ריא"ז – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Legobot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q6078619
הרחבה, ניסוח, הגהה
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=ר' ישעיה די טראני|אחר=ר' יצחק אור זרוע|ראו=[[יצחק בן משה]]. לרב ירושלמי הקנאי , ראו [[ישעיהו אשר זעליג מרגליות]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ר' ישעיה די טראני|אחר=ר' יצחק אור זרוע|ראו=[[יצחק בן משה]]. לרב ירושלמי הקנאי , ראו [[ישעיהו אשר זעליג מרגליות]]}}
'''רבי ישעיה בן אליה די טראני''' (נפטר ב-[[1280]] לערך), מ[[ראשונים|ראשוני]] איטליה, נקרא גם ר' ישעיה באליה האחרון ז"ל (ריא"ז), להבדילו מאבי אמו המפורסם, ר' [[ישעיה די טראני]], הנקרא גם ר' ישעיה הראשון או ר' ישעיה הזקן.
'''רבי ישעיה בן אליה די טראני''' (נפטר ב-[[1280]] לערך), מ[[ראשונים|ראשוני]] איטליה, נקרא גם ריא"ז (ראשי תיבות :ר' ישעיה אחרון ז"ל) או ר' ישעיה האחרון ז"ל. להבדילו מאבי אמו המפורסם, ר' [[ישעיה די טראני]], הנקרא גם ר' ישעיה הראשון או ר' ישעיה הזקן.


בספר "שלשלת הקבלה" מסופר כי לפני פטירתו אמר הרי"ד "הנה הן בתי יורש אותי". ואמנם היה יורש נאמן של סבו הגדול בידיעות התלמוד ומפרשיו ובחידושיו הרבים. חיבורו פסקי הלכות כתוב בלשון קצרה וברורה, ודן בהלכה הנוהגת בזמן הזה כדרך הרי"ף. לפני כל מסכת הוא מציע בקיצור את תכנה ומביא את הפסוקים שעליהם מתבססות ההלכות.
לפי דברי ר' [[אברהם אבולעפיה]], ר' אברהם לימד "ב[[רומא|רומי]] לשני זקני העיר, ר' צדקיה ור' ישעיה בעלי בריתי ז"ל", הלא הם בעל [[שיבולי הלקט]] וריא"ז.


ר' ישעיה ערך ספר פסקים על סדר ה[[תלמוד]], כדוגמת ספר הפסקים של סבו. בשונה מהסב, לא שילב ריא"ז כלל דברי פרשנות ועיון תלמודי בספריו, והשאיר בהם רק פסיקה הלכה למעשה. ריא"ז מרבה להביא את דברי סבו, ופעמים לא מעטות לחלוק עליו; כשהוא מבקש לנמק את הפסק, הוא מפנה את הקורא ל"קונטרס הראיות". קונטרס זה כמעט שלא שרד, למעט על מסכתות בודדות ([[בבא מציעא]], [[מכות]], [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] ו[[מסכת שבועות|שבועות]]). קונטרס זה מקביל במידת-מה ל"תוספות הרי"ד" של סבו, ושם הוא מרבה לפלפל ולהאריך בעיונים במסכת, ובפרט בדברי סבו.
ר' ישעיה ערך ספר פסקים על סדר ה[[תלמוד]], כדוגמת ספר הפסקים של סבו. בשונה מהסב, לא שילב ריא"ז כלל דברי פרשנות ועיון תלמודי בספריו, והשאיר בהם רק פסיקה הלכה למעשה. ריא"ז מרבה להביא את דברי סבו, ופעמים לא מעטות לחלוק עליו; כשהוא מבקש לנמק את הפסק, הוא מפנה את הקורא ל"קונטרס הראיות". קונטרס זה כמעט שלא שרד, למעט על מסכתות בודדות ([[בבא מציעא]], [[מכות]], [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] ו[[מסכת שבועות|שבועות]]). קונטרס זה מקביל במידת-מה ל"תוספות הרי"ד" של סבו, ושם הוא מרבה לפלפל ולהאריך בעיונים במסכת, ובפרט בדברי סבו.


את דברי ריא"ז מרבה להביא בעל [[שלטי הגיבורים]], ומשם הוא מוכר לרוב הלומדים.
את דברי ריא"ז מרבה להביא בעל [[שלטי הגיבורים]], שנתחבר ע"י ר' יהושע בועז מאיטליה, ומשם הוא מוכר לרוב הלומדים.

לפי דברי ר' [[אברהם אבולעפיה]], הוא לימד "ב[[רומא|רומי]] לשני זקני העיר, ר' צדקיה ור' ישעיה בעלי בריתי ז"ל", הלא הם בעל [[שיבולי הלקט]] וריא"ז.


יש חוקרים הסבורים כי "פירוש רבינו ישעיה" על חלקים מהנ"ך המיוחס לסבו נכתב על ידו ולא על ידי סבו.
יש חוקרים הסבורים כי "פירוש רבינו ישעיה" על חלקים מהנ"ך המיוחס לסבו נכתב על ידו ולא על ידי סבו.

גרסה מ־18:03, 22 בספטמבר 2014

רבי ישעיה בן אליה די טראני (נפטר ב-1280 לערך), מראשוני איטליה, נקרא גם ריא"ז (ראשי תיבות :ר' ישעיה אחרון ז"ל) או ר' ישעיה האחרון ז"ל. להבדילו מאבי אמו המפורסם, ר' ישעיה די טראני, הנקרא גם ר' ישעיה הראשון או ר' ישעיה הזקן.

בספר "שלשלת הקבלה" מסופר כי לפני פטירתו אמר הרי"ד "הנה הן בתי יורש אותי". ואמנם היה יורש נאמן של סבו הגדול בידיעות התלמוד ומפרשיו ובחידושיו הרבים. חיבורו פסקי הלכות כתוב בלשון קצרה וברורה, ודן בהלכה הנוהגת בזמן הזה כדרך הרי"ף. לפני כל מסכת הוא מציע בקיצור את תכנה ומביא את הפסוקים שעליהם מתבססות ההלכות.

ר' ישעיה ערך ספר פסקים על סדר התלמוד, כדוגמת ספר הפסקים של סבו. בשונה מהסב, לא שילב ריא"ז כלל דברי פרשנות ועיון תלמודי בספריו, והשאיר בהם רק פסיקה הלכה למעשה. ריא"ז מרבה להביא את דברי סבו, ופעמים לא מעטות לחלוק עליו; כשהוא מבקש לנמק את הפסק, הוא מפנה את הקורא ל"קונטרס הראיות". קונטרס זה כמעט שלא שרד, למעט על מסכתות בודדות (בבא מציעא, מכות, סנהדרין ושבועות). קונטרס זה מקביל במידת-מה ל"תוספות הרי"ד" של סבו, ושם הוא מרבה לפלפל ולהאריך בעיונים במסכת, ובפרט בדברי סבו.

את דברי ריא"ז מרבה להביא בעל שלטי הגיבורים, שנתחבר ע"י ר' יהושע בועז מאיטליה, ומשם הוא מוכר לרוב הלומדים.

לפי דברי ר' אברהם אבולעפיה, הוא לימד "ברומי לשני זקני העיר, ר' צדקיה ור' ישעיה בעלי בריתי ז"ל", הלא הם בעל שיבולי הלקט וריא"ז.

יש חוקרים הסבורים כי "פירוש רבינו ישעיה" על חלקים מהנ"ך המיוחס לסבו נכתב על ידו ולא על ידי סבו.

קישורים חיצוניים

תבנית:פרשני התלמוד בימי הביניים באיטליה

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.