עובדה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 84.94.66.2 (שיחה) לעריכה האחרונה של כ.אלון
שורה 6: שורה 6:


כל משפט לא טריוויאלי על אודות המציאות הוא בהכרח [[הפשטה]] שמורכבת מעצמים ותכונות שלהם או [[יחס]]ים ביניהם. דוגמה: מהעובדה המשתקפת במשפט האמיתי "[[פריז]] היא [[עיר בירה|עיר הבירה]] של [[צרפת]]" נובע כי:
כל משפט לא טריוויאלי על אודות המציאות הוא בהכרח [[הפשטה]] שמורכבת מעצמים ותכונות שלהם או [[יחס]]ים ביניהם. דוגמה: מהעובדה המשתקפת במשפט האמיתי "[[פריז]] היא [[עיר בירה|עיר הבירה]] של [[צרפת]]" נובע כי:
* יש מקום ששמו פריז סן זרמן בטבלה
* יש מקום ששמו פריז.
* יש מקום ששמו צרפת.
* יש מקום ששמו צרפת.
* לצרפת יש [[ממשלה]].
* לצרפת יש [[ממשלה]].

גרסה מ־16:57, 27 בנובמבר 2014

עובדה היא אמירה שהיא אמת, כלומר אמירה שמשקפת את המציאות כפי שהיא.

בפילוסופיה

בקשר שבין משפטים לא טריוויאליים (כלומר כאלה שאינם הגדרה או טאוטולוגיה) עוסק ענף הפילוסופיה הקרוי אפיסטמולוגיה.

כל משפט לא טריוויאלי על אודות המציאות הוא בהכרח הפשטה שמורכבת מעצמים ותכונות שלהם או יחסים ביניהם. דוגמה: מהעובדה המשתקפת במשפט האמיתי "פריז היא עיר הבירה של צרפת" נובע כי:

  • יש מקום ששמו פריז.
  • יש מקום ששמו צרפת.
  • לצרפת יש ממשלה.
  • ממשלת צרפת היא ממשלה חוקית, ויש לה סמכות להכריז על עיר הבירה שלה.
  • ממשלת צרפת בחרה את פריז לעיר הבירה שלה.
  • יש עצמים הקרויים "מקום" ו"ממשלה".

האמיתות של כל הקביעות הללו, כלומר היותן עובדות, עשויה להוביל לעובדה שפריז היא עיר הבירה של צרפת. המצב מסתבך בקביעות שיש בהן שלילה או אמירה מוסרית.

במדע

במדע, עובדה היא תצפית אובייקטיבית הניתנת לאימות, להבדיל מתאוריה, המהווה מסגרת מאגדת עבור העובדות,מתארת ומסבירה את יחסי הגומלין ביניהן. פילוסופים של המדע עוסקים בשאלה האם עובדות מדעיות הן אכן אובייקטיביות, או שתמיד עומדת תאוריה כלשהי מאחוריהן. תומאס קון ואחרים הצביעו על כך שההחלטה איזה עובדות ראוי למדוד, ואיך למדוד אותן, מצריכה הנחות מוקדמות כלשהן ("פרדיגמה").

בבית המשפט

מרכיב מרכזי בדיון הנערך בבית המשפט הוא בירור העובדות הנוגעות לדיון זה. לאחר בירור העובדות, המובאות בפני בית המשפט על ידי בעלי הדין באמצעות עדים וראיות, על בית המשפט לגבש דעתו ביחס לעובדות אלה. בירור העובדות הוא בדרך כלל נחלתה של הערכאה הראשונה, ובערעור המוגש לערכאה נוספת, בדרך כלל נדונה משמעותן של העובדות, ולא נעשה בירור נוסף של העובדות עצמן.

ראו גם

ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.