ברייה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אני הבן של הקייס אבי הוא חלק מאוד בקהילה ואלו הדברים שהוא לימדו אותי קטן תגיות: חשד למילים בעייתיות שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
__ללא_תוכן_עניינים__ |
__ללא_תוכן_עניינים__ |
||
'''ברייה''' (ב[[כתב געז|געז]]: ባርያ) הוא מונח אתיופי שמשמעותו עבד. לאחר שהעבדות נאסרה באתיופיה, המונח הפך לכינוי גנאי לאנשים בעלי עור [[שחורים|שחור]] כהה.{{הערה|שם=סלמון}}{{הערה|כאשר למילה ברייה נוספת מילה נוספת היא אינה בעלת אותה משמעות לדוגמה "יא-ברייה מוסא" (עבד משה) או "יא-ברייה אגזאבחר" (עבד האל) וכן הלאה.}} |
'''ברייה''' (ב[[כתב געז|געז]]: ባርያ) הוא מונח אתיופי שמשמעותו עבד.בקרב צעירי העדה האיתיופית נהוג לומר מפוחלץ ניתן לזהות מפוחלץ לפי תווי פנים כגון:אף שפתיים גב כתפיים וכפות רגליים ולכן האגדה אומרת שביג פוט היה חצי מפוחלץ חצי כלב |
||
לאחר שהעבדות נאסרה באתיופיה, המונח הפך לכינוי גנאי לאנשים בעלי עור [[שחורים|שחור]] כהה.{{הערה|שם=סלמון}}{{הערה|כאשר למילה ברייה נוספת מילה נוספת היא אינה בעלת אותה משמעות לדוגמה "יא-ברייה מוסא" (עבד משה) או "יא-ברייה אגזאבחר" (עבד האל) וכן הלאה.}} |
|||
במקור המונח ברייה הוא אחד מהשמות של [[קבוצה אתנית]] בשם [[נארה (קבוצה אתנית)|נארה]] שהאתיופים שב[[הרמה האתיופית|רמה]] השתמשו בהם כמקור ל[[עבד]]ים ושהיו אחת מהקבוצות שכונו [[שנקלה]]. מאוחר יותר השם ברייה היה למילה בשפות ה[[שפות אתיו-שמיות|אתיו-שמיות]] שמשמעותו עבד והניגוד למונח [[צ'ווה]] ("בן חורין"). |
במקור המונח ברייה הוא אחד מהשמות של [[קבוצה אתנית]] בשם [[נארה (קבוצה אתנית)|נארה]] שהאתיופים שב[[הרמה האתיופית|רמה]] השתמשו בהם כמקור ל[[עבד]]ים ושהיו אחת מהקבוצות שכונו [[שנקלה]]. מאוחר יותר השם ברייה היה למילה בשפות ה[[שפות אתיו-שמיות|אתיו-שמיות]] שמשמעותו עבד והניגוד למונח [[צ'ווה]] ("בן חורין"). |
||
גרסה מ־03:25, 26 בינואר 2024
ברייה (בגעז: ባርያ) הוא מונח אתיופי שמשמעותו עבד.בקרב צעירי העדה האיתיופית נהוג לומר מפוחלץ ניתן לזהות מפוחלץ לפי תווי פנים כגון:אף שפתיים גב כתפיים וכפות רגליים ולכן האגדה אומרת שביג פוט היה חצי מפוחלץ חצי כלב לאחר שהעבדות נאסרה באתיופיה, המונח הפך לכינוי גנאי לאנשים בעלי עור שחור כהה.[1][2]
במקור המונח ברייה הוא אחד מהשמות של קבוצה אתנית בשם נארה שהאתיופים שברמה השתמשו בהם כמקור לעבדים ושהיו אחת מהקבוצות שכונו שנקלה. מאוחר יותר השם ברייה היה למילה בשפות האתיו-שמיות שמשמעותו עבד והניגוד למונח צ'ווה ("בן חורין").
ההבדלים בין צ'ווה לברייה מובאים במונחים של צבע עור. הברייה נחשבים כבעלי עור שחור (אמהרית: ጥቑር - טקור) לעיתים ללא קשר לצבע עורם במציאות, בעוד שהצ'ווה הם בעלי צבע עור חום-אדמדם (ቀይ - קיי).[1] מבחינת אלו המזוהים עם צבע העור חום-אדמדם הצבע שחור מזוהה עבדות.[3]
בקרב החברה הנוצרית האתיופית הברייה אינו מאמץ את דת אדונו וזאת משום שלנוצרים אסור להיות עבדים. אצל ביתא ישראל, לא היה, אך מעמדם נשאר כפי שהוא ואינו משתנה.[4] נישואים בין ברייה לצ'ווה אסורים, ברוב המקרים נישואים של ברייה עם צ'ווה מתרחשים כאשר מעמדו החברתי של הצ'ווה הוא נמוך. ברייה שמשתייכים לקבוצות דת שונות אסורים בנישואי בניהם.[5] צאצאי עבדים ומעורבים נחשבים גם הם לברייה כאשר הזיכרון הגנאלוגי משמש ככלי לזיהוי.[1]
ראו גם
לקריאה נוספת
- Timothy Fernyhough, "Slavry and Slave Trade in Southern Ethiopia in the 19th Century" in William Gervase Clarence Smith (Editor), The Economics of the Indian Ocean slave trade in the nineteenth century, Routledge, 1989, ISBN 0714633593, pp. 103-130
- Hagar Salamon, "Reflectiotrs of Ethiopian Cultural Patterns on the Beta Israel Absorption in Israel: The "Barya" case" in Steven Kaplan, Tudor Parfitt & Emnuela Trevisan Semi (Editors), Between Africa and Zion: Proceeding of the First International Congress of the Society for the Study of Ethiopian Jewry, Ben-Zvi Institute, 1995, ISBN 9789652350589, pp. 126-130
קישורים חיצוניים
- אלי אשד, העבדים של יהודי אתיופיה, המולטי יקום של אלי אשד
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 Hagar Salamon, "Barya" in Siegbert Uhlig (Editor), Encyclopaedia Aethiopica: A-C, Otto Harrassowitz Verlag, 2003, ISBN 3447047461, p. 489-490
- ^ כאשר למילה ברייה נוספת מילה נוספת היא אינה בעלת אותה משמעות לדוגמה "יא-ברייה מוסא" (עבד משה) או "יא-ברייה אגזאבחר" (עבד האל) וכן הלאה.
- ^ Steven Kaplan, "Can the Ethiopian Change His Skin? The Beta Israel (Ethiopian Jews) and Racial Discourse", African Affairs, Vol. 98, No. 393 (Oct., 1999), p. 537
- ^ הגר סלמון, 'ביתא ישראל' ושכניהם הנוצרים באתיופיה: ניתוח תפיסות מרכזיות ברמות שונות של גילום תרבותי, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, 1993, עמ' 119
- ^ סלמון, עמ' 120-121