המקור ב-2018-10-28. נבדק ב-2020-10-24. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "How Metro Boomin Became The Most Trusted Guy In Rap". The Fader. 12 באפריל 2016. נבדק ב-13 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Zeichner, Naomi (13 באוגוסט 2013). "Beat Construction: Metro Boomin". The Fader. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Chris Richards (12 בספטמבר 2014). "The real rap stars of Atlanta: A new generation of producers working at the speed of sound". The Washington Post. נבדק ב-16 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 Agnew, Thomas (5 בפברואר 2014). "Metro Boomin: Elevated Movements". Jenesis Magazine. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Krishnamurthy, Sowmya (15 במאי 2013). "Metro Boomin Talks Producing 'Karate Chop'". VIBE Magazine. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 3 "Metro Boomin Biography, Discography, Chart History". Top40-Charts.com. נבדק ב-2019-04-01.
  9. ^ Martinez-Belkin, Neil (6 בפברואר 2013). "Meet Metro Boomin, The Producer Behind Future's 'Karate Chop'". XXL Magazine. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Nostro, Lauren (30 במאי 2013). "Premiere: Metro Boomin f/ Trinidad Jame$ & Curtis Williams "Serious"". Complex Magazine. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Garvey, Meaghan (8 באוקטובר 2013). "Download Metro Boomin's 19 & Boomin Mixtape". FADER Magazine. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Zeichner, Naomi (27 בנובמבר 2013). "Video: Young Thug "Some More"". FADER Magazine. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ DeVille, Chris (5 בינואר 2014). "Future - "Maison Margiela" Video". Stereogum. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Minsker, Evan (26 במרץ 2014). "Young Thug and Metro Boomin Team Up as Metro Thuggin, Share The Blanguage". Pitchfork Media. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Cam Kirk Shares Photo of 'Metro Thuggin' Project: 'I Wish the World Got to Hear'". Complex. נבדק ב-2019-02-06.
  16. ^ Frydenlund, Zach (7 באפריל 2014). "Future f/ Kanye West "I Won" (Prod. x Metro Boomin)". Complex Magazine. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Drake's Instagram". 20 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ 1 2 "Here Are All The Winners From The 2016 BET Hip Hop Awards". The Fader. 5 באוקטובר 2016. נבדק ב-30 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Metro Boomin And NAV Announce Release Date For Perfect Timing Project". The Fader. נבדק ב-14 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Offset, 21 Savage & Metro Boomin' Dropping "Without Warning" Album Tonight". HotNewHipHop. 30 באוקטובר 2017. נבדק ב-30 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ A., Aron (31 באוקטובר 2018). "Metro Boomin Announces New Project "Not All Heroes Wear Capes"". HotNewHipHop. נבדק ב-1 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Gold & Platinum - RIAA". Recording Industry Association of America. נבדק ב-2 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Ellise, Shafer (28 בספטמבר 2020). "21 Savage and Metro Boomin Unveil New Album 'Savage Mode 2' With Help From Morgan Freeman". Variety. נבדק ב-1 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ 1 2 "21 Savage & Metro Boomin's 'Savage Mode II' Debuts at No. 1 on Billboard 200 Chart". Billboard (באנגלית). נבדק ב-2020-10-12.
  25. ^ "BMI Honors Toni Braxton With President's Award at 2016 BMI R&B/Hip-Hop Awards". BMI Awards. 2 בספטמבר 2016. נבדק ב-2 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Patti LaBelle Saluted as Icon at BMI R&B/Hip-Hop Awards". Billboard. 1 בספטמבר 2017. נבדק ב-2 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Kendrick Lamar, DJ Khaled, & Cardi B Lead BET Hip-Hop Awards 2017 Nominees". Rap-Up. 14 בספטמבר 2017. נבדק ב-16 בספטמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)