יחס אות לרעש

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: בלתי מובן לקורא הסביר.

יחס אות לרעש (בראשי התיבות הנפוצים באנגלית: SNR) הוא היחס בין עוצמת האות לעוצמת הרעש הכולל בהעברת אות ממקור מסוים ליעד. כאשר הרעש יכול להיווצר בכמה צורות: הרעש עשוי להיות רעש נלווה לאות (למשל רעש שוט), רעש שקיים בתווך שבו מועבר השידור, או רעש בגלאי עצמו.

ליחס אות לרעש יש משמעות ביחס לאותות אנלוגיים. עבור אותות דיגיטליים מקובל למדוד יחס סיביות שגויות (BER).

המונח "יחס אות לרעש" משמש בתחום גלאי האור לתיאור כמותי של הרעש שהגלאי קולט.

הגדרה

יחס אות לרעש מוגדר מתמטית כיחס בין ממוצע עוצמת האות וממוצע עוצמת הרעש, בתחום תדרים מוגדר:

$\mathrm {SNR} ={P_{\mathrm {signal} } \over P_{\mathrm {noise} }}=\left({A_{\mathrm {signal} } \over A_{\mathrm {noise} }}\right)^{2}$

כאשר P הוא ממוצע ההספק של האות / הרעש, ו-A הוא שורש ממוצע הריבועים של האות / הרעש.

בדרך כלל בחישובי אותות הערכים המספריים הם מאוד גדולים. לכן חישוב היחס נעשה בדרך כלל בדציבלים על סקלה לוגריתמית באמצעות הנוסחא:

$\mathrm {SNR(dB)} =10\log _{10}\left({P_{\mathrm {signal} } \over P_{\mathrm {noise} }}\right)=20\log _{10}\left({A_{\mathrm {signal} } \over A_{\mathrm {noise} }}\right)$

בתקשורת דיגיטלית מגדירים גם "יחס אות לרעש דיגיטלי": $Q={\frac {I_{1}-I_{0}}{\sigma _{1}+\sigma _{0}}}$.

ראו גם

• PSNR
• NEP
• אור תועה

ערך זה הוא קצרמר בנושא תקשורת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.