מידע א-סימטרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מידע א-סימטרי הוא מונח בכלכלה, המציין מצב שבו לא לכל המשתתפים בפעילות הכלכלית יש אותו מידע רלוונטי בנוגע לעסקה.

המידע הא-סימטרי נוצר מכיוון שלצדדים השונים יש כמות או איכות שונה של מידע ומכיוון שלעתים קרובות לצד אחד (בדרך כלל הצד המוכר) יש מידע מסוים שאינו מצוי ברשותו של האחר (בדרך כלל הצד הרוכש). הדבר נובע מסיבות שונות, חלקן משום שהמידע הוא פרטי, חלקן משום שהמידע נמדד בצורה אחרת על ידי הגורמים השונים ומוערך בשל כך בצורה אחרת. דבר זה הוא היוצר קושי בקבלת החלטות עסקיות וקביעת אסטרטגיות של פעולה.

מחקרים בתחום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין החוקרים תחום זה היה זוכה פרס נובל לכלכלה, קנת' ארו, שהראה כיצד א-סימטריה של מידע יוצרת תמריץ לצד שלו מידע רב יותר לרמות את הצד בעל המידע המועט יותר, ודבר זה עלול לגרום מצב של כשל שוק. כתוצאה מכך התפתחו מספר מנגנוני שוק, ביניהם ערבויות ואימות על ידי צד שלישי, המאפשרים לשווקים עם מידע א-סימטרי לתפקד.

חוקר נוסף היה זוכה פרס נובל בכלכלה לשנת 2001, ג'ורג' אקרלוף שבמחקרו "שוק הלימונים: איכות ומנגנון השוק", הדגים כיצד מידע א-סימטרי בשוק יכול להביא לבחירה השלילית (Adverse Selection) שנגרמת מכשל השוק. "הלימונים" הם כינוי בשוק המכוניות המשומשות למכוניות פגומות. בעיית המידע כאן היא שכאשר אדם קונה מכונית משומשת, אין הוא יודע בוודאות מתקבלת על הדעת מהו מצבה. בעלי "לימונים" שבידם המידע החשוב בנוגע למצב המכונית, יהיו מוכנים להיפטר ממכוניותיהם, גם כאשר מחירי המשומשות נמוכים יחסית. בעלי מכוניות תקינות יחכו למחירים טובים יותר בשוק המשומשות. לפיכך, ככל שמחירי המשומשות נמוכים יותר, כן גדלה ההסתברות שקונה המכונית ירכוש "לימון".

באותה שנה זכה בפרס גם מייקל ספנס שפיתח את מודל האיתות (signaling model), המתמודד עם מידע א-סימטרי בעת בחירת מועסקים חדשים בשוק העבודה. מכיוון שבידי המעסיק אין מידע מושלם אודות רמת המועסק, וקבלתו לעבודה כרוכה בעלויות עסקה גבוהות, נאלצים שני הצדדים להסתמך על "איתותים" של יכולת המועסק המתבטאים ברכישת רמה מסוימת של השכלה, שדורשת עלות מהמועסק, זאת אף שלהשכלה כשלעצמה עשוי להיות ערך נמוך עד אפסי עבור המעסיק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]