מנציוס

שגיאות פרמטריות בתבנית:עריכה
'נושא: אסיה' אינו ערך חוקי

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו.

מנציוס (Mencius;‏ 371 – 289 לפנה"ס) הוא השם המערבי שניתן לפילוסוף הסיני מֵנְג-דזְה (Mengzi;‏ 孟子); פירוש שמו הוא "בן בכור".

הקריירה של מנציוס הייתה דומה להפליא לזו של קונפוציוס, החכם המושלם לדעתו. כמוהו הוא נולד במחוז שאנדונג של היום, ועבד כמורה פרטי. כמוהו הוא נולד בתקופה של מתיחות פוליטית ותסיסה חברתית. לפי האגדה מנציוס למד אצל נכדו של קונפוציוס, סה-זה (zi-si). מסיבות של תזמון, סביר יותר שהוא למד אצל תלמידיו של סה-זה. כדי להגשימה, הוא יוצא לתור בסין, ואף להתווכח עם ראשי מדינות ופילוסופים. בספרו בולטת איבתו הגדולה לשני הזרמים הפופולריים של זמנו, אילו של מו-דזה ושל יאנג צ'ו. כאמור הוא תר בסין משך ארבעים שנה (החל משנת 384 כנראה), ואף שרת כפקיד במדינת צ'ין בין השנים 319 – 312 לפנה"ס. אנו לא יודעים הרבה על משפחתו או חייו, למעט העובדה שהוא היה בן נאמן, והפסיק את עבודתו לשלוש שנים כדי להתאבל על אימו, כנהוג. מנציוס הוא בן זמנו של אפלטון, ומשווה עימו פעמים רבות, בשל נטיותיו האידאליסטיות.

מנציוס מרחיב את תורתו של קונפוציוס, ויוצר משנה סדורה, ולכן הוא נחשב לאחד העיקרים של הקונפוציאניזם. הממשיך הנאו-קונפוציאני שלו הוא יאנג ואנג-מינג. מה משנה מנציוס? בניגוד לקונפוציוס הוא מדבר על טבע האדם. לספרו של מנציוס מבנה ייחודי: רובו ככולו מורכב מדיאלוגים. לכל פרק יש שם, הקשור בדרך כלל בקטע הפתיחה. כל פרק מחולק לשני חלקים. בדרך כלל נהוג לסמן קטעים במספר הפרק, אות (A או B) המסמלת את החצי שבו מדובר, ומספר הקטע. כך למשל 2A:2 הוא הפסוק השני, בחלק הראשון של הפרק השני.

מנציוס טוען שטבע האדם הוא טוב. את עיקר טיעוניו בעניין זה ניתן לתאר באופן הבא:

• טבע האדם הוא טוב, ויש לו ידיעה מולדת של טוב
• הגשמת האדם מאפשרת לו לשרת את השמיים או האנושות
• הרוע אינו מולד, כלומר הוא נרכש
• אולם, יש צורך במאמץ משמעותי כדי להשיג את הטבע המקורי, הטוב, ולכן
• מטרת הלימוד היא למצוא את הטבע המקורי של האדם

בנוסף מדבר מנציוס על צו מוסרי קטגורי, המזכיר במידה מסוימת את הצו הקטגורי של קאנט.

לקריאה נוספת

• מנג דזה / תרגם מסינית והוסיף הערות ואחרית דבר: דן דאור, מוסד ביאליק, 2009.

קישורים חיצוניים

• ורד לי, חמש שאלות לדן דאור, ארבעה סינים, באתר הארץ, 13 ביולי 2009