ביואתיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ביואתיקה היא תחום משולב של אתיקה וביולוגיה, העוסק בהיבטים האתיים של הביולוגיה והרפואה.

הענף התפתח במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20, במקביל לגל של פיתוחים, תגליות והמצאות חדשות בביולוגיה, בעלי פוטנציאל להשלכות מרחיקות לכת על האנושות ועתידה. רעיונות רבים הנחקרים במסגרת הביואתיקה משתייכים גם לתחום האתיקה הרפואית, אך לא תמיד קיימת חפיפה בין השניים. אחד התחומים בהם עוסקת האתיקה הרפואית ולא הביואתיקה הוא יחסי רופא-מטופל וסודיות רפואית.

להלן כמה דוגמאות לנושאים בהם עוסקת הביואתיקה. לעתים מדובר בתהליכים ותופעות אשר קיימים כבר מזה שנים רבות, ולעתים בנושאים עתידיים:

שיבוט (שכפול) יצורים, ובעיקר בני אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שיבוט

השיבוט המוצלח הראשון של יונק הוא זה של הכבשה דולי, אשר נערך בשנת 1996. למרות שנראה כי שיבוט בני אדם אינו נמצא מעבר לפינה, רבים חוששים מהרגע בו יתאפשר הדבר. בין השאלות האתיות שהעניין מעורר ניתן למנות: אילו שימושים יהיו לשכפול בני אדם בעתיד? מה יקרה כאשר ישבטו אדם בעודו חי? מי מבין השיבוטים נחשב ל"אני" האמיתי? האם ניתן יהיה לשבט גופות?

הנדסה גנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הנדסה גנטית


מזה שני עשורים קיימת האפשרות להתערב בגנוטיפים של יצורים שונים על-מנת ליצור יצורים בעלי תכונות שנקבעו מראש על ידי החוקר. ההתערבות נעשית בעיקר באמצעות השתלת גנים של יצור אחד בייצור אחר. התחום בו זוכה שיטה זו להצלחה הרבה ביותר הוא החקלאות. גידולים חקלאיים רבים כיום מהונדסים גנטית. השינויים הגנטיים גורמים בחלקם לפירות ולירקות להיות גדולים ועמידים יותר, להבשיל בזמן מסוים (ממניעים כלכליים של היצע וביקוש בשוק), לייצר חומרים הדוחים או הורגים מזיקים (ובכך לחסוך עלויות הדברת מזיקים) ולייצר ויטמינים, מינרלים וחומרים אחרים (ובכך לחסוך עלויות של תוספי מזון מלאכותיים).

מזון מהונדס גנטית זוכה להצלחה בעיקר בארצות הברית; באירופה קיימת התנגדות חריפה למדי למזון מהונדס גנטית, וקיימות תקנות מחמירות בנוגע לשיווק מזון זה וליידוע הציבור בדבר היותו של מזון מסוים מהונדס גנטית. למרות שלא קיימות הוכחות להשפעות בריאותיות שליליות של מזון מהונדס גנטית, הדאגה העיקרית היא מההיבט האקולוגי. לעתים קורה שגידול מהונדס גנטית צומח באופן ספונטני מאות קילומטרים מהשדה המקורי בו הוא גודל, זאת עקב נדידת זרעים באמצעות הרוח ובעלי חיים. שינוי גנטי באורך החיים של יצורים שונים עלול להשפיע לרעה על שרשרת המזון בטבע. היות ששרשרת המזון וגנטיקה של אוכלוסיות הינם תחומים כמעט כאוטיים, בהם קשה לחזות התפתחויות, רב הנסתר על הגלוי בתחום המזון המהונדס גנטית, ומכאן נובע חששם של רבים.

הנדסה גנטית של בני אדם יכולה לשמש בעתיד על מנת לשפר תכונות של בני אדם, באופן מלאכותי, ובין השאר לתקן פגמים גנטיים ולמנוע מחלות תורשתיות. תחום זה מעלה שאלות אתיות רבות: האם קיימת אפשרות (או סכנה) של ייצור "גזע עליון" של בני אדם מושלמים? האם קיימת סכנה של טשטוש ההבדלים בין בני האדם השונים? האם קיימת סכנה שהנדסה גנטית תביא ליצירת מפלצות וייצורים מעוותים עקב טעות בתכנון או בביצוע?

טשטוש הגבולות בין בני אדם ומכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר כיום נערכים ניסויים מתקדמים ברשתות נוירונים - מחשבי-על הכוללים רכיבים מעולם החי, ובמקרה זה - נוירונים. במקביל מושתלים בבני אדם (לצרכים רפואיים) תחליפים מלאכותיים לרקמות, עצמות ואיברים הכוללים רכיבים ביוניים. האם בעתיד יתמוסס ההבדל בין בן האדם והמכונה? האם סייבורג הוא יצור חי? האם קיימת סכנה של השתלטות מכונות ביולוגיות על האנושות? (נושא זה נידון באופן שכיח במדע הבדיוני, לעתים קרובות ללא היבט ביולוגי).

הקפאה קריוגנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתהליך זה מוקפא גופו של אדם למטרת הארכת חייו והפשרתו בעתיד. רעיון זה (אשר טרם מומש בהצלחה) יכול לשמש אנשים החולים במחלות קשות וסופניות; הללו יוקפאו כעת ויופשרו בעתיד הרחוק, לאחר שיימצא טיפול למחלתם. אחת השאלות האתיות בעניין זה היא הנגישות לציבור. אין ספק שלפחות בתקופה הראשונית שלאחר הכנסת התהליך לשימוש תהיה ההקפאה הקריוגנית יקרה ביותר, ולפיכך נגישה רק לחלק מצומצם מהציבור; רבים מוצאים פגם אתי באפשרות שרק לעשירים תיפתח אופציה להצלת חייהם במקרה של מחלה קשה.

דחיית ההזדקנות וחיים נצחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות נחשפו פרטים רבים בנוגע לתהליך הזקנה ולגורמים לו, רעיון זה נידון גם בספרי מדע בדיוני רבים, הממחישים, ולו במעט, את הבעייתיות והקושי הרב הטומן נושא זה בחובו לחברה האנושית כפולמוס מרכזי בתחום הביואתיקה. הגרונטולוג אוברי דה גריי (Aubrey de Grey) טוען כי פריצת דרך בנושא עומדת מעבר לפינה וכי תוך שנים מעטות תצלח הגרונטולוגיה להאריך את תוחלת החיים של האדם לכאלף שנים. דה גריי הוא היוזם של "פרס העכבר מתושלח"; פרס זה יוענק למדענים שיביאו להתקדמות פורצת דרך במחקר הגרונטולוגי. נכון לאוגוסט 2005 עומד הפרס על מיליון וחצי דולר .

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת קטגוריה זו נכללים הפריה מלאכותית, הפלה מלאכותית ואמצעי מניעה. ההתנגדות לנושאים אלו היא ביואתית ודתית כאחד, כשהגבול לעתים מיטשטש. רבים דוחים את ההתערבות הגסה בתהליכי הטבע. ההתנגדות להפלות עוסקת בהגדרה הבסיסית של יצור חי, ובשאלה האם עובר בן שבועות ספורים הוא יצור חי, וכן האם קיימת עדיפות לבחירתה של האם, אשר נובעת ברוב המקרים מטעמים של נוחות, איכות חיים וכלכלה, על-פני הזכות לחיים של העובר.

נושאים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה הלאומית לביואתיקה רפואית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל פועלת מאז 2004 המועצה הלאומית לביואתיקה רפואית. המועצה קמה מכח החלטת ממשלה 1219 משנת 2002. חברים בה 17 מומחים מתחומים שונים. תפקידה העיקרי הוא לתת המלצות לרשויות השלטון בנושאים אתיים הנגזרים מחידושי המחקר במדעי החיים.

ביואתיקה באמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסופר ג'ון וארלי דן בבעיות ביואתיקה בספריו, ובייחוד באוסף הסיפורים הקצרים "גילוי עיניים". בספר זה הוא עוסק בהקפאה קריוגנית, בשיבוט אדם בעודו בחיים, ובגיבוי נפש אדם לתוך מכונה.

סרט המדע הבדיוני "מה קרה בגטקה" עוסק בהשבחה גנטית. השם גטקה (Gattaca) מורכב מהאותיות המייצגות את ארבעת הנוקלאוטידים המרכיבים את ה-DNA (אדנין, A, ציטוזין, C, תימין, T, גואנין, G). בסרט, המתרחש בעתיד, מוצגים נושאים כגון הפלייה בקבלה לעבודה, חיזוי עתידו הרפואי ותכונותיו הפיזיות והנפשיות של אדם על סמך מיפוי הגנוטיפ, וכן הנדסה גנטית בבני אדם - בסרט מוצגת טכנולוגיה המאפשרת להורים לקבוע תכונות רבות של תינוקם העתידי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולוגיה

אבולוציה · אימונולוגיה · אנטומיה · אקולוגיה · אתולוגיה · בוטניקה · ביואתיקה · ביוטכנולוגיה · ביוכימיה · ביולוגיה ימית · ביולוגיה מבנית · ביולוגיה מולקולרית · ביולוגיה התפתחותית · ביולוגיה מערכתית · בקטריולוגיה · גנומיקה · גנטיקה · זואולוגיה · היסטולוגיה · טוקסיקולוגיה · כרונוביולוגיה · מדעי המוח · מורפולוגיה · מדעי החיים · מיון עולם הטבע · מיקרוביולוגיה · פיזיולוגיה · פרמקולוגיה · פתולוגיה · קריוביולוגיה · רדיוביולוגיה · ציטולוגיה · אנטומולוגיה · פיטוגאוגרפיה


ראו גם: רמות ארגון בביולוגיה · תחומים בביולוגיה · ביולוגים

פורטל ביולוגיה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]