כפל לשון – הבדלי גרסאות
מ אין מקור |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: מדויק |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''כפל לשון''' הוא שם כולל ל[[חידה|חידות]] הכוללות איורים בהם חבויה משמעות כפולה ("תרתי-משמע"), בסגנון החידות ב[[תשבץ היגיון|תשבצי היגיון]]. כפל המשמעות יכול להתבסס על [[הומוגרף|כתיב]] או על [[הומופון|שמיעה]], |
'''כפל לשון''' הוא שם כולל ל[[חידה|חידות]] הכוללות איורים בהם חבויה משמעות כפולה ("תרתי-משמע"), בסגנון החידות ב[[תשבץ היגיון|תשבצי היגיון]]. כפל המשמעות יכול להתבסס על [[הומוגרף|כתיב]] או על [[הומופון|שמיעה]], במדויק או במקורב. כך, למשל, התפרסם בעבר כפל לשון המציג דגים המצפים לאוכל שהוא בעצם פתיון של [[דיג|דייגים]], ופתרונו הוא "יש למה לחכות", שנשמע בקירוב כ"יש למעלה חכות". |
||
==תפוצה והיסטוריה בישראל== |
==תפוצה והיסטוריה בישראל== |
||
גרסה מ־17:35, 5 בפברואר 2013
כפל לשון הוא שם כולל לחידות הכוללות איורים בהם חבויה משמעות כפולה ("תרתי-משמע"), בסגנון החידות בתשבצי היגיון. כפל המשמעות יכול להתבסס על כתיב או על שמיעה, במדויק או במקורב. כך, למשל, התפרסם בעבר כפל לשון המציג דגים המצפים לאוכל שהוא בעצם פתיון של דייגים, ופתרונו הוא "יש למה לחכות", שנשמע בקירוב כ"יש למעלה חכות".
תפוצה והיסטוריה בישראל
חידות כפל הלשון נפוצות מאוד בישראל. שיא הפופולריות שלהן היה בשנות התשעים, בהן הן התפרסמו מדי שבוע בשני העיתונים הנפוצים בישראל, ידיעות אחרונות ומעריב. כיום רק מעריב ממשיך להציג חידות כאלו מדי שבוע.
שילונדע
החידות בידיעות אחרונות נכתבו על ידי יגאל שילון, ואת הציורים צייר המאייר שי צ'רקה. המדור שהציג חידות אלו נקרא שילונדע, משחק מילים בסגנון לשון נופל על לשון בין יגאל שילון לביטוי "שלא נדע". הציור בו כלל המזכיר תמונה מתוך קומיקס, שלרוב מכיל דמויות אנושיות ואף קריקטורות של דמויות ידועות ומ"בועות" קומיקס שמכילות מלל כלשהו המיוחס לאחת או יותר מהדמויות. עם ירידת הפופולריות שלהן נפסקה כתיבת חידות אלו ב"ידיעות אחרונות". מדור זה החל לפעול בדצמבר 1991, והופיע במדור "7 לילות" ולאחר מכן בשבועון פנאי פלוס. יוצרי שילונדע הוציאו ספרים עם מיטב מחידות המדור שנקרא על שם המדור (בתמונה העליונה).
כףלשון
במעריב המדור נקרא כףלשון, עוד משחק מילים המשלב בין כפל לשון לכיף, אף שעל פי חוקי העברית התקנית אין לכתוב כיף בכתיב חסר. כותבי המדור הם החידונאים אבי ועדי גבעון. הקריקטוריסט זאב (יעקב פרקש) צייר את החידות עד מותו ב2004. החידות התפרסמו בעבר במוסף סוף השבוע, וכיום הן במוסף התשבצים המיוחד של מעריב, "המשבצת".
גם יוצרי חידות הכףלשון הוציאו ספר עם חידות נבחרות מהמדור שנקרא על שם המדור (בתמונה התחתונה). הכנסות ספר זה מוקדשות להנצחת זכרו של יעקב פרקש.