קולטן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 23: שורה 23:
*[[חלבוני ממברנה]]
*[[חלבוני ממברנה]]
*[[קולטן חישה]]
*[[קולטן חישה]]
*[[תעלת יונים]]
*[[קולטנים המצומדים לחלבון G]]
*[[קולטנים קטליטיים]]
*תגליתו של פרופ' [[יוסף שלזינגר|שלזינגר]]
*תגליתו של פרופ' [[יוסף שלזינגר|שלזינגר]]



גרסה מ־16:25, 20 בנובמבר 2011

קולטן (בלועזית: רצפטור; באנגלית: Receptor) הוא חלבון המצוי על קרום תא או בציטופלסמה, ומגיב לליגנד - מולקולה הנקשרת אליו ומעוררת אותו לפעולה. לקולטן יהיה לרוב חלק הנקשר לליגנד (בחלבון טראנס ממברנלי- בחלק החוץ תאי), וחלק או חלקים המשתנים בעקבות הקישור, וכך עובר "המסר" כי הליגנד הגיע.

ניתן לחלק את הקולטנים למספר קבוצות, ע-פי תפקידם: קולטנים עצביים - המגיבים למוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים), קולטנים אנדוקריניים - המגיבים להורמונים, קולטני מערכת החיסון - המגיבים לציטוקינים וכמוקינים, וקולטנים לגורמי גדילה.

הקולטנים הטראנסממברנליים המעבירים אות מבעד לקרום התא, נחלקים על-פי תפקודם לשתי קבוצות עיקריות: קולטנים המצומדים לחלבון G, וקולטנים קטליטיים. הראשונים, מעבירים את המסר באמצעות חלבון G, אשר מעבירו בתורו לשליח שניוני שבתוך התא. הקולטנים הקטליטיים, פועלים בעצמם כקטליזטורים המזרחנים את השליח השניוני שבציטוזול, וגורמים לו לפעול בהתאם ל"צו" האות.

חלק מהקולטנים התוך תאיים מתפקדים, כאשר הם קשורים לליגנד, כגורמי שעתוק.

הקולטן העצבי

A - תא עצב משדר (קדם-סינפטי)
B - תא עצב קולט (בתר-סינפטי)
1. מיטוכונדריון
2. שלפוחית סינפטית המכילה מוליכים עצביים
3. קולטן עצמי
4. מרווח סינפטי דרכו מפעפע מוליך עצבי
5. קולטנים בתר-סינפטיים המופעלים על ידי המוליך העצבי
6. תעלת סידן
7. מוליכים עצביים נפלטים למרווח הסינפטי באקסוציטוזה
8. משאבה לספיגה חוזרת של מוליך עצבי

הקולטן העצבי מתווך בין האות הכימי ובין תגובת התא. המוליך העצבי מופרש מקרום התא הקדם סינפטי, אל המרווח הסינפטי, ומשם מפעפע אל עבר הקולטן. הקישור בין המוליך העצבי לקולטן גורם לפתיחה או לסגירת של תעלות יונים בקרום התא הבתר-סינפטי. הקולטנים עצמם קובעים אלו תעלות יונים יפתחו, לצורך שינוי מוליכות הקרום לאותם היונים. פתיחת התעלות (או סגירתן) מביאה לשינוי מקומי בריכוזי היונים, המביא לשינוי הממתח החשמלי על פני קרום התא. הקטנת הממתח (דפולריזציה) מקרבת את מתח הקרום למתח הסף הדרוש לעירור דחף עצבי ולכן נקראת תגובה מעוררת (excitatory). הגדלת הממתח (היפרפולריזציה) מרחיקה את מתח הקרום ממתח הסף הדרוש, ולכן נקראת תגובה מעכבת (inhibitory). לאותו מוליך עצבי עשויים להיות קולטנים מעוררים וקולטנים מעכבים. למשל, חנקן חד-חמצני (NO) משמש כמוליך עצבי מעורר או מעכב, בהקשרים שונים.

קולטנים עצמיים

קולטן עצמי (autoreceptor) ממוקם בקצה סיב עצבי, בעבר הקדם-סינפטי של סינפסה כימית, ומשמש לקבלת משוב על פעילות הסינפסה. הקולטן רגיש לאותם מוליכים עצביים שמשחרר התא עליו הוא שוכן.

קולטנים עצמיים בדרך כלל לא קשורים לתעלות יונים ואינם משנים את מתח הקרום של התא, אלא מווסתים תהליכים תוך-תאיים הקשורים לייצור והפרשה של מוליכים עצביים.

ראו גם

ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.