זיפזיף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־20:10, 15 ביולי 2015

זיפזיף, בעברית ישראלית, הוא שם גנרי לחול שפת הים, הכולל גרגרירי חול, חלוקי אבנים ממקורות שונים, ושרידי יצורי הים, כגון צדפים, קונכיות, הנפלטים אל חוף הים בכוח תנועת הגלים.
עד מחצית המאה ה-20, היה מקובל בארץ ישראל לכרות את הזיפזיף מהחופים ולשאת אותו על גבי בהמות הובלה, במיוחד גמלים או בעגלות, אל אתרי בנייה ואתרי יציקת לבנים. רבים מלבני הבתים שנבנו באותן שנים בתל אביב, עשויים מזיפזיף מעורב בחומרי הדבקה, כגון מלט. הובלת הזיפזיף נעשתה על ידי מובילים ערבים, שנקראו גמלים, ובשל חשיבותה אז לבנייה החדשה, הייתה אחת העבודות אשר החלוצים ניסו לעסוק בהן, כחלק מהשאיפה לעבודה עברית, בעשור השלישי והרביעי של המאה ה-20. בשנת 1963 מינה שר הפיתוח והשיכון, יוסף אלמוגי, ועדה בראשות פרופ' בן-חור. על הוועדה (ועדת הזיפזיף) היה לבדוק האם כריית הזיפזיף בחוף הים משפיעה על "נסיגת" החוף. בדו"ח הוועדה שהוגשו לשר בפברואר 1964 הומלץ להפסיק כל כריית זיפזיף בשפת הים. לכן בשל המודעות לשמירה על משאבי הטבע, ובשל חסרונותיו של הזיפזיף, העשוי חומרים אורגניים, זנחו אותו האדריכלים והבנאים לטובת חומרי בנייה אחרים. כיום רוב השימוש בו הוא לדקורציה ונוי של מבנים וגנים.

קישורים חיצוניים

אדיב גל, הגיעו לחוף מבטחים, באתר tene-eco

ערך זה הוא קצרמר בנושא אדריכלות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[File:Zifzif - Neve Tzdek.jpg|שמאל|ממוזער|200 פיקסלים|קיר לבנים שהוכנו מזיפזיף, כנראה בעשור השלישי של [[המאה ה-20]], בבניין ברחוב שלוש ב[[נווה צדק]]]]
-'''זיפזיף''', ב[[עברית ישראלית]], הוא שם גנרי ל[[חול]] שפת הים, הכולל גרגרירי חול, חלוקי אבנים ממקורות שונים, ושרידי יצורי ה[[ים]], כגון [[צדף|צדפים]], [[קונכייה|קונכיות]], הנפלטים אל [[חוף הים]] בכוח תנועת הגלים.{{ש}} עד מחצית [[המאה ה-20]], היה מקובל ב[[ארץ ישראל]] לכרות את הזיפזיף מהחופים ולשאת אותו על גבי בהמות הובלה, במיוחד [[גמל]]ים או בעגלות, אל אתרי בנייה ואתרי יציקת לבנים. רבים מלבני הבתים שנבנו באותן שנים ב[[תל אביב]], עשויים מזיפזיף מעורב בחומרי הדבקה, כגון [[מלט]]. הובלת הזיפזיף נעשתה על ידי מובילים [[ערביי ארץ ישראל|ערבים]], שנקראו גמלים, ובשל חשיבותה אז לבנייה החדשה, הייתה אחת העבודות אשר החלוצים ניסו לעסוק בהן, כחלק מהשאיפה ל[[עבודה עברית]] בעשור השלישי והרביעי של המאה ה-20. בשנת [[1963]] מינה [[משרד הבינוי|שר הפיתוח והשיכון]], [[יוסף אלמוגי]], ועדה בראשות פרופ' בן-חור. על הוועדה (ועדת הזיפזיף) היה לבדוק האם כריית הזיפזיף בחוף הים משפיעה על "נסיגת" החוף. בדו"ח הוועדה שהוגשו לשר בפברואר [[1964]] הומלץ להפסיק כל כריית זיפזיף בשפת הים. לכן בשל המודעות לשמירה על משאבי הטבע, ובשל חסרונותיו של הזיפזיף, העשוי חומרים אורגניים, זנחו אותו ה[[אדריכל|אדריכלים]] והבנאים לטובת חומרי בנייה אחרים. כיום רוב השימוש בו הוא לדקורציה ונוי של מבנים וגנים.
+'''זיפזיף''', ב[[עברית ישראלית]], הוא שם גנרי ל[[חול]] שפת הים, הכולל גרגרירי חול, חלוקי אבנים ממקורות שונים, ושרידי יצורי ה[[ים]], כגון [[צדף|צדפים]], [[קונכייה|קונכיות]], הנפלטים אל [[חוף הים]] בכוח תנועת הגלים.{{ש}} עד מחצית [[המאה ה-20]], היה מקובל ב[[ארץ ישראל]] לכרות את הזיפזיף מהחופים ולשאת אותו על גבי בהמות הובלה, במיוחד [[גמל]]ים או בעגלות, אל אתרי בנייה ואתרי יציקת לבנים. רבים מלבני הבתים שנבנו באותן שנים ב[[תל אביב]], עשויים מזיפזיף מעורב בחומרי הדבקה, כגון [[מלט]]. הובלת הזיפזיף נעשתה על ידי מובילים [[ערביי ארץ ישראל|ערבים]], שנקראו גמלים, ובשל חשיבותה אז לבנייה החדשה, הייתה אחת העבודות אשר החלוצים ניסו לעסוק בהן, כחלק מהשאיפה ל[[עבודה עברית]], בעשור השלישי והרביעי של המאה ה-20. בשנת [[1963]] מינה [[משרד הבינוי|שר הפיתוח והשיכון]], [[יוסף אלמוגי]], ועדה בראשות פרופ' בן-חור. על הוועדה (ועדת הזיפזיף) היה לבדוק האם כריית הזיפזיף בחוף הים משפיעה על "נסיגת" החוף. בדו"ח הוועדה שהוגשו לשר בפברואר [[1964]] הומלץ להפסיק כל כריית זיפזיף בשפת הים. לכן בשל המודעות לשמירה על משאבי הטבע, ובשל חסרונותיו של הזיפזיף, העשוי חומרים אורגניים, זנחו אותו ה[[אדריכל|אדריכלים]] והבנאים לטובת חומרי בנייה אחרים. כיום רוב השימוש בו הוא לדקורציה ונוי של מבנים וגנים.
 == קישורים חיצוניים ==