קו החורף

קווי המגננה הגרמנים דרומית לרומא.

קו החורף היה השם הכולל לשלושה קווי מגננה שהקימו הגרמנים באיטליה במהלך מלחמת העולם השנייה. העיקרי מבין השלושה היה קו גוסטב, העובר לרוחבה של איטליה מעט צפונית מהיכן שנהר גאריגליאנו נשפך לים הטירני במערב, דרך הרי האפנינים לעבר החוף האדריאטי בקרבת נהר סאנגרו במזרח. מרכז הקו, החוצה את הכביש צפונה לרומא (כביש 6) הוקם מסביב להרים מאחורי העיירה קאסינו ובכללה גם מונטה קאסינו, עליה עמד מנזר בנדיקטי עתיק ששלט על הכניסה לעמק הלירי (דרך מרכזית לרומא), ומונטה קהירו שנתנה למגינים תצפית מצוינת מפני התקפה אפשרית המגיעה מכיוון עמק הלירי.

בצד המערבי של האפנינים הוקמו שני קווי הגנה משניים: "קו ברנהרדט" מדרום לקו גוסטב ו"קו אדולף היטלר" מרחק של 5 קילומטר בערך צפונית משם. קו החורף חוזק בשוחות ירי, בונקרים מבטון, עמדות מקלעים, גדרות תיל ושדות מוקשים. הוא היה לקו המגננה החזק ביותר של הגרמנים מדרום לרומא. כ-15 דיוויזיות גרמניות איישו את הקו. נדרשו לבעלות הברית למעלה מחמישה חודשי קרבות (נובמבר 1943 - מאי 1944) כדי להתגבר על קו חורף, לרבות הקרבות המפורסמים על מונטה קאסינו ואנציו.

ראו גם

• קרב מונטה קאסינו
• הזירה האיטלקית במלחמת העולם השנייה