צרועה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 4: | שורה 4: | ||
[[תרגום השבעים]] לספר מלכים א', י"א , לא מוסר את שמה. שם נכתב על ירבעם כי היה "אפרתי מן צררה", בן אשה אלמנה . בתרגום השבעים למלכים י"ב נמסר כי היה בן אישה זונה: {{ציטוטון|ויהי איש מהר אפרים עבד לשלמה ושמו ירבעם ושם אמו צרועה זונה, וייתן אותו שלמה לנציב על סבל בית יוסף}}. |
[[תרגום השבעים]] לספר מלכים א', י"א , לא מוסר את שמה. שם נכתב על ירבעם כי היה "אפרתי מן צררה", בן אשה אלמנה . בתרגום השבעים למלכים י"ב נמסר כי היה בן אישה זונה: {{ציטוטון|ויהי איש מהר אפרים עבד לשלמה ושמו ירבעם ושם אמו צרועה זונה, וייתן אותו שלמה לנציב על סבל בית יוסף}}. |
||
השם צרועה הוא יחידאי במקרא. יש הטוענים כי בשמה קיים לעג מהדימיון הצלילי למילה [[צרעת|הצרעת]] וזאת מפני שירבעם היה אחראי על פילוג ממלכת ישראל.{{הערה|יהודה אדרי, '''נשים בתנ"ך ובאספקלריית חז"ל''', קריית גת, דני ספרים, 2009, ע"מ 219.}} |
השם צרועה הוא יחידאי במקרא. יש הטוענים כי בשמה קיים לעג מהדימיון הצלילי למילה [[צרעת|הצרעת]] וזאת מפני שירבעם היה אחראי על פילוג ממלכת ישראל.{{הערה|יהודה אדרי, '''נשים בתנ"ך ובאספקלריית חז"ל''', קריית גת, דני ספרים, 2009, ע"מ 219.}} גם מדרש [[דברים רבה]] דורש כך: {{ציטוטון|מהו מן הצורה צר, ושם אמו צרועה, שהלקה את ישראל בצרעת}}{{הערה|דברים רבה, פרשת עקב.}} |
||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
גרסה מ־21:51, 15 בינואר 2016
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| ||
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
צְרוּעָה, דמות מקראית, אמו של ירבעם בן נבט, שמה מופיעה בספר מלכים א', פרק י"א, פסוק כ"ו. מסופר עליה כי הייתה אלמנה. על ירבעם מסופר כי היה משבט אפרים מן הצרדה.
תרגום השבעים לספר מלכים א', י"א , לא מוסר את שמה. שם נכתב על ירבעם כי היה "אפרתי מן צררה", בן אשה אלמנה . בתרגום השבעים למלכים י"ב נמסר כי היה בן אישה זונה: ”ויהי איש מהר אפרים עבד לשלמה ושמו ירבעם ושם אמו צרועה זונה, וייתן אותו שלמה לנציב על סבל בית יוסף”.
השם צרועה הוא יחידאי במקרא. יש הטוענים כי בשמה קיים לעג מהדימיון הצלילי למילה הצרעת וזאת מפני שירבעם היה אחראי על פילוג ממלכת ישראל.[1] גם מדרש דברים רבה דורש כך: ”מהו מן הצורה צר, ושם אמו צרועה, שהלקה את ישראל בצרעת”[2]