ירבעם בן נבט

ירבעם בן נבט

איור משנת 1553
לידה	המאה ה־10 לפנה״ס צרדה, ממלכת ישראל המאוחדת
פטירה	907 לפנה"ס
מדינה	ממלכת ישראל
תארים	מלך ישראל
בן או בת זוג	אשת ירבעם
ילדים	אביה, נדב
שושלת בית ירבעם
אב	נבט
אם	צרועה
יורש העצר	נדב
מלך ישראל ה־1 928 לפנה"ס – 907 לפנה"ס (כ־21 שנים) מנהיג דת בתקופה אחיה השילוני ועדו הנביא → שלמה מלך ממלכת ישראל המאוחדת נדב ←

ירובעם מקים עגלי זהב. איור משנת 1372.

יָרָבְעָם בֶּן נְבָט הוא דמות מקראית, איש שבט אפרים ומלכה הראשון של ממלכת ישראל לאחר פילוג ממלכת ישראל המאוחדת. על פי הכרונולוגיה המקראית מלך בין השנים 928–907 לפנה"ס (22 שנים). דמותו מתוארת בספר מלכים (א' פרק י"א–פרק י"ד) ובספר דברי הימים (ב' פרק י"ב–פרק י"ג).

לצד חוקרים שקיבלו את עיקרי התיאורים המקראיים ביחס לירבעם, חוקרים רבים מטילים ספק בעצם קיומה של הממלכה המאוחדת, ואם כך הוא הרי הסיפור על התפלגותה אינו היסטורי.

ירבעם מקריב קורבנות לאלילים, ציור מאת ז'אן-אונורה פרגונאר

עוד בחיי המלך שלמה, בא הנביא אחיה השילוני אל ירבעם, קרע את בגדו לשנים־עשר חלקים, נתן לו עשרה מהם ואמר לו כי האל עתיד "לקרוע" את הממלכה, כך שתחולק לשתי ממלכות, וירבעם ימלוך על עשרה שבטים. בעקבות נבואה זו ניסה שלמה להמית את ירבעם, אך הוא נמלט למצרים. לאחר מות שלמה, בנו רחבעם סירב לעצת הזקנים ולא נענה לבקשת העם להקל את עול המיסים. בתגובה החליטו השבטים הצפוניים להתפצל מממלכת יהודה, שהייתה תחת שלטון שושלת בית דוד, והמליכו עליהם את ירבעם למלך הראשון של ממלכת ישראל. ירבעם ייסד את פולחן העגלים בבית אל ובדן, במטרה ליצור עצמאות דתית ולאומית של ממלכת ישראל מהפולחן שבבית המקדש בירושלים, שנמצא בשטח ממלכת יהודה. הוא גם שינה את לוח חגי השנה, הזיז את חג הסוכות מט"ו בתשרי לט"ו בחשוון, ומינה כהנים שאינם מבני שבט לוי. בעיני חז"ל נחשב ירבעם לדמות של מלך רשע, מפני שחטא והחטיא את ישראל. במהלך מלכותו נערכה מלחמה בין ממלכת ישראל לממלכת יהודה, בימי המלך אביה, שהסתיימה בתבוסת ישראל ובניצחון יהודה.

בתנ"ך

בימי שלמה

הידיעות על מעשיו של ירבעם בימי שלמה, כפי שמתוארות בספר מלכים, מאופיינות בחוסר בהירות. הוא מתואר כאיש משבט אפרים, בנה של אלמנה בשם צרועה. בהמשך התמנה לפקיד על עבודתם של בית יוסף (שבטי אפרים ומנשה). ככל הנראה, בתקופה זו היה מעורב בניסיון מרד. לאחר כישלון המרד נמלט למצרים.

המרד מתואר באופן מעורפל בפסוק: ”וְזֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר-הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ: שְׁלֹמֹה, בָּנָה אֶת-הַמִּלּוֹא--סָגַר, אֶת-פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו” (מלכים א', י"א, כ"ז). במדרש מוסבר כי מרדו של ירבעם נבע ממניעים אידאולוגיים, והוא מוחה בפני שלמה: "אביך פרץ פרצות בחומה ליכנס בו עולי רגלים ואתה גדרת אותה לעשות אנגריא לבת פרעה להושיב שם עבדיה ומשרתיה". לפני שנמלט, פגש ירבעם את הנביא אחיה השילוני, שניבא לו כי הממלכה תתפצל, והוא עתיד למלוך על ממלכת ישראל.

בתרגום השבעים (מלכים א', י"ב, כ"ד) מופיעה תוספת המציגה מסורת שונה על תקופת גלותו של ירבעם במצרים, הדומה לסיפור הדד האדומי (ספר מלכים א', פרק י"א, פסוקים י"ט–כ"ב). לפי מסורת זו, נשא ירבעם אישה מבית פרעה: "ושישק נתן לירבעם את אנו אחות תחפניס הגבירה", והיא ילדה לו את אביה בנו, בעת ששהה במצרים.

המלכת ירבעם

לאחר מות שלמה התכנסו כל שבטי ישראל בשכם כדי להמליך את רחבעם בנו של שלמה. ירבעם, ששמע על מות שלמה, חזר מגלותו במצרים. רחבעם לא שמע לעצת הזקנים וסירב לבקשת העם להקל את עול המיסים. בתגובה השיבו השבטים הצפוניים: "מַה-לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא-נַחֲלָה בְּבֶן-יִשַׁי, לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (ספר מלכים א', פרק י"ב, פסוק ט"ז). כאשר שמעו שירבעם שב ממצרים, מינו אותו השבטים הצפוניים למלך עליהם.

פולחן העגלים

אתר הפולחן הישראלי שנחשף בתל דן, המתוארך לתקופת אחאב. ממצאים שנמצאו בסמוך מזוהים על ידי חלק מהחוקרים כפולחן ירבעם

ירבעם ייסד את פולחן העגלים בבית אל ובדן. המקרא מתאר את מניעיו כמאמץ ליצור ניתוק פולחני בין ממלכת ישראל לבין הפולחן בבית המקדש שבירושלים, אשר הייתה בתחומי ממלכת יהודה. בכך ביקש ירבעם לבצר את שלטונו ולחזק את עצמאותה הדתית של ממלכת ישראל. המקרא מגנה את פולחן העגלים שייסד ירבעם:

וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ עַתָּה תָּשׁוּב הַמַּמְלָכָה לְבֵית דָּוִד. אִם יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה לַעֲשׂוֹת זְבָחִים בְּבֵית ה' בִּירוּשָׁלַ‍ִם וְשָׁב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל אֲדֹנֵיהֶם אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה וַהֲרָגֻנִי וְשָׁבוּ אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה. וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלַ‍ִם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן. וַיְהִי הַדָּבָר הַזֶּה לְחַטָּאת

— ספר מלכים א', פרק י"ב, פסוקים כ"ו–ל'

בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בתל דן, המזוהה עם דן המקראית, נתגלה אתר פולחני מתקופת הברזל השנייה, המתוארך למאה התשיעית לפני הספירה – תקופת אחאב. מבנה נוסף שנמצא סמוך לו ומתוארך לשלהי המאה העשירית לפני הספירה זוהה בידי חלק מהחוקרים כאתר הפולחן של ירבעם המתואר במקרא. מסורת פולחן במקום זה כבר נזכרת במקרא בסיפור פסל מיכה. יש הסבורים כי סיפור זה נכתב בדיעבד כדי לגנות את פולחן העגלים של ירבעם. גם בית אל מוכרת מן המקרא ומהארכאולוגיה כמקום פולחן קדום. יהודה קיל שיער כי מיקום אחד מאתרי פולחן העגלים היה בנחלת שבט בנימין, מתוך התחשבות בשבט זה, ששכן בין שתי הממלכות וסמוך לירושלים.

במסגרת ההתנתקות מהפולחן שבירושלים ערך ירבעם רפורמה דתית: הוא שינה את לוח חגי השנה, הזיז את חג הסוכות מט"ו בתשרי לט"ו בחשוון, ומינה כוהנים במקדשיו שאינם מבני שבט לוי.

ראו גם – עגל הזהב#השוואה לפולחני עגל אחרים

פולחן עגלים מוזכר גם בחטא העגל ובתרבויות שכנות, מה שמעלה את ההשערה כי מדובר במסורת פולחנית קדומה. יש המקשרים את הפולחן לפולחן אפיס המצרי ורואים בו השפעה מתקופת שהותו של ירבעם במצרים.

דון יצחק אברבנאל הציע כי העגלים רמזו לברכת משה לבני יוסף, שבטו של ירבעם: "בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו, בהם עמים ינגח יחדיו אפסי-ארץ, והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה" בכך דימו לעיטורי האריות שעל כיסא שלמה, שלדעת רבים רמזו לברכות שבט יהודה. יהודה קיל הציע כי ירבעם ראה בעגלים דמות מקבילה לכרובים הסמוכים לארון הברית. פירוש זה נסמך על חזון המרכבה של יחזקאל, שבו מתוארות ארבע חיות שכף רגליהן ככף רגל עגל, ופניהן פני אדם, אריה מימין (מדרום) ושור משמאל (מצפון, הצד של ממלכת ישראל). בחזונו השני של יחזקאל הוחלפו פני השור ב"פני הכרוב".

ערי הבירה של ירבעם

ירבעם הקים שלוש ערי בירה שונות. בתחילת מלכותו ישב בשכם, לאחר מכן בפנואל שבעבר הירדן המזרחי, ולבסוף בתרצה שבצפון השומרון. שכם הייתה עיר הבירה הראשונה של ממלכת ישראל. בעיר זו נערכה ברית יהושע, ואליה הגיע רחבעם לאחר מות שלמה כדי להכתיר את עצמו על שבטי הצפון. במקום זאת, הומלך בה ירבעם בן נבט, והיא נקבעה כעיר הבירה הראשונה בראשית מלכותו. בהמשך יצא ירבעם משכם והקים עיר בירה חדשה בפנואל: וַיִּ֨בֶן יָרׇבְעָ֧ם אֶת־שְׁכֶ֛ם בְּהַ֥ר אֶפְרַ֖יִם וַיֵּ֣שֶׁב בָּ֑הּ וַיֵּצֵ֣א מִשָּׁ֔ם וַיִּ֖בֶן אֶת־פְּנוּאֵֽל (מלכים א', י"ב, כ"ה). לאחר מכן יצא מפנואל והקים את עיר הבירה השלישית, תרצה (מלכים א', י"ד, י"ז). תרצה שימשה כבירת ממלכת ישראל עד ימי עמרי, שהקים את בירתו החדשה בשומרון. הסיבה לכך שירבעם הקים שלוש ערי בירה שונות אינה ידועה. ייתכן שיש לכך קשר למסע שישק לכנען בשנה החמישית למלכות ירבעם, שבמהלכו הגיע גם לשומרון ולפנואל שבעבר הירדן.

המלחמה נגד יהודה

ערך מורחב – מלחמת אביה וירבעם

לפי המקרא, בימי מלכותו של ירבעם נערכה מלחמה בינו לבין אביה מלך יהודה. בספר מלכים נזכרת המלחמה בקצרה, ואילו בפרק י"ג של ספר דברי הימים ב' מובא תיאור מפורט שלה. לאחר גיוס צבאות יהודה וישראל — שכללו 400,000 ו־800,000 חיילים בהתאמה — פנה אביה אל ירבעם וצבאו והזהירם שלא יילחמו עמו. בדבריו טען כי מלחמה נגד יהודה היא מלחמה בה', משום שה' נתן את המלוכה לדוד ולזרעו, וכי בית המקדש נמצא בממלכת יהודה ובו מקריבים לה' קורבנות. זאת בניגוד לאנשי ממלכת ישראל, שהקריבו לעגלים שהקים ירבעם בבית אל ובדן. ירבעם התעלם מאזהרתו של אביה והחליט לתקוף את צבא יהודה, לאחר שחילק את צבאו ושלח חלק ממנו לעורף חיילי יהודה כדי לשמש מארב.

בספר דברי הימים (ב' יג יז) מתואר כי במלחמה הובס צבאו של ירבעם, ומתו 500,000 מבחורי ממלכת ישראל. בנוסף, נכבשו ערים בשטח ממלכת ישראל. יוחנן אהרוני, בספרו "אטלס כרטא לתקופת המקרא", טוען כי מלחמת אביה וירבעם היא חלק ממלחמת האחים שנמשכה בימי רחבעם, אביה ואסא מלכי יהודה, ובמקביל בימי בית ירבעם ובית בעשא מממלכת ישראל. עיקר הקרבות התקיימו בשטח נחלת שבט בנימין, שהיה מוקד לסכסוכי גבולות בין שתי הממלכות.

עונשו

לאחר שנים, חלה אביה בן ירבעם באופן אנוש. ירבעם שלח את אשתו לבקש רחמים מהנביא אחיה השילוני, כשהיא בתחפושת בשל יחסיהם העכורים. על פי המסופר, הנביא זיהה את אשת ירבעם עוד בטרם הגעתה, מפני שכבר התנבא על כך. אחיה הודיע לה על הכרתת בית ירבעם בשל מעשיו הרעים בעיני ה'. כשחזרה הביתה, שמעה על מות בנה וכעבור זמן מת גם ירבעם ובנו נדב, שהחליף אותו במלכות.

ירבעם בעיני חז"ל

בעיני חז"ל נחשב ירבעם למודל של מלך רשע, משום שחטא והחטיא את ישראל. משיקולים פוליטיים הקים במות פולחן בבית אל ובדן, שינה את מועדי החגים ואסר על העם לעלות למקדש שבירושלים. בתלמוד נאמר עליו בפרק חלק:

כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא ... ואלו שאין להם חלק לעולם הבא ... שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא. שלשה מלכים: ירבעם, אחאב ומנשה

אמר ר' יוחנן קלות שעשה אחאב כחמורות שעשה ירבעם. ומפני מה תלה הכתוב בירבעם? מפני שהוא היה תחילה לקלקלה

עם זאת, חז"ל מתארים את ירבעם גם כדמות של תלמיד חכם וצדיק בתחילת דרכו, בעל פוטנציאל רוחני גבוה וידע רב בתורה:

"וימצא אותו אחיה השילוני הנביא בדרך והוא מתכסה בשלמה חדשה ושניהם לבדם בשדה". מאי בשלמה חדשה? אמר רב נחמן כשלמה חדשה - מה שלמה חדשה אין בה שום דופי אף תורתו של ירבעם לא היה בה שום דופי. דבר אחר, שלמה חדשה -שחידשו דברים שלא שמעה אזן מעולם.

... מאי ושניהם לבדם בשדה? אמר רב יהודה אמר רב שכל תלמידי חכמים דומין לפניהם כעשבי השדה. ואיכא דאמר שכל טעמי תורה מגולין להם כשדה.

... "אחר הדבר הזה לא שב ירבעם מדרכו הרעה" מאי אחר אמר ר' אבא אחר שתפשו הקב"ה לירבעם בבגדו ואמר לו חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן. אמר לו: מי בראש? בן ישי בראש. אי הכי לא בעינא (איני רוצה)

אטימולוגיה ומשמעויות שמו של ירבעם

במקורות מובאות שלוש פרשנויות לשמו של ירבעם:

1. ירבה עם – פירוש המבוסס על שורש ר.ב.ה, ומשמעותו: ה' יגדיל את העם.
2. ריבע עם – מלשון ריבוץ והשפלה, ומתפרש ככינוי למי שהשפיל את ישראל.
3. עשה ריב עם – פרשנות הרואה בשם ביטוי למעשה המריבה שגרם בעם ובינו לבין אלוהים.

במחקר

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ירבעם בספרות המודרנית

הסופרת יוכי ברנדס מיקדה את ספרה "מלכים ג" בבית שאול, במיכל בת שאול ובדמותו של ירבעם. בספר היא מתארת את ירבעם כנכדה של מיכל ונינו של שאול המלך, בניגוד לסיפור המקראי שבו לא נזכר כל קשר משפחתי ביניהם, ומיכל מתוארת כחשוכת ילדים. ברנדס מציעה בספרה נקודת מבט שונה ואוהדת על בית שאול ועל ירבעם בן נבט, בניגוד לגרסה המקראית, שלטענתה נכתבה על ידי סופרי ממלכת יהודה לאחר חורבן ממלכת ישראל ולכן נוטה לאהדה לבית דוד.

המחזאי נסים אלוני כתב את המחזה "אכזר מכל המלך", העוסק במאבק בין רחבעם לירבעם.

ראו גם

• איש האלוהים מיהודה והנביא מבית אל

לקריאה נוספת

• ישראל קנוהל, השם: המספרים הסודיים של התנ"ך ותעלומת יציאת מצרים, ישראל:דביר, 2012. פרק שלושה עשר:מרד ירבעם וסיפור השיעבוד במצרים, עמ' 132–138.
• אליהו אשד, ספר מלכים הסודי: המלכים ירבעם ורחבעם בספרות העברית, באתר Wordpress, המולטי יקום של אלי אשד, ‏25 ביוני 2020.
• הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ', פשטות המתחדשים גיליון יג., פרוזדאות ירבעם
• הרב אלחנן סמט, ימי ירבעם, פרקי נביאים בספר מלכים, ירושלים תשפ"ג

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ירבעם בן נבט בוויקישיתוף

• רשימת מאמרים על ירבעם בן נבט באתר רמב"י
• מידע על ירבעם בן נבט בקטלוג הספרייה הלאומית
• דליה מרקס, ירבעם דורש צדק חברתי, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2017
• שירי לב-ארי, הבעיה עם דוד המלך, באתר הארץ, 1 באפריל 2008 - התייחסות של הסופרת יוכי ברנדס לדמותו של ירבעם
• ירבעם בן נבט, דף שער בספרייה הלאומית
• ירבעם בן נבט - החוטא הגדול מכולם או מלכנו האהוב?, בפודקאסט עושים תנ"ך, באירוח חוקר המקרא, ד"ר שחר ענבר

הערות שוליים

מלכי ישראל ומשכי כהונותיהם (בשנים אלא אם כתוב אחרת) לפי ספר מלכים
יָרָבְעָם (בן נְבָט)	נָדָב	בַּעְשָׁא	אֵלָה	זִמְרִי	תִּבְנִי	עׇמְרִי	אַחְאָב	אֲחַזְיָהוּ	יוֹרָם
22	2	24	2	שבוע		12	22	2	12
יֵהוּא	יְהוֹאָחָז	יוֹאָשׁ	יָרָבְעָם (בן יוֹאָשׁ)	זְכַרְיָהוּ	שַׁלּוּם	מְנַחֵם	פְּקַחְיָה	פֶּקַח	הוֹשֵׁעַ
28	17	16	41	6 חודשים	חודש	10	2	20	9