הכבשה דולי – הבדלי גרסאות
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==לקריאה נוספת== |
==לקריאה נוספת== |
||
* איאן וילמוט, קית' קמפבל וקולין טאדג', '''הבריאה השנייה''', מטר, 2001 |
* איאן וילמוט, קית' קמפבל וקולין טאדג', '''הבריאה השנייה''', [[הוצאת מטר]], 2001 |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־19:43, 26 ביולי 2017
הכבשה דולי (5 ביולי 1996 - 14 בפברואר 2003) הייתה תוצר השיבוט הגנטי (שיבוט הוא תהליך מלאכותי לשכפול יצור חי) הראשון בעולם של יונק הנוצר מתא בוגר.
רקע
דולי שובטה בניסוי מדעי במכון רוסלין למחקר בבעלי חיים (Roslin Institute) השייך לאוניברסיטת אדינבורו וממוקם בעיירה רוסלין בסקוטלנד (ושם נשארה כל חייה), על ידי צוות מחקר בראשות איאן וילמוט. מטרתו המקורית של המחקר הייתה שיבוט תקין של בעלי-חיים מהונדסים גנטית לייצור חלבונים תרפויטיים, כגון אינסולין והורמון הגדילה, בחלב שלהם. הכבשה דולי נוצרה מתא רקמה בוגר וממוין של עטין, בטכניקת שיבוט בהעברת גרעין תא סומטי (Somatic Cell Nuclear Transfer), שבה מאחים תא ביצה שגרעינו הוסר עם תא סומטי. מכיוון שהמקור למטען הגנטי שלה היה תא עטין, נקראה הכבשה על שם הזמרת והשחקנית שופעת החזה, דולי פרטון.
הניסוי נערך בשנת 1996, וצלח רק לאחר מספר ניסיונות כושלים - מתוך 277 ביציות מופרות, רק 30 עברו חלוקה, מתוך אותן 30 ביציות רק תשע נקלטו באמהות פונדקאיות והובילו להריון, כאשר כל ההריונות נכשלו, מלבד אחד. ב-22 בפברואר 1997, פורסם הניסוי ועורר ויכוחים אתיים רבים ברחבי העולם.
דולי המליטה שישה טלאים, אולם לא האריכה ימים ומתה בשנת 2003 בגיל שש, לאחר שהורדמה. דולי הומתה על מנת למנוע ייסורים נוספים ממחלת ריאות בה חלתה. למחלה שאופיינית לכבשים החיות בשבי אין כל קשר להיותה תולדת שיבוט. דלקת ריאות זו נוספה לדלקת מפרקים ממנה סבלה דולי. על אף טענות מוקדמות כי דולי סבלה מהזדקנות מואצת, נמצא כי הדבר לא נבע מעצם השיבוט.[1] ב-9 באפריל 2003, הוצב פוחלצה של דולי במוזיאון המלכותי של סקוטלנד, באדינבורו.
הכבשה דולי היוותה פריצת דרך בעולם המדע בתחום השיבוט הגנטי. מאז שיבוט זה שובטו חיות נוספות, כגון חתול, פרה (2001) וכלב (2005). שיבוטה של דולי חולל סערה ביואתית, כשרבים הביעו חששם מפני שיבוט קרוב של בני אדם. שיבוטה של דולי העלה את הנושא לסדר היום במקומות רבים, ובכמה מדינות, כולל ישראל, חוקקו חוקים נגד שיבוטים.
בראיון לסיינטיפיק אמריקן בשנת 2008 התוודה וילמוט שזנח את השיבוט לטובת הפיכת תאים בוגרים לתאי גזע. "הגישה החדשה תאפשר לדברים להתקדם קצת יותר מהר".[2]
לקריאה נוספת
- איאן וילמוט, קית' קמפבל וקולין טאדג', הבריאה השנייה, הוצאת מטר, 2001
קישורים חיצוניים
- דיווח על שיבוט הכבשה דולי בכתב העת המדעי Nature
- על שיבוט באתר מכללת עמל
- הכבשה דולי, באתר "הידען"
- גליליאו צעיר, שַׁבֵּט לי כִּבשׂה – 20 שנה להולדת הכבשה דולי, באתר "הידען", 14 בפברואר 2016
- יונת אשחר, מכון ויצמן למדע, מחקר: שיבוטים לא מתים צעירים, באתר "הידען", 7 באוגוסט 2016
אקונומיסט, 20 שנה לשיבוט של דולי: הרגע שבו נפגשו הגנטיקה והאתיקה, באתר הארץ, 24 בפברואר 2017
הערות שוליים
- ^ ד"ר יונת אשחר, מחקר: שיבוטים לא מתים צעירים, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 28 ביולי 2016
- ^ Kenneth Chang, סיינטיפיק אמריקן האבא של דולי עושה חשבון נפש: האם להמשיך בשיבוטים?, באתר הידען, 16 באוקטובר 2008