אגם נאצר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עדכון קנ"מ בתבנית:ימה*
מ (3) שחזור הבוט - לגרסא של משתמש:שי אבידן
שורה 1: שורה 1:
#שטח="5,250"
#שטח="5250"
#קואורדינטות="{{coord|22|25|N|31|45|E|display=inline,title|type:state}}"
{{ימה
{{ימה
|שם=אגם נאצר
|שם=אגם נאצר
שורה 24: שורה 21:
|תקופת קיפאון=
|תקופת קיפאון=
|תחלופת המים=
|תחלופת המים=
|קואורדינטות={{coord|22|25|N|31|45|E|type:adm1st|display=title,inline}}
|קואורדינטות={{coord|22|25|N|31|45|E|display=inline,title|type:state}}
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=מצרים|שם=אגם נאצר|אורך=31.75|רוחב=22.416667|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=אגם}}
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=מצרים|שם=אגם נאצר|אורך=31.75|רוחב=22.416667|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=אגם}}
}}
}}

גרסה מ־00:00, 16 במרץ 2015

תבנית:ימה אגם נאצר הוא מאגר מים בדרום מצרים ובצפון סודאן, שנוצר כתוצאה מבניית סכר אסואן, בין השנים 1958 ו-1970, וניזון ממימי נהר הנילוס. האגם קרוי על שמו של נשיא המצרים גמאל עבד אל נאצר, שבזמן שלטונו הוקם הסכר.

האזור הקרוי "אגם נאצר" מתייחס לחלק המצרי של מקווה המים, המהווה כ-83% משטחו. שאר המאגר, המצוי בשטחה של סודן, מכונה בפי הסודנים "אגם נוביה".

האגם מתפרס על שטח של 5,250 קמ"ר, אורכו של האגם מגיע לכ-550 ק"מ ורוחבו המרבי לכ-35 ק"מ בסמוך לחוג הסרטן.

מספר אתרים ארכאולוגיים שהיו מצויים בשטח ההצפה, פורקו והועברו לאזורים גבוהים יותר לבל ייפגעו.

כדי למנוע את עליית מפלס האגם, נבנתה בין השנים 1978-1998 תעלת סאדאת. דרכה נשאבים מי האגם לכיוון צפון-מערב, שם הם יוצרים את אגמי תושכא.

ראו גם

קישורים חיצוניים

תמונה פנורמית של אגם נאצר