זמד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זמדגעז: ዘመደ)[1] הוא מושג השארות בשפה האתיופית.למושג מספר משמעויות, הראשונה היא הבחנה בין קרוב שהוא "זמד" למונח "באד" שמשמעותו "זר". המשמעות השנייה היא קרובי קרבת דם עד לשבעה דורות והוא מנוגד למונח "אמץ'" שמציין קרבת נישואין.

מטרת המושג היא סיוע בשמירה על טווח ביטחון של שבעה דורות, הנשמר בין המחותנים בקהילת ביתא ישראל. בעדה ישנם כמה סוגים של קרבת משפחה ושל שייכות או אי שייכות וניתן לחלקם למספר קבוצות עיקריות:

  • י סיגה זמד: (קרובי הבשר) - אלו אשר יש עמם קשרי דם ישירים דרך אביהם או אמם.
    • י קורטניה זמד: (הקרוב ההחלטי) - המשפחה הגרעינית שהיא הדור הראשון והשני, ועליהם ניתן לסמוך במקרה של נקמת דם.
    • י קרב זמד: (הקרוב הקרוב) - הם קרובי המשפחה מדרגה שלישית/רביעית.
    • י רוק זמד: (הקרוב הרחוק) - קרובי המשפחה מקרבה חמישית עד שביעית.
  • י גביצ'ה זמד: (קרוב משפחה מנישואין) - הם קרובי הדם של בן/בת הזוג.

נישואין בזמד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההלכה בעדה החשיבה את הזמד בתור אחים ואחיות ולכן אסרה נשואים לטווח שבעה הדורות, מקור האיסור בספר ויקרא:

וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְרָאָה אֶת עֶרְוָתָהּ וְהִיא תִרְאֶה אֶת עֶרְוָתוֹ חֶסֶד הוּא וְנִכְרְתוּ לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה עֲו‍ֹנוֹ יִשָּׂא

מעבר לסיכון הגנטי שבנישואי קרובי משפחה, המחקר האנתרופולוגי מלמד, כי האיסור על קיום יחסי מין בין קרובי משפחה הוא טאבו נפוץ מאוד בתרבויות האנושיות. אף על-פי-כן, הגדרת "קרוב משפחה" לעניין האיסור על גילוי עריות אינה אחידה ומשתנה מתרבות לתרבות. כך בתרבות אחת מקובל כי קרובי משפחה מדרגה שנייה יתחתנו ואילו באחרת, חל איסור של עד שבעה דורות, כמו בקהילת ביתא ישראל.

גם בנצרות האורתודוקסית האתיופית יש איסור נישואים עד שבעה דורות, אזכורים לכך יש כבר מהמאה ה-2 לספירה[2] ולכן מעריכים שהמנהג הזה קדום עוד יותר[3], היום מקובל בנצרות האורתודוקסית שמספיקה הרחקה של לפחות חמישה דורות.

בקהילת ביתא ישראל, כאשר שני קרובים התחתנו בשוגג, הם התגרשו ברגע שהתבררה הטעות ולא המשיכו להביא ילדים לעולם בחטא. לפני העלייה לישראל היה נהוג שההורים היו אלו ששידכו את ילדם, ובהיעדרם היו עושים זאת הסבים או קרובי משפחה אחרים. מאחר שהמבוגרים הכירו את כל קרובי משפחתם והיו יכולים להוועץ בקרובים נוספים, לא היה סביר שתיווצר בעיה של נישואי קרובים. לאחר העלייה לישראל וההתנתקות מהמסורת, צעירים רבים מוצאים את בן/בת זוגם בעצמם, ואינם יודעים את השושלת המשפחתית כפי שצריך.[4] כך נוצר מצב שבו צעירים הביאו קרובת משפחה רחוקה לביתם ולאחר בדיקה וספירת דורות שעשו בני המשפחה הסתבר לצעירים שהם קרובי משפחה האסורים בנישואין. בגלל היווצרות מקרים כאלו יש כיום מבין זקני העדה כאלה שפחות מחמירים ונותנים אישור להתחתן עם "הקרוב הרחוק" (5-7 דורות). חלק מחברי הקהילה הצעירים והמאוהבים מפרים את המנהג ומתחתנים למרות הקרבה המשפחתית. במקרים כאלו המשפחה המורחבת יחד עם שאר העדה יוצאת בקריאת חרם על הזוג ומנתקים את הקשרים עימם.

פתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת למנוע נישואי קרובים יש שמחנכים את ילדיהם לזכור את כל קרובי המשפחה. הרב ד"ר אביעד סטולמן, מהיישוב אפרת, משיב לשאלה שנשאל לגבי נישואי קרובים, ומשיב שרצוי שיעשו תחילה בדיקה גנטית לשלילת מומים מולדים אפשריים. אם התוצאה תהיה חיובית, הם רשאים להינשא זה לזו. בהתחלה הרב מעלה שאין למנהג זה זכר בתלמוד שאותו הקהילה לא הכירה, הרב משיב שיש אפילו מצווה להינשא לאחיינים ביהדות הרבנית:

בהתאם לכך, ההלכה לא רק התירה אלא אף המליצה לאדם לישא את בת אחותו, כמבואר בתלמוד הבבלי יבמות סב ע"ב ובסנהדרין עו ע"ב: "הנושא בת אחותו ... עליו הכתוב אומר 'אז תקרא וה' יענה'".

בהמשך הרב מנסה ליישב את הסכסוך שיווצר בין המשפחה המורחבת והקהילה לזוג וכותב שאפילו אם ההורים מתנגדים אין לשמוע להם לפי דעת הפוסקים הרבניים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Wolf Leslau, "Zamada" in Comparative Dictionary of Geʻez (Classical Ethiopic): Geʻez-English, English-Geʻez, with an index of the Semitic roots, Otto Harrassowitz Verlag, 1987, ISBN 9783447025928, p. 638
  2. ^ 3=[Edward Ullendorf, Ethiopia and The Bible, The Schweich Lectures, The British Academy, Published by The Oxford University Press, first published 1968, Reprinted 1989, 1992, 1997, Oxford University Press, Great Clarendon Street, Oxford OX2 6DP, United Kingdom, ISBN 0-19-726076-4]
  3. ^ נישואים באתיופיה בקרב נוצרים תיגריים ומוסלמים : http://www.ethiopiantreasures.co.uk/pages/marriage.htm
  4. ^ אבישי מקונן, שבע דורות - הדגמה של ספירת דורות בקרב עולים ותיקים וההינתקות מהמסורת של הדור הצעיר, באתר YouTube.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.