דחיסות לקסיקלית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־23:54, 12 בנובמבר 2017

דחיסות לקסיקלית (Lexical Density) היא מונח מתחום הבלשנות המתאר את היחס שבין מילות התוכן (שמות ופעלים) לבין מילות התפקוד (כגון מילות יחס) בטקסט נתון.^[1]

המונח "דחיסות לקסיקלית" נטבע בשנת 1979 על ידי הבלשן מיכאל האלידיי (Halliday), שמצא כי אחד ההבדלים הבולטים המבחינים בין שפה דבורה לשפה כתובה הוא הדחיסות הלקסיקלית שבהן.^[2] חישוב הדחיסות נעשה בתמניות (מספר ההיקרויות של המילה במהלך כל הטקסט) ולא בתמניות (מספר המילים השונות המופיעות בטקסט),^{[דרושה הבהרה]} מכיוון שקבוצת מילות התפקוד היא קבוצה קטנה וסגורה, ולכן מספר התבניות שבה קטן יחסית, לעומת קבוצת מילות התוכן, שהיא קבוצה פתוחה ויצרנית. עובדה זו יכולה להשפיע על תוצאות הבדיקה ולהטות את הכף לטובת מילות התוכן.^[3]

במחקרים נמצא^[4] כי מידת הדחיסות הלקסיקלית גבוהה בהתאם למידת הרשמיות של הטקסט והמשלב שלו. כלומר, השפה הכתובה דחוסה יותר מזו הדבורה, והיא מתאפיינת בשיעור גבוהה של מילות תוכן לעומת מילות התפקוד. אחד ההסברים לתופעה זו הוא שבשיח הכתוב המבנים התחביריים מורכבים, ארוכים ודחוסים מבחינה רעיונית יותר מאשר בשפה הדבורה, וזאת משום שבניגוד לשיח הדבור, הכותב יוצא מנקודת הנחה שהנמען יכול לחזור ולקרוא בטקסט אם אינו מבין משהו.^[5] בניגוד לכך, השפה הדבורה מתאפיינת בהפקה מידית הנעשית באינטראקציה בין הדוברים, ולכן פעמים רבות משתמשים הדוברים במילות תפקוד שונות הקשורות לשמירה על תקשורת רציפה וקשרים בין אישיים.

דוגמה

להלן דוגמה להמחשת הבדלים הדחיסות הלקסיקלית בין אופנויות השפה:^[1] שני משפטים בעלי תוכן זהה, הראשון מופיע בצורתו הכתובה, ואילו השני "תורגם" למקבילה הדבורה שלו (כלומר,] השערה לניסוחו אילו היה נאמר בעל-פה בזמן שיחה):

לשון כתובה
”השקעה במסילות ברזל – משמעותה התחייבות לטווח ארוך.”
משפט שמני (ללא פועל) ובו 6 מילות תוכן ומילת תפקוד אחת.

לשון דבורה משוערת
”אם אתה משקיע במסילות ברזל, זאת אומרת שאתה מתכוון להתחייב לטווח ארוך.”
שני משפטים פועליים ובהם 7 מילות תוכן ו5 מילות תפקוד.

הערות שוליים

^ ¹ ² האלידיי מא"ק, שפה דבורה ושפה כתובה, מדיבור לכתיבה, כרמל, תשנ"ו, עמ' 197-138; Johansson, V, Lexical Diversity and Lexical Density in Speech and Writing: A Developmental Perspective, Working Papers 53, 2008, עמ' 61-79.
^ Chafe, W and Tannen, D, The Relation between Written and Spoken Language, Anthropol 16, 1987, עמ' 383-407.
^ שלזינג', י', לשונות העיתון: מאפיינים סגנוניים בלשון העיתונות היומית הכתובה, אוניברסיטת בן גוריון, 2000.
^ שראל, צ', לקראת מודל חדש למיון רמות פורמאליות בשיח, חלקת לשון 24, תשנ"ח.
^ רביד, ד', ניצני ההיצג הדבור בשיח העיוני, בלשנות עברית 50-51, 2002, עמ' 95-120.

[האלידיי,_שפה_דבורה_ושפה_כתובה-1] ¹ ² האלידיי מא"ק, שפה דבורה ושפה כתובה, מדיבור לכתיבה, כרמל, תשנ"ו, עמ' 197-138; Johansson, V, Lexical Diversity and Lexical Density in Speech and Writing: A Developmental Perspective, Working Papers 53, 2008, עמ' 61-79.

[2] Chafe, W and Tannen, D, The Relation between Written and Spoken Language, Anthropol 16, 1987, עמ' 383-407.

[3] שלזינג', י', לשונות העיתון: מאפיינים סגנוניים בלשון העיתונות היומית הכתובה, אוניברסיטת בן גוריון, 2000.

[4] שראל, צ', לקראת מודל חדש למיון רמות פורמאליות בשיח, חלקת לשון 24, תשנ"ח.

[5] רביד, ד', ניצני ההיצג הדבור בשיח העיוני, בלשנות עברית 50-51, 2002, עמ' 95-120.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+'''דחיסות לקסיקלית''' (Lexical Density) היא מונח מתחום ה[[בלשנות]] המתאר את היחס שבין [[מילת תוכן|מילות התוכן]] (שמות ו[[פועל (בלשנות)|פעלים]]) לבין [[מילת תפקוד|מילות התפקוד]] (כגון [[מילת יחס|מילות יחס]]) ב[[טקסט]] נתון.{{הערה|שם=האלידיי, שפה דבורה ושפה כתובה|{{צ-מאמר|מחבר=האלידיי מא"ק|שם=שפה דבורה ושפה כתובה|כתב עת=מדיבור לכתיבה|כרך=|עמ=197-138|מו"ל=כרמל|שנת הוצאה=תשנ"ו}}; {{צ-מאמר|מחבר=Johansson, V|שם=Lexical Diversity and Lexical Density in Speech and Writing: A Developmental Perspective|כתב עת=Working Papers|כרך=53|עמ=61-79|שנת הוצאה=2008}}.}}
-{{עריכה}}
-'''דחיסות לקסיקלית''' (Lexical Density) היא מונח מתחום ה[[בלשנות]] המתאר את היחס שבין מילות התוכן (שמות ו[[פועל (בלשנות)|פעלים]]) לבין מילות התפקוד (מילות יחס, מילות תפקוד ועוד) בטקסט נתון{{הערה|שם=הערה מספר 20171108063831:0|{{צ-מאמר|מחבר=האלידיי מא"ק|שם=שפה דבורה ושפה כתובה|כתב עת=מדיבור לכתיבה|כרך=|עמ=197-138|מו"ל=כרמל|שנת הוצאה=תשנ"ו}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Johansson, V|שם=Lexical Diversity and Lexical Density in Speech and Writing: A Developmental Perspective|כתב עת=Working Papers|כרך=53|עמ=61-79|שנת הוצאה=2008}}}}.
-המונח "דחיסות לקסיקלית" נטבע בשנת [[1979]] על ידי הבלשן [[מיכאל האלידיי]], שמצא כי אחד ההבדלים הבולטים המבחינים בין שפה דבורה לשפה כתובה הוא הדחיסות הלקסיקלית בהן{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Chafe, W and Tannen, D|שם=The Relation between Written and Spoken Language|כתב עת=Anthropol|כרך=16|עמ=383-407|שנת הוצאה=1987}}}}. חישוב הדחיסות נעשה בתמניות (מספר ההיקרויות של המילה במהלך כל הטקסט) ולא בתמניות (מספר המילים השונות המופיעות בטקסט), מכיוון שקבוצת מילות התפקוד היא קבוצה קטנה וסגורה, ולכן מספר התבניות שבה קטן יחסית, לעומת קבוצת מילות התוכן שהיא קבוצה פתוחה ויצרנית. עובדה זו יכולה להשפיע על תוצאות הבדיקה ולהטות את הכף לטובת מילות התוכן{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=שלזינג', י'|שם=לשונות העיתון: מאפיינים סגנוניים בלשון העיתונות היומית הכתובה|מו"ל=אוניברסיטת בן גוריון|שנת הוצאה=2000}}}}.
+המונח "דחיסות לקסיקלית" נטבע בשנת [[1979]] על ידי ה[[בלשן]] [[מיכאל האלידיי]] (Halliday), שמצא כי אחד ההבדלים הבולטים המבחינים בין [[שפה דבורה]] ל[[שפה כתובה]] הוא הדחיסות הלקסיקלית שבהן.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Chafe, W and Tannen, D|שם=The Relation between Written and Spoken Language|כתב עת=Anthropol|כרך=16|עמ=383-407|שנת הוצאה=1987}}.}} חישוב הדחיסות נעשה בתמניות (מספר ההיקרויות של המילה במהלך כל הטקסט) ולא בתמניות (מספר המילים השונות המופיעות בטקסט),{{הבהרה|"בתמניות ... ולא בתמניות"?}} מכיוון שקבוצת מילות התפקוד היא קבוצה קטנה וסגורה, ולכן מספר התבניות שבה קטן יחסית, לעומת קבוצת מילות התוכן, שהיא קבוצה פתוחה ויצרנית. עובדה זו יכולה להשפיע על תוצאות הבדיקה ולהטות את הכף לטובת מילות התוכן.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=שלזינג', י'|שם=לשונות העיתון: מאפיינים סגנוניים בלשון העיתונות היומית הכתובה|מו"ל=אוניברסיטת בן גוריון|שנת הוצאה=2000}}.}}
-מחקרים מצאו{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=שראל, צ'|שם=לקראת מודל חדש למיון רמות פורמאליות בשיח|כתב עת=חלקת לשון|כרך=24|שנת הוצאה=תשנ"ח}}}} כי ככל שמידת הרשמיות של הטקסט והמשלב שלו גבוהים יותר כך הדחיסות הלקסיקלית תהיה גבוהה בהתאם. כלומר, השפה הכתובה דחוסה יותר מזו הדבורה, והיא מתאפיינת בשיעור גבוהה של מילות תוכן לעומת מילות התפקוד. אחד ההסברים לתופעה זו היא שבשיח הכתוב המבנים התחביריים מורכבים, ארוכים ודחוסים מבחינה רעיונית יותר מאשר בשפה הדבורה, וזאת משום שבניגוד לשיח הדבור הכותב יוצא מנקודת הנחה שהנמען יכול לחזור ולקרוא בטקסט אם אינו מבין משהו{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=רביד, ד'|שם=ניצני ההיצג הדבור בשיח העיוני|כתב עת=בלשנות עברית|כרך=50-51|עמ=95-120|שנת הוצאה=2002}}}}. בניגוד לכך, השפה הדבורה מתאפיינת בהפקה מידיית הנעשית באינטראקציה בין הדוברים, ולכן פעמים רבות משתמשים הדוברים מילות תפקוד שונות הקשורות לשמירה על תקשורת רציפה ו[[קשרים בין-אישיים|קשרים בין אישיים]].
+במחקרים נמצא{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=שראל, צ'|שם=לקראת מודל חדש למיון רמות פורמאליות בשיח|כתב עת=חלקת לשון|כרך=24|שנת הוצאה=תשנ"ח}}.}} כי מידת הדחיסות הלקסיקלית גבוהה בהתאם למידת הרשמיות של הטקסט וה[[משלב]] שלו. כלומר, השפה הכתובה דחוסה יותר מזו הדבורה, והיא מתאפיינת בשיעור גבוהה של מילות תוכן לעומת מילות התפקוד. אחד ההסברים לתופעה זו הוא שבשיח הכתוב המבנים התחביריים מורכבים, ארוכים ודחוסים מבחינה רעיונית יותר מאשר בשפה הדבורה, וזאת משום שבניגוד לשיח הדבור, הכותב יוצא מנקודת הנחה שהנמען יכול לחזור ולקרוא בטקסט אם אינו מבין משהו.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=רביד, ד'|שם=ניצני ההיצג הדבור בשיח העיוני|כתב עת=בלשנות עברית|כרך=50-51|עמ=95-120|שנת הוצאה=2002}}.}} בניגוד לכך, השפה הדבורה מתאפיינת בהפקה מידית הנעשית ב[[אינטראקציה]] בין הדוברים, ולכן פעמים רבות משתמשים הדוברים במילות תפקוד שונות הקשורות לשמירה על תקשורת רציפה ו[[קשרים בין-אישיים|קשרים בין אישיים]].
 == דוגמה ==
-דוגמה להמחשת הבדלים הדחיסות הלקסיקלית בין אופנויות השפה{{הערה|שם=הערה מספר 20171108063831:0}}:
+להלן דוגמה להמחשת הבדלים הדחיסות הלקסיקלית בין אופנויות השפה:{{הערה|שם=האלידיי, שפה דבורה ושפה כתובה}} שני משפטים בעלי תוכן זהה, הראשון מופיע בצורתו הכתובה, ואילו השני "תורגם" למקבילה הדבורה שלו (כלומר,] השערה לניסוחו אילו היה נאמר בעל-פה בזמן שיחה):
+{|
+| valign="top" |
-להלן שני משפטים בעלי תוכן זהה, הראשון מופיע בצורתו הכתובה, ואילו השני "תורגם" למקבילה הדבורה שלו, כלומר: השערה לניסוחו אילו היה נאמר בעל-פה בזמן שיחה.
-* <blockquote><u>לשון כתובה</u>:                 ''השקעה במסילות ברזל – משמעותה התחייבות לטווח ארוך.''</blockquote>
+{{שורות|'''לשון כתובה'''
+{{ציטוטון|השקעה במסילות ברזל – משמעותה התחייבות לטווח ארוך.}}
 משפט שמני (ללא פועל) ובו 6 מילות תוכן ומילת תפקוד אחת.
+}}
-* <blockquote><u>לשון דבורה משוערת</u>:     ''אם אתה משקיע במסילות ברזל, זאת אומרת שאתה מתכוון להתחייב לטווח ארוך.''</blockquote>
+| valign="top" |
+{{שורות|'''לשון דבורה משוערת'''
+{{ציטוטון|אם אתה משקיע במסילות ברזל, זאת אומרת שאתה מתכוון להתחייב לטווח ארוך.}}
 שני משפטים פועליים ובהם 7 מילות תוכן ו5 מילות תפקוד.
+}}
+|}
-== קישורים חיצוניים ==
-* [http://joseph-levine.co.il/tag/%D7%A1%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%9C%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%AA/ ריאיון עם פרופ' אליעזר ויצטום]
-* [http://joseph-levine.co.il/tag/%D7%A1%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%9C%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%AA/ עבודת הדוקטור של חנה צימרמן, עמ' 16]
 == הערות שוליים ==