פאביוס שך – הבדלי גרסאות
מ הסרת תבנית "אין בינוויקי" |
מותו |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה|גבר}} |
{{אין תמונה|גבר}} |
||
'''פאביוס שך''' ('''שאך''', '''ש"ך'''; ב[[גרמנית]]: '''Fabius Schach''';{{כ}} [[1 באוקטובר]] [[1868]], [[וקשנה|וֶקְשְׁנֶה]], [[האימפריה הרוסית|רוסיה]] – [[ |
'''פאביוס שך''' ('''שאך''', '''ש"ך'''; ב[[גרמנית]]: '''Fabius Schach''';{{כ}} [[1 באוקטובר]] [[1868]], [[וקשנה|וֶקְשְׁנֶה]], [[האימפריה הרוסית|רוסיה]] – [[3 באוקטובר]] [[1942]], [[טרזיינשטאט]]{{הערה|שם=תעודת פטירה|[http://www.holocaust.cz/de/datenbank-der-digitalisierten-dokumenten/dokument/85500-schach-fabius-todesfallanzeige-ghetto-theresienstadt פביוס שך: תעודת פטירה] בפורטל Holocaust.cz.}}) היה מראשוני [[התנועה הציונית]] ומייסדיה ב[[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]]. |
||
שך נולד ב[[שטעטל|עיירה]] [[וקשנה|וֶקְשְׁנֶה]] ( |
שך נולד ב[[שטעטל|עיירה]] [[וקשנה|וֶקְשְׁנֶה]] (Viekšniai) שב[[האימפריה הרוסית|רוסיה]] (כיום ב[[ליטא]], לא הרחק מה[[גבול]] עם [[לטביה]]), בנו של [[רב]], נצר לרבי [[שבתי כהן]] (הש"ך). התחנך ב[[ישיבה|ישיבות]] וב[[אוניברסיטת ברלין]]. בתקופת שהותו ב[[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]] החל לבוא במגע עם פעילות [[ציונות|ציונית]], ובשנת [[1893]] התמנה ל[[מזכיר]] סניף [[האגודה להתגוננות מפני האנטישמיות]] בעיר [[קלן]]. בתקופה זו עבד בשיתוף פעולה עם [[מקס בודנהיימר]], וכעבור זמן קצר מונה על ידי בודנהיימר ו[[דוד וולפסון]] למזכיר האגודה היהודית-לאומית בקלן. בתקופה זו השתתף בשלוש הוועידות הראשונות של ציוני גרמניה ובשני ה[[הקונגרס הציוני|קונגרסים הציוניים]] הראשונים. לאחר מכן פסקה פעילותו עקב חשדות שהועלו נגדו על פרסום דברי התנגדות ל[[בנימין זאב הרצל|הרצל]]. בשנת [[1899]] הודיע על פרישתו מפעילות בקבוצה הציונית בקלן. |
||
פעילותו העיקרית להפצת רעיון הציונות נעשתה בראשית דרכו בתנועה, עת פרסם את החוברת הקצרה "לשון שקמה לתחייה" (''Eine auferstandene Sprache'') על [[תחיית השפה העברית]] (ככל הנראה ב-[[1892]]) ואת |
פעילותו העיקרית להפצת רעיון הציונות נעשתה בראשית דרכו בתנועה, עת פרסם את החוברת הקצרה "לשון שקמה לתחייה" (''Eine auferstandene Sprache'') על [[תחיית השפה העברית]] (ככל הנראה ב-[[1892]]) ואת החוברת "יהדות עממית או סאלונית" (''Volks- oder Salonjudenthum'';{{כ}} 1893) כנגד תופעת ה[[התבוללות]] בקרב [[יהדות גרמניה]]. בוועידת ציוני גרמניה הראשונה ובקונגרס הציוני הראשון לקח חלק בניסוח מטרות התנועה הציונית. |
||
לאחר הפסקת פעילותו הרשמית בתנועה הציונית עסק שך בכתיבת ועריכת שבועונים יהודים ועבריים. |
לאחר הפסקת פעילותו הרשמית בתנועה הציונית עסק שך בכתיבת ועריכת שבועונים יהודים ועבריים. |
||
שך התגורר בברלין. ב[[מלחמת העולם השנייה]] גורש לטרזיינשטאט, ושם נספה ב-[[1942]], בגיל 74.{{הערה|שם=תעודת פטירה}} |
|||
==כתביו== |
==כתביו== |
||
שורה 26: | שורה 28: | ||
* [http://www.zionistarchives.org.il/ZA/showpad.aspx?PageId=25&ParamId=A126%20Motzkin%20Leo&Flag=4 מכתב של פאביוס שך], הארכיון הציוני (בעמ' 31) |
* [http://www.zionistarchives.org.il/ZA/showpad.aspx?PageId=25&ParamId=A126%20Motzkin%20Leo&Flag=4 מכתב של פאביוס שך], הארכיון הציוני (בעמ' 31) |
||
==הערות שוליים== |
|||
⚫ | |||
{{הערות שוליים}} |
|||
⚫ | |||
{{מיון רגיל:שך, פאביוס}} |
{{מיון רגיל:שך, פאביוס}} |
||
שורה 37: | שורה 42: | ||
[[קטגוריה:ראשוני הציונות]] |
[[קטגוריה:ראשוני הציונות]] |
||
[[קטגוריה:משתתפי הקונגרס הציוני העולמי הראשון]] |
[[קטגוריה:משתתפי הקונגרס הציוני העולמי הראשון]] |
||
[[קטגוריה:אסירים בגטו טרזיינשטט]] |
|||
[[קטגוריה:יהודים בשואה: צ'כוסלובקיה]] |
|||
[[קטגוריה:נספי השואה]] |
גרסה מ־01:54, 11 באוקטובר 2017
פאביוס שך (שאך, ש"ך; בגרמנית: Fabius Schach; 1 באוקטובר 1868, וֶקְשְׁנֶה, רוסיה – 3 באוקטובר 1942, טרזיינשטאט[1]) היה מראשוני התנועה הציונית ומייסדיה בגרמניה.
שך נולד בעיירה וֶקְשְׁנֶה (Viekšniai) שברוסיה (כיום בליטא, לא הרחק מהגבול עם לטביה), בנו של רב, נצר לרבי שבתי כהן (הש"ך). התחנך בישיבות ובאוניברסיטת ברלין. בתקופת שהותו בגרמניה החל לבוא במגע עם פעילות ציונית, ובשנת 1893 התמנה למזכיר סניף האגודה להתגוננות מפני האנטישמיות בעיר קלן. בתקופה זו עבד בשיתוף פעולה עם מקס בודנהיימר, וכעבור זמן קצר מונה על ידי בודנהיימר ודוד וולפסון למזכיר האגודה היהודית-לאומית בקלן. בתקופה זו השתתף בשלוש הוועידות הראשונות של ציוני גרמניה ובשני הקונגרסים הציוניים הראשונים. לאחר מכן פסקה פעילותו עקב חשדות שהועלו נגדו על פרסום דברי התנגדות להרצל. בשנת 1899 הודיע על פרישתו מפעילות בקבוצה הציונית בקלן.
פעילותו העיקרית להפצת רעיון הציונות נעשתה בראשית דרכו בתנועה, עת פרסם את החוברת הקצרה "לשון שקמה לתחייה" (Eine auferstandene Sprache) על תחיית השפה העברית (ככל הנראה ב-1892) ואת החוברת "יהדות עממית או סאלונית" (Volks- oder Salonjudenthum; 1893) כנגד תופעת ההתבוללות בקרב יהדות גרמניה. בוועידת ציוני גרמניה הראשונה ובקונגרס הציוני הראשון לקח חלק בניסוח מטרות התנועה הציונית.
לאחר הפסקת פעילותו הרשמית בתנועה הציונית עסק שך בכתיבת ועריכת שבועונים יהודים ועבריים.
שך התגורר בברלין. במלחמת העולם השנייה גורש לטרזיינשטאט, ושם נספה ב-1942, בגיל 74.[1]
כתביו
- Eine auferstandene Sprache: Litterarische Skizze, Berlin: H. Schildberger, [189-?].
- Volks- oder Salonjudenthum?, Berlin: H. Schildberger, 1893.
- Von Theorie zur Praxis: Referat gehalten auf dem Delegirtentag deutscher Zionisten in Frankfurt a.M. am 31. Oktober 1897, [Frankfurt a.M.?: s.n., 1897].
- Anträge Schach: angenommen von der Zionistischen Vereinigung für Deutschland Köln: Typ. Bachem, [1901?]
- Ueber die Zukunft Israels: eine kritische Betrachtung, Berlin: M. Poppelauer, 1904.
קישורים חיצוניים
מפרי עטו:
- Graf Tolstoi und das Judentum, Im deutschen Reich, Jg 14 (1908) Nr 11, S. 611-615
- Literarische Volksvergiftung, Im deutschen Reich, Jg 15 (1909) Nr 7, S. 412-420
- Jüdische Kriegshelden, Ost und West, Jg 16 (1916) Nr 2, S. 115-122 (in Compact Memory)
- מכתב של פאביוס שך, הארכיון הציוני (בעמ' 31)
הערות שוליים
- ^ 1 2 פביוס שך: תעודת פטירה בפורטל Holocaust.cz.