האזור המוטורי המשלים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מיון |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
כחלק מתהליך התכנון של התנועה, האזור המוטורי המשלים תורם לניבוי התוצאות הת[[חוש]]תיות שלה עוד בטרם שהיא יוצאת אל הפועל. ניבוי התוצאות התחושתיות הוא היבט חיוני של התכנון המוטורי. זאת משום ש[[מידע]] זה יכול לשמש כבסיס להשוואה עבור ה[[אות (תקשורת)|אותות]] המתקבלים בזמן אמת ולהגביר את דיוק התנועה של ה[[שריר]]ים אל עבר היעד הרצוי{{הערה|שם=מקושי|Makoshi, Z., Kroliczak, G., & van Donkelaar, P. (2011). Human supplementary motor area contribution to predictive motor planning. Journal Of Motor Behavior, 43(4), 303-309.}}. |
כחלק מתהליך התכנון של התנועה, האזור המוטורי המשלים תורם לניבוי התוצאות הת[[חוש]]תיות שלה עוד בטרם שהיא יוצאת אל הפועל. ניבוי התוצאות התחושתיות הוא היבט חיוני של התכנון המוטורי. זאת משום ש[[מידע]] זה יכול לשמש כבסיס להשוואה עבור ה[[אות (תקשורת)|אותות]] המתקבלים בזמן אמת ולהגביר את דיוק התנועה של ה[[שריר]]ים אל עבר היעד הרצוי{{הערה|שם=מקושי|Makoshi, Z., Kroliczak, G., & van Donkelaar, P. (2011). Human supplementary motor area contribution to predictive motor planning. Journal Of Motor Behavior, 43(4), 303-309.}}. |
||
==קישורים חיצוניים== |
|||
{{ויקישיתוף בשורה}} |
|||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
גרסה מ־00:47, 25 ביולי 2017
האזור המוטורי המשלים (SMA) הוא חלק מקליפת המוח המעורב בהיבטים מגוונים של תכנון תנועה[1]. הוא מעורב בלמידה וביצוע של התנהגויות הכרוכות ברצף של פעולות[2].
האזור המוטורי המשלים מקבל מידע מגרעיני הבסיס[3]. בדומה לקליפת המוח הקדם-מוטורית גם האזור המוטורי המשלים מוציא לפועל את ההתנהגות המתוכננת באמצעות הקשרים שלו לאזור המוטורי העיקרי[2].
כחלק מתהליך התכנון של התנועה, האזור המוטורי המשלים תורם לניבוי התוצאות התחושתיות שלה עוד בטרם שהיא יוצאת אל הפועל. ניבוי התוצאות התחושתיות הוא היבט חיוני של התכנון המוטורי. זאת משום שמידע זה יכול לשמש כבסיס להשוואה עבור האותות המתקבלים בזמן אמת ולהגביר את דיוק התנועה של השרירים אל עבר היעד הרצוי[1].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 Makoshi, Z., Kroliczak, G., & van Donkelaar, P. (2011). Human supplementary motor area contribution to predictive motor planning. Journal Of Motor Behavior, 43(4), 303-309.
- ^ 1 2 Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
- ^ Mark R. Rosenzweig, Arnold L. Leiman, S. Marc Breedlove (1999). Biological psychology: an introduction to behavioral, cognitive, and clinical neuroscience. 2nd ed. Sunderland, Massachusetts: Sinauer Associates.