משרתם של שני אדונים – הבדלי גרסאות
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: fr:Arlequin valet de deux maîtres |
תמונה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
[[קומדיה|הקומדיה]] נכתבה בשנת 1743, והיא משתמשת בדמויות הקלאסיות ממסורת ה[[תיאטרון]] האיטלקי של ה[[רנסאנס]], ה[[קומדיה דל'ארטה]]. מן השחקנים נדרשה מיומנות וזריזות גופנית, וסגנון ההצגה נשען במידה ניכרת על הומור חזותי ועל התנהגות קומית הבאה לידי ביטוי פיזי עז. |
[[קומדיה|הקומדיה]] נכתבה בשנת 1743, והיא משתמשת בדמויות הקלאסיות ממסורת ה[[תיאטרון]] האיטלקי של ה[[רנסאנס]], ה[[קומדיה דל'ארטה]]. מן השחקנים נדרשה מיומנות וזריזות גופנית, וסגנון ההצגה נשען במידה ניכרת על הומור חזותי ועל התנהגות קומית הבאה לידי ביטוי פיזי עז. |
||
[[קובץ:ABC 3358.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דמויות צוות ההצגה בתיאטרון הלאומי ב[[בולגריה]], 2009 (בימוי: [[מיטקו בוזקוב]])]] |
|||
המחזה מציג את טְרוּפַלְדִינוֹ, משרת מובטל המקבל ביום אחד שתי הצעות עבודה משני אדונים בנפרד; כל אחד מהאדונים מעורב בעלילה רומנטית הכוללת התחזות והונאה, אשר יוצרת קומדיית טעויות קצבית. |
המחזה מציג את טְרוּפַלְדִינוֹ, משרת מובטל המקבל ביום אחד שתי הצעות עבודה משני אדונים בנפרד; כל אחד מהאדונים מעורב בעלילה רומנטית הכוללת התחזות והונאה, אשר יוצרת קומדיית טעויות קצבית. |
||
הקומדיה מדברת על משרת ערמומי המשרת שני אדונים. אחד מהם הוא אישה המחופשת לגבר, אשר הגיעה לעיר בחיפוש אחרי אהובה, שהוא אדונו השני של המשרת. שניהם גרים באותו מלון, אך הם אינם נפגשים. העלילה מבוססת על התחבולות של המשרת שמצליח לתמרן בין שני אדוניו ולמלא בקושי את המשימות המוטלות עליו ובדרך כמובן מתבלבל בין הדברים שאמור להביא ולאיזה אדון, תוך יצירת הסתבכויות בלתי פוסקות. |
הקומדיה מדברת על משרת ערמומי המשרת שני אדונים. אחד מהם הוא אישה המחופשת לגבר, אשר הגיעה לעיר בחיפוש אחרי אהובה, שהוא אדונו השני של המשרת. שניהם גרים באותו מלון, אך הם אינם נפגשים. העלילה מבוססת על התחבולות של המשרת שמצליח לתמרן בין שני אדוניו ולמלא בקושי את המשימות המוטלות עליו ובדרך כמובן מתבלבל בין הדברים שאמור להביא ולאיזה אדון, תוך יצירת הסתבכויות בלתי פוסקות. |
גרסה מ־13:13, 3 במרץ 2012
משרתם של שני האדונים הוא מחזה קומי מאת המחזאי האיטלקי קרלו גולדוני. המחזה תורגם ועובד לעברית על ידי ניסים אלוני.
הקומדיה נכתבה בשנת 1743, והיא משתמשת בדמויות הקלאסיות ממסורת התיאטרון האיטלקי של הרנסאנס, הקומדיה דל'ארטה. מן השחקנים נדרשה מיומנות וזריזות גופנית, וסגנון ההצגה נשען במידה ניכרת על הומור חזותי ועל התנהגות קומית הבאה לידי ביטוי פיזי עז.
המחזה מציג את טְרוּפַלְדִינוֹ, משרת מובטל המקבל ביום אחד שתי הצעות עבודה משני אדונים בנפרד; כל אחד מהאדונים מעורב בעלילה רומנטית הכוללת התחזות והונאה, אשר יוצרת קומדיית טעויות קצבית. הקומדיה מדברת על משרת ערמומי המשרת שני אדונים. אחד מהם הוא אישה המחופשת לגבר, אשר הגיעה לעיר בחיפוש אחרי אהובה, שהוא אדונו השני של המשרת. שניהם גרים באותו מלון, אך הם אינם נפגשים. העלילה מבוססת על התחבולות של המשרת שמצליח לתמרן בין שני אדוניו ולמלא בקושי את המשימות המוטלות עליו ובדרך כמובן מתבלבל בין הדברים שאמור להביא ולאיזה אדון, תוך יצירת הסתבכויות בלתי פוסקות. בסוף מוצאים פתרון כאשר נפגשים שני המאוהבים ומגשימים את אהבתם יחד עם הזוגות האחרים, בהם המשרת ואהובתו.
הפקות בישראל
המחזה זכה להצלחה בישראל במספר הפקות לאורך השנים:
- המחזה הראשון שהוצג בתיאטרון הקאמרי, 1945
- הפקה בכיכוב יעקב בודו, בתיאטרון חיפה, 1964
- הפקה בכיכוב ספי ריבלין, ששון גבאי, אורי אברהמי, אבי פניני, בבימוי מייקל אלפרדס, בתיאטרון החאן, 1974
- הפקה בתיאטרון הבימה בכיכוב שמואל וילוז'ני
- הפקה בתיאטרון הקאמרי בכיכוב דרור קרן, 2010.