אנאלפביתיות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב
הסרת מלל אודות בערות
שורה 1: שורה 1:
'''אנאלפביתיות''' היא אי ידיעת [[קריאה|קרוא]] ו[[כתיבה|כתוב]]. זהו מצב של היעדר [[אוריינות]].
'''אנאלפביתיות''' היא אי ידיעת [[קריאה|קרוא]] ו[[כתיבה|כתוב]]. זהו מצב של היעדר [[אוריינות]].


אנאלפביתיות נחשבת לצורת ה[[בערות]] הקיצונית ביותר משום שחלק ניכר מה[[ידע]] האנושי, בפרט בתקופה שקדמה ליצירת ה[[תקשורת]] האלקטרונית לסוגיה, מועבר ב[[כתב]].
חלק ניכר מה[[ידע]] האנושי, בפרט בתקופה שקדמה ליצירת ה[[תקשורת]] האלקטרונית לסוגיה, מועבר ב[[כתב]], ולכן אנאלפביתיות נחשבת לצורת ה[[בערות]] הקיצונית ביותר. ה[[או"ם]] מגדיר בערות כחוסר היכולת לקרוא ולכתוב משפט פשוט בכל שפה. יחד עם זאת הסטנדרטים עבור בערות משתנים מחברה לחברה. יש המוציאים מקבוצת האנלאפבתים אנשים בעלי כישורים אחרים, כגון כישורי [[מחשב]] בסיסיים או חשבון ברמה בסיסית, מכיוון שיש אנשים רבים שאינם יכולים לקרוא מילים אך יכולים לקרוא מספרים, ואפילו יכולים ללמוד להשתמש במחשב ברמה מוגבלת אף שאינם יכולים לקרוא טקסט. הגדרות חדשות אלה, וההכללה של שמע ותמונות ואלמנטים [[גרפיקה|גרפיים]] אחרים ל[[תקשורת נתונים|תקשורת דיגיטלית]], מעלים את האפשרות שיש לשנות את מושג הבערות באופן משמעותי.


תופעת האנאלפביתיות נפוצה יותר בארצות [[העולם השלישי]] מאשר בארצות מפותחות. רבים מודאגים בעניין תופעת האנאלפביתיות באוכלוסיית העולם, למרות העובדה ששיעורי האנאלפביתיות ירדו באופן קבוע בעשורים האחרונים, במיוחד בעולם השלישי. בין מדינות העולם השלישי נצפו הירידות המשמעותיות ביותר ברמת האנאלפביתיות ב[[סין]], ב[[וייטנאם]], ב[[הודו]], ב[[קובה]] וב[[דרום אפריקה]].
תופעת האנאלפביתיות נפוצה יותר בארצות [[העולם השלישי]] מאשר בארצות מפותחות. רבים מודאגים בעניין תופעת האנאלפביתיות באוכלוסיית העולם, למרות העובדה ששיעורי האנאלפביתיות ירדו באופן קבוע בעשורים האחרונים, במיוחד בעולם השלישי. בין מדינות העולם השלישי נצפו הירידות המשמעותיות ביותר ברמת האנאלפביתיות ב[[סין]], ב[[וייטנאם]], ב[[הודו]], ב[[קובה]] וב[[דרום אפריקה]].

גרסה מ־20:45, 6 בדצמבר 2012

אנאלפביתיות היא אי ידיעת קרוא וכתוב. זהו מצב של היעדר אוריינות.

אנאלפביתיות נחשבת לצורת הבערות הקיצונית ביותר משום שחלק ניכר מהידע האנושי, בפרט בתקופה שקדמה ליצירת התקשורת האלקטרונית לסוגיה, מועבר בכתב.

תופעת האנאלפביתיות נפוצה יותר בארצות העולם השלישי מאשר בארצות מפותחות. רבים מודאגים בעניין תופעת האנאלפביתיות באוכלוסיית העולם, למרות העובדה ששיעורי האנאלפביתיות ירדו באופן קבוע בעשורים האחרונים, במיוחד בעולם השלישי. בין מדינות העולם השלישי נצפו הירידות המשמעותיות ביותר ברמת האנאלפביתיות בסין, בוייטנאם, בהודו, בקובה ובדרום אפריקה.

נתונים סטטיסטיים

נתוני שנת 1998 מראים כי 16% מאוכלוסיית העולם, לפי הגדרת האו"ם, סובלת מאנאלפביתיות. בארצות הברית לבדה, כ־5% מהאוכלוסייה אנאלפביתית לפי הגדרת ממשלת ארצות הברית, לפי מפקד 1990. 7 מיליון מאזרחי בריטניה הם אנאלפביתים לפי הנתונים של הממשלה. במדינות ערביות, למעלה מ־25% מהגברים וכ־50% מהנשים היו אנאלפביתים בשנת 2000.

לפי אתר האו"ם[1] עומד שיעור האנאלפביתיות במדינת ישראל על 2.7% בקרב הגברים ו-6.6% בקרב הנשים, כאשר המספר הגבוה אצל נשים מיוחס בדרך-כלל לאוכלוסיית הנשים הערביות.