מילת יחס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מילת יחס או מילית יחס היא מילית המהווה חלק דיבר ומציינת את היחס בין שמות עצם או בין פעולה לשם עצם. שייכת לקבוצת המיליות.

תפקידן של מילות היחס הוא בקישור בין הפועל לשם עצם והיחס בין שמות עצם. לדוגמה: הכיסא ליד השולחן. הבית בשדרה. נפלתי מהכיסא. עליתי לראש ההר.

דוגמאות למיליות יחס בעברית: את, אל, של, מן, בתוך, על, ליד, אצל, בשביל ועוד. לאלה מצטרפות האותיות ב, כ, ל, מ (אותיות בכל"מ) שהן קיצור של מילות היחס (בהתאמה) בתוך, כמו, אל, מן.

ניתן להטות חלק ממילות היחס על ידי הוספת כינוי גוף:

  • ליד - לידי (ליד+ אני), לידך לידנו...
  • מן- ממני, ממך, ממנו, ...
  • ל - לי, לך, להם...

קיימות מילות יחס אשר לא ניתן להטותן: לרגל, בלי, כדי, דרך, למרות.

הערה: ה"א הידיעה אינה מילת יחס.

צירוף של מילת יחס + שם עצם נקרא צירוף יחס.

דוגמאות:

ישבתי על הכיסא. "על" מילת יחס, כיסא- שם עצם, על הכיסא = צירוף יחס.

ביקרתי אצל דני . "אצל" - מילת יחס, דני - שם עצם, אצל דני = צירוף יחס.

מילת יחס בצירוף פועלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה לשימוש במילת יחס מוצרכת, כחלק ממשלים פועל:

  • דני גר בעפולה - מכיוון שהפועל "גר" מצריך משלים של מקום (אי אפשר להשמיט אותו), מילת היחס ב- משמשת במשפט כמילת יחס מוצרכת, לקישור בין הפועל "גר" ובין המושא העקיף "עפולה".

בשפות רבות יש בכוחן של מילות היחס המוצרכות לשנות את הוראתו של הפועל. כך, למשל, יש הבדל בין הצירופים הפעליים "קינא ב-" (בהוראת "קנאה") ו"קינא ל-" (בהוראת "קנאות (דתית)").

דוגמה לשימוש במילת יחס בלתי מוצרכת, כחלק מתיאור:

  • דני אכל גלידה בירושלים - מכיוון שהפועל "אכל" לא מצריך משלים מקום, הצירוף "בירושלים" מתפקד כתיאור מקום ולא כ"משלים מקום מחויב". כלומר, המילית ב־ היא בלתי־מוצרכת.

מילת יחס בצירוף תוארי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה לשימוש במילת יחס כחלק מלוואי צירוף יחס:

  • הבית בחיפה נמכר בשנה שעברה - צירוף היחס "בחיפה" אינו מתקשר לפועל, אלא משמש לתיאור של שם העצם "בית" (הוא עונה על השאלה "איזה בית?"). המילית ב- משמשת לתיאור יחס בין שני שמות עצם.
Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.