אתיופיה – הבדלי גרסאות

עריכת הקישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ שוחזר מעריכות של 79.176.106.57 (שיחה) לעריכה האחרונה של קאגה
שורה 1: שורה 1:
{{מדינה
| שם = אתיופיה
| שם בשפת המקור = የኢትዮጵያ ፌዴራላዊ ዲሞክራሲያዊ ሪፐብሊክ
| מדינה = הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית {{ש}} של אתיופיה
| מוטו לאומי = אין
| המנון = "[[המנון אתיופיה|צעדי קדימה, אדמת אתיופיה היקרה]]"
| קובץ המנון = Wedefit Gesgeshi Widd Innat Ittyoppya.ogg
| יבשת = [[אפריקה]]
| שפה רשמית = [[אמהרית]]
| עיר בירה = [[אדיס אבבה]]
| קואורדינטות של הבירה = {{coord|9.03|N|38.74|E|display=inline|type:city}}
| העיר הגדולה ביותר = [[אדיס אבבה]]
| משטר = [[רפובליקה פדרלית]] [[דמוקרטיה|דמוקרטית]]
| דת = <small>[[נצרות]] (62.8%){{ש}}[[אסלאם]] (33.9%){{ש}}אמונות שבטיות (2.6%){{ש}}אחרים (0.6%)</small>{{הערה|שם=bx|{{Cite journal|last=Abegaz|first=Berhanu|date=June 1, 2005|title=Ethiopia: A Model Nation of Minorities|url=http://bxabeg.people.wm.edu/Ethiopia.Census%20Portrait.pdf|journal=|volume=|pages=|access-date=2017-07-27|via=}}}}
| הקמה = [[1978 לפנה"ס]]
| אירועי הקמה = - [[דעמת|ממלכת דעמת]] {{ש}}
- [[קיסרות אקסום]] {{ש}}
- [[שושלת זאגווה|ממלכת זאגווה]] {{ש}}
- [[האימפריה האתיופית]] {{ש}}
- [[מלחמת השחרור האתיופית|הכרזת השחרור]] {{ש}}
- [[החונטה הצבאית האתיופית|השלטון הצבאי]] {{ש}}
- [[הרפובליקה העממית הדמוקרטית של אתיופיה|אתיופיה הסוציאליסטית]] {{ש}}
- [[ממשלת המעבר האתיופית|תקופת המעבר]] {{ש}}
- הרפובליקה הפדרלית
| תאריכי הקמה = [[המאה ה-8 לפנה"ס]] {{ש}}
[[המאה ה-1 לפנה"ס]] {{ש}}
[[916]] {{ש}}
[[10 באוגוסט]] [[1270]] {{ש}}
[[31 בינואר]] [[1942]] {{ש}}
[[12 בספטמבר]] [[1974]] {{ש}}
[[1 בפברואר]] [[1987]] {{ש}}
[[27 במאי]] [[1991]] {{ש}}
דצמבר [[1995]]
| ישות קודמת = {{דגל|אתיופיה (1975-1987, 1991-1996)}} [[ממשלת המעבר האתיופית]]
| אחוז מים = 0.7
| מטבע = [[ביר אתיופי]]
| סימון מטבע = ETB
| אזור זמן = +3
| סיומת אינטרנט = et
| קידומת טלפון = 251
|מפה={{מפת איתור/אפריקה|מדינה=אתיופיה}}
|מפה נוספת={{מפת מיקום|מדינה=אתיופיה|שם=אתיופיה|אורך=38|רוחב=10|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=ריק}}
|דגל=Flag of Ethiopia.svg
|סמל=Coat_of_arms_of_Ethiopia.svg}}
{{כתב חבשי}}
'''הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של אתיופיה''' (ב[[אמהרית]]: '''የኢትዮጵያ ፌዴራላዊ ዲሞክራሲያዊ ሪፐብሊክ''') היא [[מדינה]] ב[[קרן אפריקה]] שב[[מזרח אפריקה]]. אתיופיה גובלת בצפון ב[[אריתריאה]], ב[[סודאן]] וב[[דרום סודאן]] במערב, ב[[קניה]] בדרום, ב[[סומליה]] ב[[מזרח]] וב[[ג'יבוטי]] בצפון-מזרח. אתיופיה היום היא פדרציה של שישה מחוזות אתניים, שלושה מחוזות מולטי-אתניים ושתי ערים עצמאיות. המדינה מכונה בחוקתה "הפדרציה האתיופית השנייה" ומוגדרת כ[[פדרציה]] דמוקרטית [[רב-לאומית]] שצורת שלטונה [[רפובליקה]].

אתיופיה היא ארץ בעלת היסטוריה רצופה עתיקה ביותר. המדינה המודרנית היא המשכה של [[האימפריה האתיופית]], שהיא עצמה מקורה ב[[קיסרות אקסום]]. זו, על פי המסורת, התפתחה ממלכות [[שבא]] אשר קמה בשנת [[המאה ה-19 לפנה"ס|1978 לפנה"ס]]. ה[[נצרות]] הוכרזה כדת המדינה בשנת [[325]] לספירה, וכך הפכה אתיופיה למדינה השנייה ולאימפריה הראשונה שקיבלה את הנצרות. במהלך [[המאה השביעית]] הגיע גם [[אסלאם]] לאזור, מה שהחל את [[תקופת החושך האתיופית]], שבמהלכה התפשטה ממלכת אקסום דרומה, ואיבדה שטחים בצפון שנכבשו על ידי המוסלמים. בתחילת [[ימי הביניים]] הפכה אתיופיה ל[[תור הזהב של אתיופיה|אחת מהאימפריות החזקות בתבל]], ובסופם החלה הידרדרות. במהלך [[העת החדשה]] התרחבו גבולות המדינה, אך מאפייניה המדיניים ותשתיתה התרבותית המשיכו להתבסס על מקורותיה הקדומים שראשיתם בתקופה האקסומית. שמה הקודם של אתיופיה נקרא [[חבש]].

אתיופיה מנהלת מדיניות עצמאית השונה מיבשת [[אפריקה]] וממדינות [[המזרח התיכון]], אך מאידך היא מובילה במספר תחומים ביבשת. בשנת [[1923]] היא הפכה לחברה ב[[חבר הלאומים]], ובשנת [[1942]] היא חתמה על הצהרת [[האומות המאוחדות]], והייתה אחת מ-51 המדינות המייסדות של הארגון. בעקבות כך היא קיבלה עמדת בכורה ביבשת וזכתה לארח את מרכז [[האו"ם]] באפריקה. אתיופיה היא גם אחת ממייסדות [[האיחוד האפריקאי]], ומזכירות הארגון שוכנת בבירתה, [[אדיס אבבה]].

==שם המדינה==
השם ה[[יוונית|יווני]] "[[איתיופיה]]" מהמילה היוונית "איתיופס" (Αἰθίοψ, אתיופי), המורכבת משתי מילים יווניות (αἴθω + ὤψ), ופירושה "פנים צרובות". השם נזכר לראשונה אצל ההיסטוריון היווני [[הרודוטוס]] ([[המאה ה-5 לפנה"ס]]). על פי [[ספר אקסום]] ([[המאה ה-15]]), השם נלקח משמו של "איתיופיס", בנו של [[כוש בן חם]]. היוונים השתמשו במושג "אתיופיה" כמונח גאוגרפי שהתייחס לאזור שמתחת לסהרה. הישות הדומיננטית באותם זמנים באזור הייתה [[ממלכת כוש]] וכך גם הייתה ההתייחסות היוונית בעיקר לכוש בשם אתיופיה. השימוש הראשון בשם "אתיופיה" בהתייחסות לחבש הייתה לאחר שה[[נצרות]] הוכרזה ב[[האימפריה החבשית|אימפריה החבשית]] כדת המדינה על ידי הקיסר [[אזנה, קיסר אקסום|אזנה]] ב-[[325]] והשם אתיופיה הפך לשם הנוצרי של האימפריה, בייחוד לאחר כיבושה של ממלכת כוש על ידי חבש המתנצרת ב-[[340]]{{הערה|1=Munro-Hay, Aksum, pp. 79, 224|שמאל=כן}}.

שם המזוהה רבות עם אתיופיה המודרנית הוא "חבש", מושג אשר נלקח משמם של ה[[עם|עמים]] השמיים החיים בצפון [[הרמה האתיופית]] - ה[[חבשים]]. השם מציין את האזור הגאוגרפי בין [[הנילוס הכחול]] ל[[הים האדום|ים האדום]] ובו חיים רוב רובם של החבשים. מקורו של השם חבשים הוא ב[[ערבית]] ("الحبشة" - "אל-חבשה") ומשמעותו "ערב רב"{{הערה|1=William Pulleyn, The Etymological Compendium, p. 270.|שמאל=כן}}. הכוונה היא לשלל השבטים השמיים שהיגרו לאזור מ[[חצי האי ערב]], בעיקר מ[[תימן]], מ[[המאה ה-20 לפנה"ס]] ועד למאות הראשונות לספירה. על פי ההיסטוריון [[אדוארד גלאסר]], השימוש הראשון בשם היה ב-[[1460 לפנה"ס]], מ[[הירוגליף]] "חבסטווי", שם שבו השתמשה מלכת מצרים [[חתשפסות]] על מנת לתאר את תושבי [[ארץ פונט]]{{הערה|שם=EA 2005|1=Herausgegeben von Uhlig, Siegbert, Encyclopaedia Aethiopica: D-Ha. Wiesbaden:Harrassowitz Verlag, 2005. pp. 948.}}. הכתובת הראשונה המוסכמת על פי רוב לשם חבשים היא מן [[המאה ה-2]], שנמצאה בתימן{{הערה|1=Stuart Munro-Hay, Aksum: A Civilization of Late Antiquity (Edinburgh: University Press. 1991), p. 39.|שמאל=כן}}, בכתובות אלו הוזכר השם "חבשט" כשם של קבוצה אתנית מהאימפריה החבשית מול חופי תימן וכן כשם כולל למספר שבטים ב[[המאה ה-3|מאה ה-3]] שמהווים את העדות השונות בחבש{{הערה|1=Munro-Hay, Aksum, p. 66.|שמאל=כן}}. השם "אביסיניה" הוא גלגולו של השם "חבש" מערבית, שהתגלגל ללשונות [[אירופה]]{{הערה|1=Munro-Hay, Aksum, p. 19|שמאל=כן}}.

בעבר היה נהוג גם להשתמש בשם "הודו" - "india" ככינוי לאזור חבש, במנותק מהאזור הגאוגרפי-יווני "אתיופיה". משום שהשם אתיופיה שימש בעיקר ככינוי לממלכת כוש ולא לחבש, היה נהוג להשתמש בשם "הודו" (או "הודו שעל היבשה", להבדיל מ[[תת-היבשת ההודית]] היא חצי אי ענק) לתיאור חבש, כיוון שעל פי היוונים החבשים היו קרובים בצבע עורם ובמראם הפיזי להודים ולא לאפריקאים. כמו כן הם קוטלגו כ[[ערבים|עם ערבי]]{{הערה|שם=EA 2005}}, מה שיצר בלבול נוסף. היסטוריונים חוקרי ארצות ואחרים השתמשו בשם "הודו" לתיאור מספר מדינות וארצות{{הערה|1=Philip Mayerson, [http://www.jstor.org/stable/603021 '''A Confusion of Indias: Asian india and African India in the Byzantine Sources'''], p. 169 - 174|שמאל=כן}}. השפעה מוקדמת של השם נראית גם ב[[ספר היובלים]], שם נרשם ש"ארץ הודו" היא חלק מארצות [[שם בן נח]]{{הערה|{{דעת||daat/hasfarim/hayovlim/8.htm|יובלים, פרק ח', פסוק ל"ב}}}}, שם גם הכוונה לחבש.

==גאוגרפיה==
[[קובץ:Ethiopia_shaded_relief_map_1999,_CIA.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מפת אתיופיה]]
{{הפניה לערך מורחב|גאוגרפיה של אתיופיה}}

שטחה הכולל של אתיופיה הוא 1,100,000 קמ"ר, היא שוכנת במזרח [[אפריקה]] ותופסת את רוב [[קרן אפריקה]], שהיא הקצה המזרחי של היבשת האפריקנית. בצפונה היא גובלת ב[[אריתריאה]], במערבה ב[[סודאן]] וב[[דרום סודאן]], בדרום ב[[קניה]], במזרח ב[[סומליה]] ובצפון מזרח ב[[ג'יבוטי]]. מבחינה גאוגרפית אתיופיה מאופיינת ב[[רמה (גאוגרפיה)|רמות]] גבוהות בגובה של בין 1,800 ל-3,000 מטרים מעל [[גובה פני הים]], עם הרים אשר מגיעים לגובה של 4,620 מטרים שנחצות על ידי [[נחל]]ים ואזורים [[הר]]ריים, שמחולקים על ידי [[הבקע הסורי-אפריקני]]. הבקע עובר מדרום-מערב לצפון-מזרח וסביבו שטח [[מדבר]]י נמוך יותר. מגוון סוגי השטח הרבים מביא לגיוון גדול ב[[אקלים]], ב[[אדמה]], ב[[צמחייה]] ובדגמי התיישבות במדינה.

הגובה והמיקום הגאוגרפי של המדינה יוצרים שלושה אזורים אקלימיים: האזור הקריר, מעל 2,600 מטר, שם ה[[טמפרטורה|טמפרטורות]] הממוצעות הן מ-8°- ועד 8° מעלות; האזור הממוזג, בגבהים של בין 1,900 ל-2,400 מטר, עם טמפרטורות הנעות בין 8° ל-20° מעלות; והאזור החם, מתחת ל-1,900 מטר, שהוא [[אקלים טרופי|טרופי]] או לח ובו טמפרטורות הנעות בין 20° ל-38° מעלות. העונה ה[[גשם|גשומה]] היא מאפריל ועד אמצע אוקטובר (וארוכה מעט יותר ברמות הדרומיות), עם גשמים מקומיים מפברואר ועד סוף מרץ; שאר השנה לרוב יבשה.

אתיופיה היא ארץ מגוונת מבחינה [[אקולוגיה|אקולוגית]]. [[אגם טאנה]] בצפון-מזרח המדינה הוא מקור [[הנילוס הכחול]] שזורם ל[[סודאן]] ומתמזג שם עם [[הנילוס הלבן]]. יתרה מזאת, באתיופיה מספר גדול של מינים [[אנדמיות (מיון עולם הטבע)|אנדמיים]] המצויים רק בה, לדוגמה [[בבון זהוב]] (שלמעשה, אינו סוג של בבון), [[קודו הרים|קודו ההרים]], [[יעל אתיופי]], [[זאב חבשי|הזאב האתיופי]], ו[[בובאל סוואיני]] ([[תת-מין]] נדיר של [[בובאל]]). גם ה[[פרס (עוף)|פרס]], דורס ממשפחת הנשריים שקינן פעם בישראל וניזון מפריסת עצמות, חי באזורים ההרריים של צפון אתיופיה. באתיופיה גם מספר רב של בעלי חיים המצויים רק במזרח אפריקה: [[צבי סומרינג]], [[צבי גראנט]], [[צבי ספיקי]], [[צבי קלארק]], [[ערוד]], [[אנטילופת ביירה]], [[קודו זוטר]], [[ראם ביסה]] ומינים אחדים של [[דיקדיק]].

==היסטוריה==
{{ערך מורחב|היסטוריה של אתיופיה}}
===העת העתיקה===
{{הפניה לערך מורחב||ערכים= [[אתיופיה הפרהיסטורית]], [[ארץ פונט]]}}
{{היסטוריה של אתיופיה}}
ההתיישבות באתיופיה היא עתיקה מאוד. ראיות להתיישבות זו נמצאו ב[[הרמה האתיופית|רמה האתיופית]], בעיקר מאובנים של אבות האנושות אשר התגלו במדינה זו ותוארכו כבני 5.9 מיליוני שנים.

האזור שמכנים היום "אתיופיה" נקרא על ידי סוחרים מצריים "פונט" או "ים", כבר ב-[[המאה ה-31 לפנה"ס|3000 לפנה"ס]]. המסע המצרי הראשון הידוע לאתיופיה התרחש במאה ה-25 לפנה"ס, והמסע המפורסם ביותר לשם היה של המלכה [[חתשפסות]], כנראה בערך ב-[[1495 לפנה"ס]], מכיוון שהמסע תועד בתבליטים מפורטים במקדש ב[[תביי]]. המצרים קראו לפונט גם "טא-נטג'רו" (ארץ האלים), והתייחסו אליה כאל ארץ המוצא שלהם. אם מקבלים התייחסות זו כעובדה היסטורית, הרי שאתיופיה היא מקורה של [[ציוויליזציה]] עתיקה אפילו יותר מ[[מצרים העתיקה]]{{הערה|1=[http://weekly.ahram.org.eg/2003/652/heritage.htm Older than Egypt is Ethiopia]|שמאל=כן}}.

המסורת האתיופית מספרת שבתחילה אזור אתיופיה נכבש ונשלט על ידי [[ממלכת כוש]]. מכיוון שהאזור הוא צומת דרכים בין [[המזרח התיכון]] ושאר [[אפריקה]], עמים שמיים מאזור [[תימן]] החלו להגר לאזור צפון אתיופיה ולהתעמת עם ממלכת כוש. המסורת האתיופית גורסת שבתחילה פלשו ה[[ארמים]] לאתיופיה, ומאוחר יותר הוקמה ממלכת [[סבא]] (היא [[שבא]]) ב-[[1978 לפנה"ס]] על ידי צאצאי [[יקטן בן עבר]] בתימן. מאוחר יותר התפשטה ממלכה זו לאזור צפון אתיופיה, והארמים, שהיגרו גם הם לאזור, התעמתו עם ממלכת כוש ועם ממלכת סבא. על פי המסורת, כאשר הומלך ב-[[975 לפנה"ס]] [[מנליק]], בנה של [[מלכת שבא]], הוא ייסד את [[ממלכת אקסום]] שעתידה הייתה לשלוט על האזור במשך אלפי שנים. נכדו של מנליק, המלך [[סארה הראשון]], הביס את הארמים ואת צבאות ממלכת כוש.

=== האימפריה החבשית ===
{{הפניה לערך מורחב|קיסרות אקסום}}

המסורת האתיופית גורסת כי [[קיסרות אקסום|ממלכת אקסום]] הוקמה במאה העשירית לפנה"ס, אך הארכאולוגיה ממקמת את עלייתה של אקסום רק במאה ה-1 לפנה"ס. בחפירות ארכאולוגיות שנערכו, התגלו בצפון אתיופיה שרידיה של ממלכה שמית עתיקה יותר מאקסום. ממלכה זו, המכונה "[[דעמת|ד'אמט]]", הוקמה ב[[המאה ה-10 לפנה"ס|מאה העשירית לפנה"ס]]. במספר כתובות נזכר שמה בכפוף למלכיה בשם "מלכי ד'אמט וסבא משבט האגעזי". עדויות אלו מחזקות את הטענה שממלכת סבא שלטה באזור ושבט האגעזי שלט בה ובד'אמט, אך לא ברור אם הממלכה הייתה רק מחוז של סבא או ממלכה עצמאית. שפת הגעז, שהיא המקור של ה[[שפות אתיופיות שמיות|שפות האתיו-שמיות]], היא שפתו של [[שבט האגעזי]] השמי, שהיגר לאזור אתיופיה ב[[המאה ה-20 לפנה"ס|מאה ה-20 לפנה"ס]] - עובדה המחזקת את הטענה להגירה של עמים שמיים מתימן לאתיופיה. אקסום הייתה אימפריה ששלטה לא רק על שטחי [[אריתריאה]] וצפון אתיופיה של היום, אלא גם על חלקים מתימן ומ[[ערב הסעודית]]. הפלישה הראשונה המתועדת של אקסום לתימן הייתה תחת המלך [[גדרט, מלך אקסום|גדרט]] כבת בריתה של [[סבא]] כנגד [[חמיר]]. אולם, סבא הפנתה את גבה לממלכת אקסום ואיחדה כוחות עם חמיר, ובעקבות כך נחלה ממלכת אקסום הפסד צורם בפלישתה לחמיר, אולם עדיין הצליחה להחזיק את האזור שנשלט על ידה בתימן טרם הפלישה.
[[קובץ:LocationAksumiteEmpire.png|שמאל|ממוזער|225px|אקסום תחת הקיסר [[אזנה, קיסר אקסום|אזנה]]]]
באמצע [[המאה ה-3]], מלך אקסום [[סאמבראוטאס, קיסר אקסום|סאמבראוטאס]] שינה את תואר מלכי אקסום מ"מלך" ל"קיסר" ואקסום הפכה לקיסרות באופן רשמי. בתקופה זו צברה קיסרות אקסום כוח והפכה לאחת מארבע המעצמות של העולם העתיק (לצד [[סין (אזור)|סין]], [[האימפריה הרומית]] ו[[האימפריה הפרתית]]){{הערה|1=כך כתב הנביא הפרסי [[מני (מניכאיזם)|מני]]{{דרוש מקור}}}}. שיא כוחה של האימפריה היה מ[[המאה ה-4]] עד לאמצע [[המאה ה-6]]. בשנת [[325]] אקסום הוכרזה על ידי הקיסר [[אזנה, קיסר אקסום|אזנה]] כמדינה נוצרית, והייתה למדינה השנייה בעולם שקיבלה את הנצרות (לאחר [[ארמניה]]) והאימפריה הראשונה שקיבלה את הנצרות כדת מדינה. בתקופה זו כבשה אקסום את [[ממלכת כוש]] הסודאנית וכן חלקים גדולים מאזור צפון מרכז אתיופיה של היום. תחת הקיסר [[כלב, קיסר אקסום|כלב]] כבשה אקסום את חמיר שבתימן, יחד עם כוחות [[האימפריה הביזנטית|ביזנטיים]]. אקסום כבשה גם חלקים גדולים מ[[חצי האי ערב]] והצליחה לכבוש גם את העיר [[מכה]], אולם בסופו של דבר הפסידה אקסום את האזורים בחצי האי ערב, שנפלו בידי [[האימפריה הסאסאנית]].

תקופת דעיכתה של אקסום ידועה בשם [[תקופת החושך האתיופית]]. תקופה זו החלה בלחימה בין כוחות מוסלמיים ואקסומים, שבסופה איבדה אקסום את השליטה באזור חוף [[ים סוף]]. בשלב זה החלה אקסום להרחיב את שליטתה בשטחי אתיופיה דהיום, עד כי שטחה כלל כמעט את כל האזור שמצפון ל[[הנילוס הכחול|נילוס הכחול]]. כיבושים אלו של אקסום נמשכו, והמטרה הבאה הייתה הממלכה היהודית של [[ביתא ישראל]]. מלך היהודים [[גדעון הרביעי]] נהרג בקרבות ובתו [[יהודית המלכה]] ירשה אותו. היא כרתה ברית עם ה[[אגאווים]], שסבלו מהכיבושים האקסומיים, והצליחה לכבוש את אקסום. בעקבות כך נמלטו קיסרי אקסום ל[[שאווה]], והמשיכו לשלוט באזור זה. בשנת [[928]] נוסדה [[שושלת זאגווה]] שגדול שליטיה היה [[לליבלה, קיסר אתיופיה|לליבלה]], והם שלטו על אתיופיה עד לעליית [[השושלת הסולומונית]] ב-[[1270]].

===האימפריה האתיופית===
{{הפניה לערך מורחב|האימפריה האתיופית}}
לאחר שעלתה לשלטון [[השושלת הסולומונית]] החל [[תור הזהב של אתיופיה|תור הזהב של האימפריה האתיופית]]. בתקופה זו הפכה אתיופיה לישות מדינית חשובה ב[[קרן אפריקה]]. היא החלה לנהל יחסי חוץ עם מדינות [[אירופה]] וחיזקה את קשריה הצבאיים והמסחריים עם [[האימפריה הפורטוגזית]]. במהלך [[מלחמת אתיופיה-אדאל]] כוחות מוסלמיים בראשותו של [[אחמד גראן]] פלשו לאתיופיה וגרמו להרס רב. האתיופים, יחד עם בעלי בריתם הפורטוגזים, הצליחו לשחרר את אתיופיה מעול הכיבוש והתמודדו כנגד ה[[אורומו (עם)|אורומו]] אשר [[הגירה|היגרו]] לתוך שטח אתיופיה. האתיופים נלחמו נגדם ללא הצלחה, ובסופו של דבר האורומו הפכו לחלק מאוכלוסיית האימפריה. כמו כן בתקופה זו נלחמו האתיופים גם נגד כוח מוסלמי חדש - [[האימפריה העות'מאנית]], והצליחו להדוף אותה.

במהלך שלטון הקיסר [[סוסוניוס, קיסר אתיופיה|סוסוניוס]], שבישר על תחילת שלטונו של [[השושלת הגונדרית|ענף גונדר]], התחוללה [[מלחמת אזרחים]] בין נאמני [[הכנסייה האתיופית]] לבין תומכי [[הכנסייה הקתולית]]. המלחמה, שהחלה בהמרת דתו של הקיסר לקתוליות, גרמה למותם של אלפים. בנו של סוסוניוס, [[פאסילידס, קיסר אתיופיה|פאסילידס]], גירש את האירופים ([[פרנג'ים]]) שגרמו למלחמה, והתחיל את [[תקופת התחייה האתיופית|תקופת הרנסאנס האתיופית]], שבה חלו תמורות בתרבות האתיופית. במהלך סוף התקופה פרצו סכסוכים אתניים בין האורומו ה[[מוסלמים]] לבין ה[[חבשים]] ה[[נוצרים]] על השלטון באימפריה. ה[[ראס]] [[מיכאל סהול]] נקרא לתווך בין הצדדים, אך הפך בפועל לראש הקבוצה הנוצרית, ובעקבות כך הוא שלט על אתיופיה ביד רמה ורצח את הקיסר הפרו-אורומו [[יואס הראשון, קיסר אתיופיה|יואס הראשון]]. בנקודה זו התחילה [[תקופת השופטים האתיופית]], המאופיינת בהתרופפות המשטר הקיסרי ובעליית מצביאים מקומיים. מסוף [[המאה ה-18]] שליטי אתיופיה [[דה-פקטו]] היו סגני הקיסרים מ[[שושלת יג'ו]]. התקופה הסתיימה כאשר [[קאסה היילו]] החליט [[איחוד אתיופיה|לאחד את אתיופיה]] תחת מנהיגותו, והצליח לכבוש ולהביס את השליטים המחוזיים השונים, ובסופו של דבר הפך קאסה לקיסר [[תוודרוס השני, קיסר אתיופיה|תוודרוס השני]].

תוודרוס הצליח לאחד את אתיופיה, לשמור על [[הכנסייה האתיופית]] תחת מרותו והיה הקיסר המודרני הראשון של האימפריה. כאשר נכנס לעימות עם הבריטים הוביל הדבר ל[[המשלחת הצבאית לאתיופיה (1868)|מלחמה האנגלו-אתיופית]] ולהתאבדות הקיסר. לאחר מותו החלה תקופה קצרה של אי-ודאות בקשר לשלטון תחת הקיסר הזגאווי [[תקלה גיורגיס השני, קיסר אתיופיה|תקלה גיורגיס השני]], אולם בהמשך עלה לשלטון הקיסר ה[[יוהנס הרביעי, קיסר אתיופיה|יוהנס הרביעי]]. האימפריה האתיופית הצליחה לנצח בשלוש מלחמות גורליות: הראשונה - [[מלחמת מצרים-אתיופיה]], השנייה - הקרבות כנגד האיטלקים והשלישית - [[מלחמת סודאן-אתיופיה]], שגרמה למותו של הקיסר. לאחר מות הקיסר עלה לכס הקיסרות מלך [[שאווה]] [[מנליק השני]], שהתחיל לבסס את שלטון אתיופיה בקרן אפריקה. תחת שלטונו האימפריה התפשטה מזרחה, מערבה ודרומה, תוך שיתוף פעולה עם מדינות אירופה, ש[[המירוץ לאפריקה|השתלטו על שטחים נרחבים באפריקה]], תוך כדי שאתיופיה הגדילה תוך כדי כך את שטחה על חשבון מדינות ושבטים מקומיים וסיפחה אזורים נרחבים, עד כי שטחה גדל פי ארבעה. כך הפכה האימפריה האתיופית למדינה האפריקנית היחידה שהשתתפה במירוץ לאפריקה. תוך כדי כך החלה אתיופיה תהליך של מודרניזציה, והיא התחילה להוות איום על שלטון המדינות האירופאיות באזור. לאחר ניצחון האתיופים ב[[המלחמה האיטלקית-אתיופית הראשונה|מלחמה כנגד האיטלקים]] חדלה אירופה לזלזל בכוח האתיופים, והפכה לספקית נשק לאימפריה עצמה.

לאחר מותו של מנליק השני הוא ציווה שנכדו [[ייאסו החמישי|ליג' ייאסו]] ישב על כס המלוכה, אולם לליג' ייאסו היה רקע מוסלמי מצד אביו שרצה להחליש את הצמרת האתיופית, והוא נתן עדיפות למחוזות של אתיופיה במטרה להחליש את השלטון המרכזי. כמו כן הוא הימר על התחזקות האסלאם ושיתף פעולה עם [[סודאן]] ו[[האימפריה העות'מאנית]]. אולם בעקבות כך הוא הודח על ידי האליטה הנוצרית - שואנית באתיופיה, ובשנת [[1916]] עלתה לשלטון [[זאודיתו, קיסרית אתיופיה|זאודיתו]], בתו של מנליק, ו[[ראס טפרי]] הוכרז כיורש העצר. בשנת [[1930]] תפס ראס טפארי מקונן את כס הקיסרות, ואימץ לעצמו את השם [[היילה סלאסי]].

שלטונו של היילה סלאסי התערער בעקבות [[המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה]] בשנת [[1936]]. האיטלקים החלו את הפלישה ב-[[2 באוקטובר]] אותה שנה, כבשו את עיר הבירה [[אדיס אבבה]] ב-[[5 במאי]] ו[[אתיופיה הכבושה|השתלטו סופית על אתיופיה]] ב-[[9 במאי]]. בעקבות זאת ברח הקיסר לגלות ל[[ירושלים]], שם השאיר את משפחתו, ומשם המשיך ל[[אנגליה]]. בעצרת [[חבר הלאומים]] הוא הכריז שמי שיוותר על אתיופיה לאיטליה סופו שיפגעו גם בעצמאות שלו, ואף דרש מחבר הלאומים לחייב את [[איטליה]] לסגת מאתיופיה. חמש שנים מאוחר יותר [[המערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה|הובסה]] איטליה על ידי כוחות בריטים ואתיופים, וב-5 במאי [[1941]] היילה סלאסי נכנס לאדיס אבבה והוכתר מחדש. בריטניה הכירה בריבונותה המלאה של אתיופיה, ושתי המדינות חתמו על ההסכם האנגלו-אתיופי בדצמבר [[1944]].

במהלך העשורים הבאים המשיך היילה סלאסי את המודרניזציה במדינתו, ובשנת [[1950]] נוסד בית ספר ללימודים גבוהים - [[אוניברסיטת אדיס אבבה]]. החוקה שהתקבלה בשנת [[1931]] הוחלפה בשנת [[1955]] בחוקה חדשה, שהרחיבה את סמכויות ה[[פרלמנט]], אך בפועל הרחיבה את סמכויותיו של היילה סלאסי עצמו. עם שיפור היחסיים הדיפלומטים עם [[ארצות הברית]], שיפר הקיסר גם את יחסי אתיופיה עם מדינות אפריקניות אחרות, ולמען זה הוקם [[הארגון לאחדות אפריקה]] בשנת [[1963]]. בשנות ה-70 המוקדמות של [[המאה ה-20]], למרות מאמציו של היילה סלאסי, גילו המתקדם של הקיסר היווה בעיה לעתיד המדינה, ואתיופים רבים דאגו בשל מותו הקרוב ובשאלה האם יורשו בתפקיד יוכל להמשיך את המודרניזציה שבה החל. לאחר תקופה של מתיחות ואי שקט שהחלו בפברואר [[1974]], הודח הקיסר מתפקידו ב-[[12 בספטמבר]] 1974, ומועצה של חיילים הידועה בשם "[[החונטה הצבאית האתיופית|דרג]]" (קהילה) תפסה את השלטון. הדרג מנה 59 חברים מהממשל הקודם, וכלל שני ראשי ממשלה לשעבר, יועצי המלך, שופטים, שרים וגנרלים. היילה סלאסי מת בגלות ב-[[22 באוגוסט]] [[1975]].

===תקופת הרפובליקה===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים= [[החונטה הצבאית האתיופית]], [[מלחמת האזרחים האתיופית|מלחמת האזרחים]], [[המלחמה הקרה]]}}

קולונל [[מנגיסטו היילה מריאם]] קיבל כוח כראש המדינה וכראש הדרג אחרי שנהרגו עשרות אלפים שנחשדו בהתנגדות. הממשל ה[[מרקסיזם|מרקסיסטי]] החדש החל ברפורמות סוציאליסטיות, כולל הלאמה של כל רכוש המדינה והכנסייה. שלטונו של מנגיסטו היה בסימן של [[טוטליטריזם]] וחימוש המדינה, בתמיכה כלכלית של [[ברית המועצות]] ו[[ברית ורשה]] ועזרה מ[[קובה]]. בדצמבר [[1976]] המשלחת האתיופית ב[[מוסקבה]] חתמה על הסכם צבאי עם ברית המועצות, ובאפריל אותה שנה אתיופיה השעתה את הסכמיה הצבאיים עם [[ארצות הברית]] וגירשה את המשלחת הצבאית האמריקאית מהמדינה. ביולי [[1977]], בתחושה של אי-סדר, [[סומליה]] תקפה את אזור [[אוגדן]], בטענה שרוב תושביו סומלים וכך התחילה את [[מלחמת אוגדן]], עם עזרה צבאית מ[[החזית לשחרור מערב סומליה]]. בתחילה האתיופים נסוגו, אך כאשר הגיעה עזרה מברית המועצות וקובה, אתיופיה ניצחה במלחמה. החיילים הסומלים האחרונים עזבו את אוגדן ב-[[15 במאי]] [[1978]], ואזור זה נותר מוזנח גם בחלוף יותר מ-20 שנה.

[[קובץ:Derg-badge.jpg|שמאל|ממוזער|225px|סמל שלטון הדרג]]
משנת [[1977]] עד [[1978]] מאות אויבים פוטנציאלים נרצחו במה שכונה "[[הטרור האדום באתיופיה|הטרור האדום]]". בסוף שנות השבעים ותחילת השמונים ה[[קומוניזם]] אומץ באופן רשמי, בשנת [[1984]] הוקמה [[מפלגת הפועלים האתיופית]] וב-[[10 בספטמבר]] [[1987]] אומצה חוקה חדשה, בהשפעה סובייטית, ברוב של כ-81% מהמצביעים. המדינה שינתה את שמה ל"[[הרפובליקה העממית הדמוקרטית של אתיופיה]]" ב-10 בספטמבר 1987, ומנגיסטו הפך לנשיא הרשמי.

התמוטטות המשטר הייתה מהירה בעקבות [[בצורת]] ורעב חמור אשר השפיע על כ-8 מיליון אזרחים כאשר יותר ממיליון מתו, ובעקבות כך פרצו התקוממויות ברחבי המדינה, ובייחוד בצפון. בשנת [[1989]] [[החזית העממית לשחרור תיגראי]] התמזגה יחד עם ארגונים אחרים שקמו על בסיס אתני ונוצרה [[החזית המהפכנית העממית האתיופית]]. במאי [[1991]] כוחות ארגון העל נכנסו ל[[אדיס אבבה]], מנגיסטו נמלט מהמדינה ומצא מקלט ב[[זימבבואה]], שם הוא מתגורר עד עצם היום הזה. בשנת [[2006]], אחרי משפט ארוך, הורשע מנגיסטו ב[[רצח עם]].

[[קובץ:Meles Zenawi.jpg|שמאל|ממוזער|225px|מלס זנאווי, ראש ממשלת אתיופיה בין השנים 1995–2013]]
ביולי 1991 [[החזית העממית הדמוקרטית המהפכנית האתיופית]] (EPRDF), [[החזית לשחרור אורומו]] (OLF) והארגונים האחרים הקימו ממשלת מעבר אשר הכילה 87 חברים ונציגים וחוקקה חוקה חדשה. בשנת [[1992]] עזבה החזית לשחרור אורומו את הממשלה, ובשנת [[1993]] חברי [[מפלגת הקואליציה הדמוקרטית העממית הדרום אתיופית]] עזבו גם את הממשלה. בשנת 1993 נערך בפרובינציית [[אריתריאה]] [[משאל עם]] על עצמאות האזור וברוב של 99% החבל זכה לעצמאות, שהוכרזה ב-[[24 במאי]] 1993.

בשנת [[1994]] הקואליציה החדשה הקימה רשות מחוקקת ורשות שופטת חדשות. הבחירות הראשונות נערכו במאי [[1995]], ונבחרו בהן [[מלס זנאווי]] כראש ממשלת אתיופיה ו[[נאגסו גיגאדה]] כנשיא אתיופיה, ובנוסף נבחרו בהם חברי [[הפרלמנט של אתיופיה|הפרלמנט האתיופי]]. בבחירות הרב-מפלגתיות, שנערכו בפעם השנייה במאי [[2000]], מלס זנאווי נבחר שוב כראש ממשלת אתיופיה, ובשנת 2001 [[גירמה וולדה גיורגיס לוצ'ה]] נבחר כנשיא אתיופיה.

במאי [[1998]], ויכוח על ה[[גבול]] עם אריתריאה הוביל ל[[מלחמת אתיופיה-אריתריאה]] שנמשכה עד [[12 בדצמבר]] [[2000]], אז נחתם [[הסכם אלג'יר]]. [[מלחמה]] זו פגעה ב[[כלכלה|כלכלת]] המדינה, אך מאידך גם חיזקה את הקואליציה השלטת. ב-16 בספטמבר 2018 נחתם ב[[ערב הסעודית|סעודיה]] הסכם שלום בין המדינות על ידי [[אבי אחמד|אביי אחמד]], ראש ממשלת אתיופיה ונשיא אריתריאה [[איסיאס אפוורקי]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5352284,00.html|הכותב=סוכנויות הידיעות|כותרת=סוף למלחמה: הסכם שלום בין אתיופיה לאריתריאה|אתר=YNET|תאריך=16.9.2018}}}}.

ב-[[15 במאי]] [[2005]] התקיימו בחירות ובעקבותיהן ניצחה [[החזית העממית הדמוקרטית המהפכנית האתיופית]] שוב בבחירות. בתחילת יוני אותה שנה [[הטבח המשטרתי באתיופיה (2006)|ירתה המשטרה והרגה]] [[הפגנה|מפגינים]] שמחו נגד [[שחיתות]] בבחירות.

בדצמבר [[2006]] [[מלחמת אתיופיה-סומליה|פלשו כוחות אתיופיים]] ל[[סומליה]] השכנה, לאחר שכוחות המיליציה האסלאמית ("איחוד בתי הדין האסלאמיים") ששלטו בחלקים נרחבים של המדינה איימו לפתוח במלחמת [[ג'יהאד]] נגד אתיופיה הנוצרית. בסיוע הממשלה המרכזית הסומלית, ששלטה רק בחלקים מסוימים של המדינה, הצליחו האתיופים לגרש את המיליטנטים האסלאמיים מאזורים רבים, לרבות [[מוגדישו]] הבירה, והקימו יחד עם הממשלה הסומלית ממשלת מעבר פדרלית בסומליה.

==דמוגרפיה==
[[קובץ:Eth1 coffeelady.jpg|שמאל|ממוזער|250px]]
[[קובץ:Adigrat Girl, Ethiopia (14408973364).jpg|ממוזער|250px|נערה באתיופיה]]
[[קובץ:Ethiopian Class.jpg|ממוזער|250px|ילדים באתיופיה]]
{{הפניה לערך מורחב|דמוגרפיה של אתיופיה}}

אוכלוסיית אתיופיה גדלה באופן מהיר במהלך העשורים האחרונים מאוכלוסייה של 40 מיליון בשנת [[1983]] לכ-90.8 מיליון בני אדם בשנת [[2011]]. האוכלוסייה באתיופיה מגוונת ביותר, ויש בה עשרות עמים. ה[[אורומו (עם)|אורומו]], ה[[אמהרים]] וה[[תגרים]] מהווים יותר משלושה רבעים מהאוכלוסייה. יש אתיופים (וכן אריתראים) המתייחסים לעצמם כ"[[חבשים]]", אם כי אחרים דוחים את השם הזה מכיוון שהוא מתייחס רק לחלק מהיחידות האתניות. שני המושגים האלה הם [[ערבית|ערביים]] במקורם, ומהם הגיע השם "חבש", שמה העתיק של אתיופיה. מוצאם של האמהרים והתגרים הוא [[שמיים (עמים)|שמי]] ובקלסתר פניהם דומים יותר ל[[תימן|תימנים]] ויושבי [[חצי האי ערב]] מאשר לשאר שבטי אפריקה השונים.

===קבוצות אתניות===
[[קובץ:אמהרים.PNG|שמאל|ממוזער|250px|מפה המציגה את מיקום האמהרים באתיופיה]]
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[עמי אתיופיה]]}}

באתיופיה ישנם יותר מ-286 לאומים שונים הדוברים 86 שפות שונות, והקבוצות האתניות המשמעותיות{{הערה|1=[http://www.csa.gov.et/images/documents/pdf_files/regional/CountryLevel.pdf '''מפקד 2007'''], p. 98-99}} הן:

{| width="50%"
|- valign="top"
|
* [[אורומו (עם)|אורומו]] 34.39%
* [[אמהרים|אמהרה]] 26.95%
* [[סומלים|סומלי]] 6.22%
* [[תגרים]] 6.08%
* [[סידמאים|סידאמה]] 4%
|
* [[גוראגה]] 2.52%
* [[וולאיטה]] 2.27%
* [[עפרים|עפר]] 1.73%
* [[האדיה]] 1.72%
* [[גאמו]] 1.5%

|}

===דתות===
{{הפניה לערך מורחב||ערכים=[[הכנסייה האורתודוקסית האתיופית]], [[אסלאם באתיופיה]]}}

ממלכת אקסום שינתה את דתה הרשמית ל[[נצרות]] בשנת [[334]], כשהקדוש פרומנטיוס מ[[צור (לבנון)|צור]] הביא להתנצרותו של הנגוס [[המלך אזנה|אזנה]] מאקסום ב[[המאה ה-4|מאה ה-4]] לספירה והיה לאבונה הראשון של אתיופיה. לבני [[הכנסייה האורתודוקסית האתיופית]] יש מנהגים רבים (ראו: [[הכנסייה האורתודוקסית האתיופית#מנהגים יהודים בכנסייה|מנהגים יהודים בכנסייה]]) המזוהים עם ה[[יהדות]] על אף השתייכותם לזרם נוצרי מובהק.

חדירת ה[[אסלאם]] לאתיופיה החלה מיד עם ייסוד הדת במאה השביעית. לפי ה"[[חדית']]", המגע הראשון היה בתקופת בה היה [[מוחמד]] נרדף בזמן "ההגירה הראשונה", כאשר נאמני מוחמד, בראשות [[ג'עפר איבן רבאח]], ברחו לאקסום ובעקבותיהם עשירי מכה (שלא האמינו בשליחותו של מוחמד) שביקשו מהנג'סי אסחמה (נגוס-מלך) שיסגירם לידיהם. לאחר ששמע את שני הצדדים, לא הסגיר המלך את אנשי מוחמד. אז, על פי המסורת, אמר מוחמד "התרחקו מן האתיופים כל עוד לא פוגעים בכם" (כלומר, ויתר על חובת ה[[ג'יהאד]] נגד האתיופים). על פי המסורת האסלאמית, המתאסלם השלישי וה[[מואזין]] הראשון באסלאם היה בילאל בן רבאח אל חבשיה, שהיה במקור מאזור אתיופיה של היום.

קבוצה קטנה של [[יהודי]]ם המכונה [[ביתא ישראל]] חיו באתיופיה מאות שנים, ורובם הגדול עלה לישראל בעשורים האחרונים.

ישנן דתות אפריקניות רבות נוספות באתיופיה, וחלקן מהן משלבות [[פגניות|עבודת אלילים]] עם אמונות נוצריות מסוימות. שמות המשפחה הנפוצים באתיופיה הם סנדקה ומלאסה.

נכון ל-[[2007]], 63% מאוכלוסיית אתיופיה היא [[נוצרית]] ([[הכנסייה האורתודוקסית האתיופית|אורתודוקסים]], פרוטסטנטים, וקתולים), 34% מהאתיופים הם [[אסלאם באתיופיה|מוסלמים]], ועוד 3% הם בני דתות אפריקאיות מסורתיות, כשה[[יהדות אתיופיה|יהודים]] המעטים שנותרו שם מהווים פחות מ-0.5% מהאוכלוסייה{{הערה|1=[http://bxabeg.people.wm.edu/Ethiopia.Census%20Portrait.pdf]}}.

====יהודי אתיופיה====
{{הפניה לערך מורחב|יהדות אתיופיה}}

עד [[המאה ה-14]] לספירה ידוע מעט מאוד על יהודי אתיופיה, אך ממצאים ארכאולוגיים והיסטוריונים מצביעים על תרבות לא מבוטלת שהתקיימה והייתה בעלת קשר עם ממלכת שלמה. שברי מסורות ואגדות מספרות כי במאה העשירית לספירה ניהלה [[יהודית המלכה]] מלחמה כנגד ה[[נוצרים]]. מלבד זאת קיימים סיפוריו של [[אלדד הדני]], שכנראה מתובלים באגדות והפרזות ואמינות חלקם מוטלת בספק. גם המלך האתיופי מן [[המאה ה-12]] ו[[מרקו פולו]] מן [[המאה ה-13]] מזכירים את ה[[יהדות אתיופיה|יהודים באתיופיה]], אך אינם מפרטים על כך.

[[קובץ:Falash Mura kid.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילד מהקהילה באחד ממחנות העלייה במדינה]]

בין [[המאה ה-14]] ועד [[המאה ה-17]] נאבקו [[יהודי אתיופיה]] בשליטים הנוצרים, על רקע דתי וכלכלי כאחד, מאבקים שלעיתים הגיעו לכדי עימות צבאי. מהמאה ה-14 ישנן עדויות על "אייהוד", וישנו תיאור כתוב על מלחמתו של קיסר אתיופיה [[עמדה ציון הראשון, קיסר אתיופיה|עמדה ציון]] ([[1314]]-[[1344]]) נגד "אנשים שהם כמו היהודים". יורשיו התמידו במאבק בקהילות היהודיות, שהתבצרו ב[[הרי סמיאן]] בצפון המדינה. בין יורשיו, [[יסחק הראשון, קיסר אתיופיה|יסחק הראשון]], קיסר אתיופיה בשנים [[1414]]–[[1429]], שהיה הקיסר הראשון שיצא בעצמו להילחם בביתא ישראל, גזר כי: "הנטבל לדת הנוצרית, יירש את אדמת אבותיו, ולא, פאלאסי יהיה". המילה פאלאס פירושה אריס או מבקר, קרי אנשים חסרי זכויות על קרקע. מכאן והלאה דבק המונח "פאלאשים" בבני העדה, שנושלו מבעלות על קרקעותיהם בין [[המאה ה-15]] ועד המאה ה-17. במאות ה-15 ו[[המאה ה-16|ה-16]] שומעים לראשונה על "פלאשה" סביב [[אגם טאנה]].

באוקטובר [[1935]] פלשה [[איטליה הפאשיסטית]] לאתיופיה, וכוחותיה הצליחו להחזיק בחלק משטחה במשך 5 שנים. שלטונם לא היטיב עם יהודי אתיופיה, ורבים מהם הצטרפו לצבא האתיופי ולכוחות המורדים כנגד [[איטליה]]. לאחר סיום הכיבוש האיטלקי, עם חזרתו של הקיסר [[היילה סלאסי]], הוטב מצב היהודים. בשנת [[1974]] התחוללה הפיכה מרקסיסטית באתיופיה, והקולונל [[מנגיסטו היילה מאריאם]] עלה לשלטון, הקולונל התנגד לריכוז היהודים בכפרים ובשכונות ייחודיות, ודאג לפיזור האוכלוסין, כך שהיהודים נאלצו להתיישב בקרב אוכלוסייה שאינה יהודית. מצד שני, ביטול הסדר ה[[פיאודלי]], [[הלאמה|הלאמת]] כל האדמות בכפרים וחלוקתן מחדש באופן שוויוני היטיבו עם היהודים.

עליית יהודי אתיופיה ל[[ישראל|מדינת ישראל]] החלה בסוף שנות ה-70. בין השנים [[1977]]–[[1984]] עלו 8,000 יהודים מאתיופיה לארץ. בשנים שלאחר מכן עלתה רוב הקהילה לארץ במספר שלבים, בעיקר ב"[[מבצע משה]]" ו"[[מבצע שלמה]]".

==שפות==
{{הפניה לערך מורחב|שפות באתיופיה}}

באתיופיה מדוברות 86 שפות, שכמה מהן הן:
{|
|- valign="top"
|
* [[עפרית (שפה)|עפרית]]
* [[אמהרית]]
* [[אנפילו]]
* [[בראטה]]
* [[בוסה]]
|
* [[קמבאטה]]
* [[היאדה]]
* [[הררי (שפה)|הררי]]
* [[קונסו]]
* [[אורומו (שפה)|אורומו]]
|
* [[שאו]]
* [[סואדו]]
* [[סילאת]]
* [[סומלית]]
* [[תיגרינית]]
* [[תיגרה]]
|
* [[סידמה שפה|סידמה]]
* [[ערבית]]
* [[ווליטה]]
* [[גוראג'ה]]
* [[גאמו]]
* [[אונגוטה]]
|}

[[אנגלית]] היא השפה הזרה המדוברת ביותר במדינה, ובה מתנהלים הלימודים במרבית מוסדות ההשכלה הגבוהה. [[אמהרית]] היא שפת המדינה הרשמית, אך השפות המקומיות הן שפות האם הנפוצות ביותר, באזורים השונים. חלק מהשפות משתמשות ב[[כתב געז]] (ששימש גם לשפה השמית העתיקה [[געז]]), ולרבות מהשפות המקומיות אין כתב. באתיופיה נהוג לוח השנה ה[[קופטים|קופטי]].

==כלכלה==
{{הפניה לערך מורחב|כלכלת אתיופיה}}

לאחר ה[[מהפכה]] של [[1974]], כלכלתה של אתיופיה הפכה ל[[סוציאליזם|סוציאליסטית]], והמדינה הפכה לגורם חזק ושולט במשק. חלק גדול מהכלכלה הועבר מבעלות פרטית ל[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]], כולל רוב ה[[תעשייה]] המודרנית ו[[משק חקלאי|משקים חקלאיים]] גדולים, כולל כל הקרקע החקלאית, הרכוש העירוני בשכירות, וכל המוסדות הפיננסיים. מאז [[1991]], הכלכלה נעשתה למבוזרת יותר, מוכוונת על ידי [[כוחות השוק]] ומדגישה את היזמה האישית. על ידי שינוי מגמה זה קיווה השלטון לשפר את הכלכלה שהידרדרה קודם לכן במשך עשור. בשנת [[1993]] החלה העברה של העסקים, התעשייה, ה[[בנק]]אות, החקלאות והסחר למגזר הפרטי.

החקלאות מרכיבה כ-35 אחוז מה[[תוצר לאומי גולמי|תל"ג]], 85 אחוז מה[[יצוא]] ו-86.7 אחוז מכוח העבודה. חלק גדול משאר הפעילות הכלכלית נסמכת גם היא על החקלאות, כולל [[שיווק]], עיבוד וייצוא של מוצרים חקלאיים. הייצור הוא ברובו הגדול לקיום מיידי. גידולים עיקריים הם [[קפה]], [[קטניות]], [[זרע (בוטניקה)|זרעים]] ל[[שמן]], [[דגן|דגנים]], [[תפוח אדמה|תפוחי אדמה]], [[קנה סוכר]] ו[[ירק]]ות. היצוא הוא כמעט כולו של תוצרים חקלאיים, וקפה הוא המרכיב הלוקח את החלק הגדול ביותר בו. משק החי של אתיופיה הוא כנראה הגדול ביותר באפריקה, וב-[[1987]] היה אחראי ל-15 אחוז מהתל"ג.

==פוליטיקה==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[פוליטיקה של אתיופיה]], [[שליטי וראשי אתיופיה]]}}
הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של אתיופיה היא [[רפובליקה]] [[פדרציה|פדרלית]] [[חוקה|חוקתית]], המבססת את המערכת ה[[פוליטיקה|פוליטית]] שלה על חוקה. בראש המדינה עומד הנשיא, אשר מעמדו הוא סמלי בעיקרו, ואילו ראש הממשלה עומד בראש מועצת השרים, והוא המחזיק בסמכויות הביצועיות. הרשות המחוקקת היא [[האספה הפדרלית של אתיופיה|האספה הפדרלית]] המתחלקת לשני בתים: [[בית עליון]], היושב ב[[מועצת הפדרציה האתיופית|מועצת הפדרציה]] (הגוף הייצוגי של [[מדינות אתיופיה]]) ובית תחתון, היושב ב[[בית הנבחרים העממי האתיופי|בית הנבחרים]] (ה[[פרלמנט]] האתיופי), ובבתי הפרלמנט קיימת מערכת רב-מפלגתית. המערכת המשפטית של אתיופיה עצמאית מהרשות המבצעת והרשות המחוקקת, והחוקה שמה דגש על [[זכויות אדם]] ומפלגת את הסמכויות בין שתי הרמות הפדרליות של המדינה ובין הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת.

הבחירות הראשונות לאספה המחוקקת האתיופית, שבה 547 חברים, נערכו ביוני 1994. באספה זו נכנסה לתוקף ה[[חוקה]], ובכך נוסדה הרפובליקה הפדרלית הדמוקרטית של אתיופיה של ימינו, בדצמבר 1994. הבחירות לפרלמנט הלאומי הראשון של אתיופיה ולאסיפות המחוזיות נערכו במאי ויוני 1995. רוב מפלגות ה[[אופוזיציה]] בחרו להחרים את הבחירות האלה, וכך זכתה החזית הדמוקרטית בניצחון סוחף. משקיפים בינלאומיים ולא תלויים אחרים הגיעו למסקנה כי מפלגות האופוזיציה היו יכולות להשתתף בבחירות לו בחרו בכך. ממשלת אתיופיה כוננה באוגוסט 1995, והנשיא הראשון היה [[נגסו גידדה]]. הממשלה בראשות [[מלס זנאווי]] תמכה במדיניות של [[פדרליזם]] [[אתניות|אתני]], והעניקה סמכויות רבות לשלטונות המקומיים האתניים. באתיופיה קיימים תשעה מחוזות אוטונומיים-למחצה, בעלי סמכות תקציבית עצמאית. תחת הממשלה הנוכחית, יש לאתיופים אפשרות לייצוג ולהשפעה פוליטית גדולים מאי-פעם, אם כי [[זכויות אזרח|זכויות יסוד]] מסוימות, כמו [[חופש העיתונות]], מוגבלות במידה מסוימת. הממשלה של זנאווי נבחרה שוב בשנת [[2000]] בבחירות הרב-מפלגתיות הראשונות באתיופיה. הנשיא המכהן הוא [[גירמה וולדה גיורגיס לוצ'ה|גירמה וולדה גיורגיס]]. אתיופיה היא עדיין אחת המדינות העניות ביותר באפריקה, ואתיופים רבים נסמכים על סיוע ב[[מזון]] מחוץ לארץ. מאז 1991, אתיופיה ייסדה קשרים חמים עם [[ארצות הברית]] ועם מערב [[אירופה]], וקיבלה מהן ומ[[הבנק העולמי]] סיוע רב. בשנת [[2004]] הממשלה החלה בהעברתם של יותר מ-2 מיליון אנשים מ[[רמה (גאוגרפיה)|הרמות]] היבשות במזרח, כשהיא טוענת כי העברה זו תקטין את המחסור במזון.

בשנת 2018, תחת שלטון [[אבי אחמד]], אתיופיה הפגינה, באופן יוצא דופן ביחס למדיניות אפריקה, ייצוג רב יחסית של נשים בתפקידי שלטון בכירים. [[סאהלה–וורק זוודה|סאהלה-וורק זוודה]] הפכה לאישה הראשונה שנבחרת ל[[נשיא אתיופיה|נשיאת אתיופיה]], לאחר שבחר בה הפרלמנט האתיופי פה אחד, ונכון לרגע השבעתה הייתה ראשת המדינה היחידה באפריקה. לצד בחירתה של זוודה לנשיאות, לאחר אישור הממשלה, נשים מחזיקות בכ-50% מהתיקים בממשלה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5379916,00.html|הכותב=|כותרת=מהפכה באתיופיה: נשיאה, שרת הגנה וקבינט נשי|אתר=|תאריך=}}}}.

===שלטון מקומי===
{{הפניה לערך מורחב|מדינות אתיופיה}}

עד לשנת [[1996]] אתיופיה חולקה ל-14 מחוזות, אולם תחת הממשל הפדרלי החדש היא חולקה מחדש על בסיס אתני למדינות אזוריות (קיליל), מחוזות, נפות ורשויות מקומיות.

אתיופיה מחולקת לתשע מדינות על בסיס אתני ושתי ערים עצמאיות: [[אדיס אבבה]] ו[[דירה דאווה]]. החוקה החדשה מסדירה את מעמד המחוזות והממשל הפדרלי.

תשע המדינות ושתי הערים העצמאיות הם:

{| align="center"
|-
|
{{חלונית|תוכן={{מפת איתור/מדינות אתיופיה|מדינה=מדינות}}|רקע=white|כותרת=מדינות אתיופיה. למעבר לערכים, לחצו על התמונה|רקע כותרת=white|יישור=left}}
|}

==יחסי אתיופיה וישראל==
{{הפניה לערך מורחב|יחסי אתיופיה-ישראל}}
ישראל ואתיופיה מקיימות ביניהן יחסים של שלום ושיתוף פעולה. בין המדינות מתרחש [[מסחר]] הכולל ייבוא וייצוא של סחורות, כמו גם שיתוף פעולה בעניין עלייתם של [[ביתא ישראל|העדה האתיופית]] לישראל.

ביוני [[2004]] נחתם הסכם לשיתוף פעולה [[תרבות]]י-[[חינוך|חינוכי]] בין המדינות. בפגישה שנערכה בין [[ראש ממשלת אתיופיה]] ו[[שר החוץ]] [[סילבן שלום]], אמר ראש ממשלת אתיופיה כי "אתיופיה מעוניינת לסיים את הליך הבאת הפלשמורה לישראל בהקדם האפשרי וממשלת אתיופיה תסייע ככל שתוכל", והדגיש את חשיבות התיאום בין המדינות בנושא. לצורך זה ביקשה אתיופיה כי ישראל תעגן ב[[החקיקה בישראל|חקיקה]] את החלטתה של [[ממשלת ישראל]] להעלות את בני הפלשמורה עד סוף [[2007]]{{מקור}}. ב-19 בינואר 2010 נחתו בישראל 81 עולים חדשים מאתיופיה, בני קהילת ה[[פלאסמורה]]. ב-[[14 בנובמבר]] [[2010]] אישרה הממשלה את העלאת שאר 7,846 בני הפלאסמורה מאתיופיה לישראל.

כ-9,000 אתיופים יהודים ממתינים במחנות בגונדר ובאדיס אבבה, לעלות לישראל. ההחלטה להסכים להעלאתם שהתקבלה לאחר שנים של מאבק הוקפאה, עלתה לדיון נוסף באפריל [[2016]] ומאז נדחתה שוב{{הערה|{{Cite news
| url = http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4839563,00.html
| title = "הקהילה היהודית באתיופיה בסכנת חיים"
| date = 2016-08-10
| newspaper = ynet
| language = he
| access-date = 2016-11-30
}}}}.

==לקריאה נוספת==
* ניל שאי, '''הקרב האחרון של שבטי עמק האומו''', [[נשיונל ג'יאוגרפיק]], גיליון 142, מארס 2010
* [[חגי ארליך]], '''ברית ושבר: אתיופיה וישראל בימי הילה-סלאסה,''' הוצאת מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, 2013.
* אברהם רבינוביץ'-זוהר, '''המדריך למטייל באתיופיה: אנשים, נופים, תרבות,''' שטיינהרט שרב הוצאה לאור, 2017.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Ethiopia|שם ויקישיתוף=אתיופיה|ויקיחדשות=קטגוריה:אתיופיה|שם ויקיחדשות=אתיופיה|ויקימסע=אתיופיה}}
* [https://ethiopia.co.il/ אתיופיה] - מידע
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-266368,00.html אתיופיה] במדור התיירות של אתר [[ynet]]
* [http://www.e-mago.co.il/Editor/history-2479.htm אתיופיה: משלמה המלך ועד מילאס זינאווי], מאת [[אלי אשד]], באתר אימגו
* [https://archive.is/20130107203722/www.eby.co.il/country-guides/ethiopia.html מידע על אתיופיה מתורגם לעברית מאתר הסי.אי. איי וורלד פקט בוק]
* [http://www.sas.upenn.edu/African_Studies/Country_Specific/Ethiopia.html המרכז האפריקני באוניברסיטת פנסילבניה]
* {{nrg|עלמה גור|אדמה חמה: שבע סיבות לנסוע לאתיופיה|283/522|12 בספטמבר 2011|55|2}}
* {{ישראל היום||זיכרונות מאפריקה|514649}}
* {{וואלה!|ארווין פלר|אולי תמצאו את ארון הברית: מסע אל "הגג של אפריקה"|3178585|14 באוגוסט 2018}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מחוזות אתיופיה}}
{{מדינות אפריקה}}
{{האיחוד האפריקאי}}
{{צפון אפריקה}}

[[קטגוריה:אתיופיה|*]]
[[קטגוריה:אתיופיה|*]]
[[קטגוריה:מדינות אפריקה]]
[[קטגוריה:מדינות אפריקה]]
שורה 289: שורה 4:
[[קטגוריה:קרן אפריקה]]
[[קטגוריה:קרן אפריקה]]
[[קטגוריה:מדינות ללא מוצא לים]]
[[קטגוריה:מדינות ללא מוצא לים]]

=== רונית כסלו הוא כושי שאוהב לקבל זין בתחת מקיפוד ===
אני זונה של קיפודים

גרסה מ־19:19, 23 ביוני 2020


רונית כסלו הוא כושי שאוהב לקבל זין בתחת מקיפוד

אני זונה של קיפודים

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אתיופיה&oldid=28499295"